אבולוציה עכשיו: העידן החדש של ג'וליאן האקסלי
המין האנושי נמצא על סף קיום חדש, שהפער בינו לבינינו דומה לזה שבינינו לבין אנשי המערות: זוהי האבולוציה של האישיות. האקסלי האח, ביולוג אבולוציוני וממקימי או"נסקו, רוקם את חזון העידן החדש
האבולוציה על פני כדור הארץ היא תהליך היסטורי שבו מופיעות, ללא הרף, אפשרויות חדשות ומתחדשות תדיר המתגלמות בחומר שממנו עשויה הארץ (כמו גם שאר היקום): חיים; עוצמה, מהירות ומודעות; מעופן של ציפורים; המשטרים החברתיים של נמלים ודבורים; הופעתו של שׂכל חושב – הרבה לפני שמישהו חלם אפילו על בני האדם – ועמו יצירתם של צבעים, יופי, תקשורת, אכפתיות אימהית ותחילתן של אינטליגנציה ושל תובנה.
לאחרונה, בשניות האחרונות של השעון הקוסמי, הופיע דבר מה חדש ומהפכני לחלוטין: בני אדם על יכולותיהם המיוחדות. יכולת למחשבה רעיונית ולשפה, יכולת לתודעה שמודעת לעצמה ולתחושת מטרה, יכולת צבירה וצירוף של התנסויות מוּדעוֹת. חשוב שלא נשכח, כי המין האנושי שונה באופן רדיקלי מבעלי החיים החד תאיים שחיו לפני כאלף מיליון שנה, לא פחות מכפי שצורות החיים הקדמוניות האלה שונות מרסיסי אבן או מתכת.
ההבנה החדשה של היקום הגיעה באמצעות הידע שהצטבר במשך מאה השנים האחרונות: על ידי פסיכולוגים, ביולוגים ומדענים מתחומים אחרים; על ידי ארכיאולוגים, אנתרופולוגים והיסטוריונים. היא הגדירה את אחריותו של האדם ואת ייעודו: להיות זה שמאפשר לשאר העולם לממש את הפוטנציאלים הטמונים בו, באופן המלא ביותר האפשרי.
זה כאילו האדם מוּנה לפתע להיות מנכ"ל של הקונצרן הגדול מכולם, קונצרן האבולוציה. הוא מוּנה לתפקיד מבלי שביקשו את הסכמתו ומבלי לתת לו אזהרה מוקדמת או הכשרה מתאימה. יתרה מזאת, זו מטלה שהוא אינו יכול לסרב לה. בין אם הוא רוצה בכך ובין אם לאו, בין אם הוא מודע לאשר הוא עושה ובין אם לאו, הוא קובע, הלכה למעשה, את הכיוון העתידי של האבולוציה על פני כדור הארץ. זהו ייעודו הבלתי נמנע, וככל שעובדה זו תתחוור לו מהר יותר והוא יתחיל להאמין בה מוקדם יותר, כן ייטב לכל המעורבים.
בסופו של דבר, המשימה היא מימוש מלא של האפשרויות הגלומות בבני האדם, בין אם מימוש כזה יהיה מנת חלקו של אדם אחד, של קהילה או של המין האנושי העסוק בהרפתקה המתמשכת שלו. כל אחד מאיתנו מתחיל כנקודה זעירה של פוטנציאל, כתא ביצית כדורי בגודל מיקרוסקופי. במשך תשעת החודשים שלפני הלידה, התא הזה מתפתח באופן אוטומטי והופך להיות מערך ארגוני שהוא ממש בגדר נס.
לאחר הלידה, בנוסף להמשך האוטומטי של הגדילה וההתפתחות, האדם מתחיל לזהות את יכולותיו המנטליות על ידי בניית אישיות, פיתוח כישרונות ייחודיים, רכישת ידע וכישורים שונים ומילוי חלקו בהמשך קיומה של החברה. התהליך הזה, שלאחר הלידה, אינו אוטומטי או קבוע מראש. הוא מסוגל להתפתח בכיוונים שונים לגמרי, בהתאם לתנאים ולמאמציו האישיים של האדם. היכולות השונות יכולות להיות ממומשות במלואן, או באופן חלקי. התוצאה הסופית יכולה להיות מספקת, או ההיפך מזה. האישיות עלולה להיכשל במאמציה להשיג כּוּליות אמיתית, אך בדבר אחד אין ספק: אישיות מפותחת ואינטגרטיבית היא התוצר הגבוה ביותר של האבולוציה, המימוש המלא ביותר שאנחנו יודעים עליו ביקום.
הדבר הראשון שהמין האנושי צריך לעשות כדי להכין את עצמו למשׂרה שהוא מוצא את עצמו מתמנה לה, הוא לחקור את הטבע האנושי, לגלות מה הן האפשרויות שמצויות בידיו (ובכלל זה, כמובן, את מגבלותיו, הן את אלה שמובנות בו והן את אלה שנכפות עליו כתוצאה מנתונים חיצוניים). את החקירה הגיאוגרפית של כדור הארץ סיימנו, פחות או יותר: קידמנו את החקירה המדעית של הטבע, הן את זה החי והן את זה החסר חיים, לנקודה שבה קווי המתאר שלה ברורים למדי. אך בקושי התחלנו בחקירה של הטבע האנושי ושל האפשרויות
האנשים הדגולים של העבר אפשרו לנו מבט חטוף על האפשרויות בתחומי האישיות, ההבנה האינטלקטואלית, ההישגים הרוחניים והיצירה האמנותית. אך אלה היו רק הצצות חטופות על פסגות רחוקות. עלינו לחקור את המפה של כל מרחב הפוטנציאל האנושי, באותו אופן שבו הגיאוגרפיה הפיזית נחקרה ומוּפּתה. איך ליצור אפשרויות חדשות לחיים רגילים? מה עלינו לעשות כדי להביא למימושן של האפשרויות להבנה ולהנאה הטמונות באנשים רגילים? איך נוכל ללמד את האנשים טכניקות שבעזרתן יוכלו לזכות בחוויות רוחניות? אחרי הכול, אפשר ללמוד טכניקות לריקוד ולטניס, אז למה לא כאלו של אקסטזה מיסטית או שלווה רוחנית?
כיצד נוכל לפתח כישרונות מולדים ואינטליגנציה בילד הגדל, במקום לתסכל או לעוות אותם? אנחנו כבר יודעים שציור וחשיבה, מוזיקה ומתמטיקה, משחק ומדע יכולים להפוך למשהו רגיל ביותר אצל בני נוער ממוצעים ורגילים, בתנאי שמשתמשים בשיטות הנכונות כדי להביא לפריחתן של האפשרויות הטמונות בהם. אנחנו מתחילים לקלוט שאפילו אנשים שמזלם שפר עליהם יותר מאחרים חיים הרבה מתחת ליכולתם, ושרוב בני האדם מפתחים רק חלק זעיר מהיעילות השכלית והרוחנית הפוטנציאלית שלהם.
למעשה, המין האנושי מוקף באזור עצום של אפשרויות לא ממומשות, המשמשות אתגר לרוח החקירה.
החקירות המדעיות והטכנולוגיות סיפקו לאנשים פשוטים בעולם כולו תחושה של אפשרויות פיזיות. הודות למדע, אנשים שנולדו בתנאי מחסור מתחילים להאמין כי איש אינו צריך לסבול מתת תזונה או להיות חולה כרוני, או שיימנע ממנו ליהנות מאפשרויות טכניות ומעשיות שנמצאות בהישג ידם של אחרים.
ברגע שנסיים לחקור את האפשרויות הפתוחות לתודעה ולאישיות, ומרגע שהידע אודותיהם יהפוך לנחלת הכלל, יופיע מקור חדש של אי שקט: נכיר ונאמין בכך שאם ננקוט בצעדים המתאימים, לא נוכל למנוע מאיש סיפוק אמיתי, או לגזור על מישהו התגשמות ברמה נמוכה. גם תהליך זה יתחיל באי נעימות רבה, ויסתיים בכך שיהיה מועיל ביותר. הוא יתחיל בהריסת הרעיונות והמוסדות שמונעים מאיתנו את מימוש הפוטנציאלים שלנו - או אפילו מכחישים שפוטנציאלים כאלה קיימים ושיש לממשם - וימשיך בכך שלפחות יתחיל בבנייתו של ייעוד אנושי אמיתי.
עד עתה חיי אנוש היו, כמאמר הפילוסוף תומס הובס, "אומללים, אלימים וקצרים". רוב בני האדם (אלה שהצליחו להגיע לבגרות ולא מתו בגיל צעיר) נגועים בסוג זה או אחר של אומללות: עוני, מחלות, בריאות קלוקלת, עומס יתר בעבודה, אכזריות או דיכוי. הם מנסים למצוא הקלה מסבלם באמצעות תקוות ואידיאלים שהם דבקים בהם. הבעיה היא שבדרך כלל תקוותיהם חסרות בסיס, והאידיאלים שלהם אינם מתאימים למציאות.
החקירה המדעית האנרגטית של האפשרויות השונות ושל הדרכים והטכניקות למימושן תקנה ממד של רציונליות לתקוותינו, ותמקם את האידיאלים שלנו בתוך הקשר מציאותי, בכך שהיא תראה שרבים מהם אכן ברי השגה. כבר עכשיו אנחנו יכולים, בצדק, להאמין בכך שמחוזות האפשרויות האלה אכן קיימים ושניתן, כעיקרון, להתגבר על המגבלות הנוכחיות ועל התסכולים הנוראיים של קיומנו. אנו צודקים כשאנחנו משוכנעים שחיי האדם, כפי שהם נחוו עד כה בהיסטוריה, הם דבר מה מרושע ומזעזע, מצב זמני ששורשיו הם בערות. אנחנו צודקים גם בכך שניתן יהיה להתעלות מעליהם באמצעות מצב קיומי שמבוסס על ידע ועל תובנה, בדיוק כשם שהשליטה שיש לנו על עולם הטבע המבוססת על המדע מתעלה על גישושיהם המהוססים של הדורות הקודמים, שהיו מבוססים על אמונות תפלות ועל סודיות מקצועית.
כדי לעשות זאת, עלינו לחקור את האפשרויות של יצירת סביבה חברתית תומכת יותר, באופן שכבר הצלחנו, במידה רבה, ליצור בסביבה הפיזית. עלינו להתחיל מהנחות יסוד חדשות. למשל, שיופי (שיש ליהנות ממנו ולהתגאות בו) הוא הכרחי, ולכן ערים מכוערות או מדכאות הן לא מוסריות; שאיכותם של האנשים היא הדבר שאליו עלינו להתכוון, ולכן נחוצה לנו מדיניות מתואמת כדי למנוע את נחשולי גדילת האוכלוסין שעלולים לנתץ את כל תקוותינו לעולם טוב יותר; שהבנה והנאה אמיתיות הן מטרות בפני עצמן, כמו גם כלים למנוחה לאחר עבודה, ולכן עלינו לחקור טכניקות לחינוך ולחינוך עצמי ולדאוג שהן יהיו זמינות לכלל; שהסיפוק הגבוה ביותר מגיע מהעומק ומהכּוּליות של חיים פנימיים, ולכן עלינו לחקור טכניקות להתפתחות רוחנית ולדאוג שהן תהיינה זמינות.
ומעל לכול, שתפקידנו הקוסמי מורכב משני חלקים המשלימים זה את זה: אחד לעצמנו, והוא מכוון להגיע להגשמה במימוש ובהנאה מהיכולות שלנו, והשני לאחרים, להיות מוגשמים בשירותנו לחברה וביכולתנו להפיץ רווחה לדורות הבאים ולקידום המין האנושי כולו.
המין האנושי יכול להתעלות על עצמו, אם הוא רוצה בכך, לא רק באופן אקראי שבו אדם אחד צועד לכאן בדרך אחת ואדם אחר צועד לשם בדרך אחרת – אלא ככלל, כאנושות. עלינו לתת לאמונה החדשה הזו שם מתאים. אולי טראנס הומניזם הוא השם הנכון: האדם נשאר אדם, אך הוא מתעלה על עצמו בכך שהוא מממש אפשרויות חדשות של טבעו האנושי ולמען הטבע הזה.
"אני מאמין בטראנס הומניזם": ברגע שמספר גדול מספיק אנשים יוכל לומר זאת באמת יהיה המין האנושי על סף קיום חדש, קיום השונה מזה שלנו באותה מידה שקיומנו שונה מזה של אנשי המערות. סוף סוף נתחיל אז לממש באופן מודע את ייעודנו.
הערת המתרגם, יגאל מוריה: ג'וליאן האקסלי (Julian Huxley, 1887-1975), ביולוג אבולוציוני בריטי ואחיו של אלדוס האקסלי, היה גם ממייסדי אונסק"ו, ארגון התרבות, המדע והחינוך של האו"ם. המאמר הזה פורסם במגזין הבריטי New Bottles for New Wine ב-1957. למרות שפורסם לפני יותר מחמישים שנה, לא זו בלבד שהוא אקטואלי אלא, מבחינות רבות, מקדים את תקופתנו, שלא לדבר על תקופת פרסומו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם