נוהל שכן: מה עושים עם שכנים מעצבנים?

השכנים שלכם גורמים למטרד קבוע. הדילמה: האם להתכסח איתם ואז לראות במשך שנים פרצוף חמוץ במדרגות, או לבלוע בשקט את צפרדע הזבל ולהתרגל?

לאה רודיטי | 4/3/2010 10:46

1. לבקש יפה ואז להתכסח

סתיו, ‭,32‬ מנהלת חנות ספרים, בעלת חיבה קולינרית מאתגרת לשום טרי: "השכנה הייתה שמה את השקית של הזבל שלה ליד הכניסה עד שהיא תואיל בטובה לצאת ולזרוק אותה. בינתיים כל מי שנכנס לבניין מתקבל בענן ריח מגעיל. אני לא מבינה איפה חינכו את האנשים האלה שחושבים שהבית שלהם צריך להיות נקי, אבל סנטימטר החוצה זה הפקר. פעם, פעמיים ושלוש דיברתי איתה, אבל כלום לא עזר. אז לקחתי את השקית ושמתי ליד הדלת שלה, שהיא תיהנה מהלכלוך שלה. בערב ראיתי שהיא שמה את השקית ליד הדלת שלי. זה היה הסוף. פיזרתי לה את הזבל על הרצפה ליד הדלת שלה. היא צרחה והשתוללה, אז צרחתי עליה בחזרה את כל מה שאני חושבת עליה, שהיא פרחה ושהיא בעצמה זבל, הגענו לרמות נמוכות מים המלח. מאז אפילו שלום-שלום במדרגות אין, אבל לפחות גם אין שקיות זבל. יש גבול לסבלנות".

איור: מיכל רביב

2 . להתאפק, ושוב להתאפק

אליה, ‭,40‬ עובדת בארכיון ממוחשב, מסוגלת לראות שני סרטי קולנוע ביום: "עברנו דירה למקום שקט, אבל למדתי בדרך הקשה שמי שעושה הכי הרבה רעש זה השכנים, לא האוטובוסים. מולנו גרה מישהי שדווקא יום שבת נראה לה הכי מתאים לעשות כביסה. המכונה שלה עושה רעש של טרקטור, הסחיטה מקפיצה אותי מהחלומות המתוקים, ולחבלי הכביסה שלה יש גלגלים שחורקים בקול צורם שאפשר להשתגע. ולא תגידי שהיא איזו אשה עסוקה שרק בשבת יש לה זמן

- פנסיונרית, בקושי יוצאת מהבית. מאה פעם פתחתי חלון לצעוק לה למה בשבת, ומאה פעם התאפקתי. בהתחלה התפלאתי שהשכנים האחרים לא אומרים כלום, אבל עם הזמן התחיל למצוא חן בעיני הרעיון של הסובלנות לשיגעונות אחד של השני. חשבתי, אם אני אגיד לה מתי לתלות כביסה, אולי מישהו יגיד לי לא לרחוץ כלים בלילה או לריב עם בעלי יותר בשקט. אז חיה ותן לחיות. אם אני לא טועה, אפילו ביום כיפור הפסיכית הזאת תלתה מגבות מטבח, היה לה דחוף".

3 . שיסתכלו על עצמם

אלי, ‭,34‬ בקבע אבל ג'ובניק, שותה את הקפה שלו רק אחרי שהתקרר לגמרי: "השכנים שלי הציקו לי כמה פעמים על זה שמפריע להם שהכלב שלי נובח. בטח שהכלב נובח, זה מה שכלבים עושים, מה, הוא ירקוד סטפס? זה לא חיה שמשתוללת או משהו כזה, כלב רגיל לגמרי. אני מאוד מקפיד לאסוף את הצרכים שלו בשקית שלא יישארו ברחוב, מטייל איתו, הכלב הזה הוא החיים שלי. אני אומר להם משהו על הילדים שלהם? הם לא עושים רעש? לא מטנפים את המדרגות בחול? לא עושים יום הולדת ובלגן כל יומיים? כמה פעמים בשנה הם נולדו אלה? גם למי שיש להם ארבע רגליים יש זכויות. שיגידו תודה שהכלב נובח אם מישהו זר עובר, זה בטח גם מציל אותם מכמה גנבים‭."‬

השורה התחתונה:

כשמדובר במטרד שאין חוק נגדו, אל תצאו למלחמה על כל שטות, שלא תהפכו לקרצייה השכונתית. לעולם אל תיכנסו לריב ישיר - זה לא רק לא נעים, זה יכול להיות מסוכן, לכו תדעו מיהו השכן ממול. לבקש יפה לא מזיק, אבל לרוב לא מועיל: אם לאנשים היו מספיק נימוסים להקשיב לבקשה, הם לא היו יוצרים מטרד מלכתחילה. נסו לשסות בהם את ועד הבית, ואז אתם לא מעורבים אישית. עוד פורמט מועיל הוא ההודעות הלקוניות על לוח המודעות.

מתחבטים בדילמה שמדירה שינה מעיניכם? מצאתם פתרון מקורי לבעיה? כתבו ללאה