קריספגטי: פסטה עם נקניקיות מרגז

לפעמים, כל מה שצריך בשביל פסטה טובה זה מחסור רגעי בחומרי גלם ופרץ קטן של יצירתיות. הימן ואסלן מכינים פסטה עם נקניקיות מרגז מרוקאיות, ראגו איטלקי והרבה עגבניות תמר

יובל הימן ועופר אסלן | 7/3/2010 11:20

בימי רווקותי, כשהייתי בטלן חסר תקנה, למדתי להכין אוכל מכלום. מכיוון שהייתי עצל, לפחות אחת לחודש הייתי מוצא את עצמי עומד במטבח מול מקרר שהשמיע הד ברגע שנפתח, פריזר עם דפנות קרח עבות כמו קיר של בית ערבי בירושלים וארונות עם צפיפות אוכלוסין נמוכה מזו שיש בקוטב. בעיקרון הייתי יכול לפתור את הבעיה בהליכה זריזה למכולת או לפלאפל הקרוב, אלא שלבטלנות היו כמה השלכות נוספות; התעצלתי לנסוע לכספומט וגם אם כבר הגעתי אליו, ספק אם היה נענה ללחיצות על מקשיו. אי לכך, הייתי צריך לאלתר ממה שיש כדי לאכול.

במטבח הקטן והשומם בבקעה נולדו כמה מנות צנע לא רעות בכלל, ביניהם כמה מינים של פסטה בשילובים מוזרים אך טעימים מאוד. ביום מן הימים יופיע כאן ספיישל "מכלום הכין ארוחה דליקטס", שיוקדש לרגעים הקשים בהם המקרר מקרר את עצמו, הארונות עומדים חסרי תכולה וכל מה שהכיור רואה זה תחתיות של כוסות עם המון קפה שחור. העניין הוא שרגעים כאלה יכולים להפוך למשהו קסום.

קריספגטי. חריף במידה הנכונה צילום: יובל הימן

משהו דומה קרה השבוע, כשאסלן ואני לא ממש התכוננו כראוי למדור. זה קורה ואיננו מתנצלים על כך, מכיוון שבסופו של יום עופר הפתיע. כשנכנסתי היה ריח מעולה של שום, בשר טחון ופלפלים חריפים שהשתזפו בהמון שמן זית. בצד ראיתי סיר עם מים רותחים. לא רחוק משם נחו נקניקיות מרגז מצוינות שאסלן הכין כמה ימים קודם. התנור כבר בער, והספגטי חיכו בסבלנות לזמנם להיכנס למים.

כדי שלא אמתין חסר סבלנות ורעב, אסלן טיגן בזריזות מרגז וביקש חוות דעת. לא אגזים אם אומר שזאת הייתה המרגז הכי טובה שאכלתי מימיי: חריפה דייה, מתובלת בדיוק נמרץ בכמון ובקימל ומאוזנת מבחינת אחוזי שומן ובשר. הוא אמר לי שהחליט לשלב בין וריאציה של הפלפל צ'ומה הטריפולטאי (המון שום, פלפלים אדומים חריפים ומלא שמן), למרגז המרוקאיות ולראגו האיטלקי (בשר טחון עם עגבניות ושום, אבל בלי גזר וסלרי). הקומבינציה כולה הייתה מאוד

ארומטית, בעיקר ברגע שהוא זרק פנימה עגבניות תמר חתוכות שגרמו למרגז לרקוד פסדובלה. אחר כך הוא ייבש את הרוטב, שלח פנימה כמה כפות של מים עשירים בעמילן מבישול הספגטי, נתן להם להיספג והוסיף את הפסטה. אחר כך הוא ערבב, שלח לתנור ואז הפך על צלחת.

חמישה גברים גדולים ורעבים, וביניהם חייל משוחרר, קבלן שיפוצים ושרברב, ירדו על המנה ולא נשמע ציוץ במשך כמה דקות טובות. המנה המאולתרת הזו הוכתרה כלהיט. החלק העליון, זה שנגע בתחתית המחבת כל זמן השהייה בתנור, הפך לזהוב וקריספי והתפצח כמו חטיף. מתחת למעטפת הפריכה הפסטה נותרה רכה וספוגה בשמן זית, פלפל צ'ילי, עגבניות מיובשות מתקתקות, חתיכות של שום רך ופירורי בשר טחון מושחם וקרמלי. אומרים שכמה מקטעי הג'ז הכי טובים שנוצרו הגיעו בכלל מאלתור. לא יודע אם הפסטה הזו היא יצירה של מיילס דייויס, אבל היא בהחלט ג'אם סשן שנותן בראש.

להכניס לתנור לתוספת מעטפת פריכה צילום: יובל הימן

קריספגטי, המתכון:

החומרים:
200 גרם בשר טחון
300 גרם נקניקיות מרגז
ראש שום
גמבה
4-2 פלפל צ'ילי
5 עגבניות מיובשות
4 עגבניות תמר
מלח
חצי כוס שמן זית
500 גרם ספגטי

הכנה:
1. קולפים את ראש השום, קוצצים בינוני ומטגנים כדקה. קוצצים את הצ'ילי והגמבה ומוסיפים לחתיכות השום. מטגנים היטב את השלושה ומוסיפים את הבשר הטחון. מערבבים היטב עד שהבשר מתפורר.
2. חותכים לרצועות את העגבניות המיובשות ומוסיפים לאש, ולאחר מכן מוסיפים את נקניקיות המרגז שנחתכו לחתיכות שנכנסות בקלות לפה. מערבבים ובינתיים מבשלים את הספגטי.
3. מסירים את הקליפה והגרעינים מהעגבניות, קוצצים דק ומוסיפים למחבת. מערבבים, ממליחים ומבשלים עד שכל הנוזלים מתאדים ומתחילים לראות רק סימנים של שמן זית צבוע באדום מהצ'ילי ומהגמבה.
4. מחממים תנור ל-180 מעלות. ממזגים היטב את הספגטי ותערובת הבשר הריחנית במחבת שיכולה להיכנס לתנור. מכניסים לתנור ל-20 דקות.