למה אנחנו לא שומעים מהחייזרים?
עם מאה מיליארד כוכבים ביקום, אפשר להבין למה כבר 50 שנה מנסים המדענים לגלות יצורים מהחלל החיצון ואף אחד לא מגיב. וחוץ מזה, כשאי.טי יתקשר לא בטוח שכדאי להרים את הטלפון
וכך הסתיים החיפוש הראשון של בני אדם אחר חייזרים אינטליגנטים - בלי אפילו רמז לכך שבכלל “יש שם מישהו.” המדענים לא שמעו אז דבר, אבל מה שיותר חשוב, זה שלא היה שום שינוי מאז הניסוי של דרייק. כבר 50 שנה מנסים לצותת ליצורים מהחלל החיצון, באמצעות הפניית טלסקופים בעוצמה הולכת ומתגברת לעבר אלפי כוכבים, ועל ידי סריקת מיליוני תדרים.
ובכל זאת כלום. נאדה. לא התקבל אפילו איתות אחד שעשוי לרמוז על כך שאי שם בגלקסיה שלנו יש עוד צורת חיים, חוץ משלנו, עם איי־קיו גבוה מטמפרטורת החדר. שום איתות מאיזו תוכנית טלוויזיה פגזית בכוכב ארקטורוס, או לחלופין מאיזה דיון סוער על שינויי האקלים בכוכב ביטל־ ג’וס. כל מה שעלה בידינו לקלוט זה חשמל סטטי. ודממה. הרבה דממה.
אך מדוע לעזאזל לא שמענו דבר מחוצנים לאחר חצי מאה של חיפושים? הרי יש שם כל כך הרבה כוכבים ופלנטות, שיכולים לשמש כבתים פוטנציאליים להתפתחות חוצנים. מדוע אף אחד לא משמיע קול? שאלה טובה. והיא גם הוצגה לראשונה על ידי הפיזיקאי האיטלקי חתן פרס נובל אנריקו פרמי, אחד ממייסדי פיזיקת הקוונטום. אם יש עוד צורות חיים ביקום, הוא גרס, הן כבר היו צריכות ליצור איתנו קשר מזמן. אחרי הכל, במונחים אסטרונומיים, כדור הארץ הוא יחסית צעיר, בשעה שלתרבויות חוצניות במקומות אחרים ביקום היו כבר מיליארדי שנים כדי להיווצר ולהתפתח ולדאוג שנדע על קיומן. “אם כך, איפה הן”? שאל פרמי.
זהו הפרדוקס של פרמי, והמדענים, חרף מאמציהם, עדיין לא הצליחו לפתור אותו. חלק גדול מהבעיה שלהם, הם מתלוננים, נעוץ במבנה הבסיסי של הגלקסיה שלנו. שביל החלב הוא קבוצת כוכבים רגילה לגמרי בחלק לא ממש מיוחד בקוסמוס, שמכיל מאה מיליארד כוכבים. בהחלט כמות מספיק גדולה, יש להניח, כדי למצוא ביניהם איזה חוצן אינטליגנטי לרפואה. הבעיה היא, אומרים האסטרונומים, שרוב הכוכבים האלה גדולים מדי או צעירים מדי, חמים מדי או קרים מדי, מכדי לתמוך בכוכבי לכת שעשויים להצמיח חיים אינטליגנטיים.
מה שהופך בעצם את הניסיון למצוא חיים בחלל מחיפוש שיטתי ועקבי למשהו הדומה יותר לחיפוש מחט בערימת שחת. יתרה מכך, כעת כבר ברור לאסטרונומים שיהיה עליהם לסרוק תשדורות רדיו ממיליוני כוכבים לפני שניתקל באות מלאכותי מחייזר.
ויש סיבות נוספות לכך שהגלקסיה שלנו איננה מלאה בקולות של יצורים מהחלל החיצון. מאוד ייתכן שצורות חיים אחרות קיימות ואפילו נפוצות, הבעיה היא שרק לעתים נדירות צורות החיים האלה מתפתחות למשהו קצת יותר מורכב. מאוד ייתכן שיש כוכבי לכת תומכי חיים - אבל רק של חד תאיים, מסוג היצורים הזעירים החיים במים ומשמשים מזון לדגים. בקיצור, החוצנים הם לכלוך. “ובוא לא נרמה את עצמנו, לכלוך בביצה לא נחשב לצורת חיים אינטליגנטית,” אומר סת שוסטק, האסטרונום הראשי בצוות החיפוש אחר יצורים אינטליגנטים מהחלל החיצון ,SETI קבוצה אמריקאית שתפקידה לחפש חייזרים.
ואכן, ייתכן שבגלל שהנסיבות שאפשרו יצירת חיים בעולמנו היו כל כך נדירות, אנו ושאר היצורים החיים בעולם הם בעצם תוצר של ניסוי גלקטי יחיד במינו. כך טוענים האסטרונומים האמריקאים פיטר ד. וורד ודונלד בראונלי בספרם “אדמה נדירה - מדוע חיים מורכבים אינם נפוצים ביקום.”
כדור הארץ, בעיניהם, התגלה כמציאה נדל”נית של ממש בגלקסיה. ראשית, השמש שלנו היא כוכב
יציב יחסית שאינו מושפע משינויים חדים בפליטת הקרינה. שינויים קיצונים כאלה משפיעים על כוכבים אחרים ועלולים
במילים אחרות, הבוץ הפרימיטיבי שנותר על כדור הארץ לפני ארבעה מיליארד שנים, התברך בתנאים טובים בצורה חריגה, שאפשרו לו בסופו של דבר לפתח לפני רבע מיליון שנים את היצורים האינטליגנטים היחידים הידועים למדע עד כה: אנחנו. “כדור הארץ הוא מקום נפלא,” אומר בראונלי. “אנו לא מכירים שום דבר שדומה לו.”
אך קיימת גם אפשרות אחרת: שהיו בחלל שפע של תרבויות חוצניות, רק שהן נידונו לכליה ברגע שנוצרו. ייתכן מאוד שהחייזרים הם בדיוק כמונו: מספיק חכמים על מנת להמציא טכנולוגיה, אך לא נבונים מספיק כדי לשלוט בה. לכן יכול להיות שהן פשוט מחריבות את עצמן סביב הגלקסיה כמעט באותה מהירות שבה הן ממציאות טכנולוגיה. “מאוד ייתכן שכל חברה שיכולה לבנות טכנולוגיות למסע בין כוכבים, חייבת לעבור קודם שלב של הרס פוטנציאלי, כאשר היכולת הטכנולוגית פורצת את הגבולות החברתיים והמוסריים שלה,” אומר המומחה לענייני אבולוציה סטיבן ג. גולד. “ייתכן שרק מעט מאוד חברות, אם בכלל, מסוגלות לצלוח בשלום את השלב הקריטי הזה.”
לא מעט אסטרונומים דוחים טיעונים שכאלה. מדענים, בראשם דרייק, שוסטק, קרל סאגן המנוח ועוד, טענו שהיעדר ראיות זה עניין שונה לגמרי מראיות לכך שאין חייזרים. שוסטק מדגיש, למשל, שעד לאחרונה, החיפוש אחר חייזרים התנהל בעצלתיים בגלל מחסור בציוד ובמשאבים. ממשלות סירבו לממן פרויקטים של ,SETI שאנשיה נאלצו לשאול טלסקופי רדיו אסטרונומיים, בדרך כלל לכמה ימים בלבד כל פעם. “זה כמו לבצע מחקר רפואי, כאשר אתה נאלץ כל פעם ללכת לדלת ממול לשאול מיקרוסקופ לכמה שעות, לכל היותר,” מוסיף שוסטק.
עכשיו מדעני SETI כבר בונים לעצמם טלסקופים. הדוגמה הקלאסית היא ה”אלן אריי,” שמומן על ידי תרומה בסך 11.5 מיליון דולר מפול אלן, שייסד עם ביל גייטס את מיקרוסופט. עד היום הוצבו 42 טלסקו־ פי רדיו, בקוטר של שישה מטרים כל אחד, באתר ליד סן פרנסיסקו. כאשר הפרויקט יושלם, 350 צלחות ישנו בצורה דרמטית את החיפוש אחר חוצנים.
“כאשר נקלוט שידור - וההימור שלי הוא שזה יקרה לפני שנת - 2025 נעקוב אחר המקור בזהירות,” אומר שוסטק. “אחר כך נבקש ממצפי כוכבים אחרים לבדוק את זה, ואם הם יגבו אותנו, פשוט נודיע שנקלט מסר מחוצנים. לא יהיו הכרזות דרמטיות של הנשיא או הפרעות מ’גברים בשחור.’ באשר לטבעו של החייזר שישלח לנו תשדורת, אני די בטוח שהוא יהיה דומה לנו בצורה כזו או אחרת. גם אצלם מחש־ בים יפעילו מכשירים כמו ‘אלן אריי,’ ואני סבור שהקשר הראשון יתבצע כאשר אחד המחשבים שלהם ישוחח עם מחשב שלנו.”
אך באשר למבנה הביולוגי של אותם חייזרים, רוב האסטרונומים אומרים שקשה לדעת. החייזרים יכולים להופיע בכל גודל או צורה שניתן להעלות על הדעת, למרות שרוב המדענים סבורים שהם יהיו מבוססי פחמן כמונו ויגיעו מעולם כמו שלנו העשיר במים, מקור החיים. יש מדענים שמרחיקים לכת ואומרים שאנו עשויים לגלות שהם דומים לנו. יותר מדי דומים.
סיימון קונוויי מוריס, גאולוג המתמחה בחקר מאובנים מאוניברסיטת קיימברידג’ באנגליה, אומר שהתהליך של התכנסות ביולוגית - שבו נוצרים יצורים דומים ממקורות אבולוציוניים מאוד שונים - גורם לכך שייתכן שהחייזרים יהיו דומים לנו. ולא רק בצורה, אלא גם בהתנהגות. “יצורים מהחלל החיצון לא יהיו כתמי דבק. הם עלולים להיות מאוד דומים לנו. וזה כנראה לא טוב, כי הרקורד שלנו לא משהו,” אומר קונוויי מוריס.
ואי אפשר לא להסכים איתו. הרי בני האדם השמידו אין ספור מינים על כדור הארץ, כולל הניאנדרתלים. ייתכן שחייזרים יהיו גרועים באותה מידה, ואולי אף יותר. כך שאם אי־טי יצלצל בסופו של דבר, אולי עדיף לא להרים את השפופרת.
מצד שני, גודלו העצום של היקום מגן עלינו. פרוקסימה סנטאורי, הכוכב הקרוב ביותר לשמש שלנו, נמצא במרחק של ארבע שנות אור מאיתנו. פירוש הדבר שאם פוטון יוצא ממנו ונוסע במהירות של 300 אלף ק”מ בשנייה - מהירות האור - יידרשו לו ארבע שנים כדי להגיע אלינו. כך שגם אם נניח שנמצא חיים אינטליגנטיים בכוכב קרוב למדי - נגיד, במרחק של 50 שנות אור מאיתנו - פירוש הדבר, שנחליף בינינו משפט כל מאה שנה בערך. מצד אחד, הרבה לא נצליח ללמוד ככה. אך מצד שני, תהיה לנו התראה מספיק ארוכה, אם נחשוש שהתוכניות של החייזרים לגבינו לא כל כך ידידותיות.
אך למעשה, זה לא כל כך משנה מהחייזרים יגידו או יעשו. עצם גילוי העובדה שהם קיימים זו תהיה פצצה, אומר פרופ’ פול דיוויס, קוסמולוג בריטי שעובד באריזונה סטייט יוניברסיטי. “אין בכלל ספק שזה יהיה הגילוי הכי גדול בתולדות האנושות, יותר מהגילויים של ניוטון, דארווין ואיינשטיין גם יחד,” הוא אומר. “גילוי העובדה שאנו לא לבד ישפיע על נפש האדם, וישנה לגמרי את השקפת עולמנו. עצם הידיעה על קיום חיים אחרים תהיה מטלטלת.”
למשל, הגילוי שיש שם בחוץ מישהו שיותר מתקדם מאיתנו, יצביע על כך שהשמדה עצ־ מית אולי אינה הגורל הבלתי נמנע של ההומו ספיינס. וכמובן שיהיו לכך גם השלכות דתיות, מוסיף דיוויס. “לגילוי של תרבויות אחרות בחלל, במיוחד אם יתברר שהן משתפות פעולה ולא תוקפניות, תהיה השפעה הרסנית על הדתות שלנו, במיוחד על הנצרות. אחרי הכל, ישו אמור להיות בנו היחיד של האל, שנשלח במיוחד
להציל עולם אחד ומין אחד.”
אם נמצא תרבויות שהן הרבה יותר מתקדמות מאיתנו, טכנולוגית ומוסרית, מוסיף דיוויס, זה יציב בעיה חמורה בפני הנצרות. “במונחים שלנו, הם מלאכים. אז מדוע שאותנו יציל ישו ואותם לא.”? כך שלדבריו, אם אכן נשמע מחוצנים - צפויות לדתות ימים לא קלים.
מצד שני, אסור לשכוח שעשויים כמובן להיות גם יתרונות רבים לחקר התשדורות מחייזרים. החוצנים עשויים להעביר לנו ידע רב. “חוץ מללמוד את מה שלא ידוע לנו בפיזיקה, ייתכן שילמדו אותנו את סוד החיים הנצחיים, או לפחות יזרקו לנו טיפים איך להסתדר,” אומר שוסטק. לכן, לדבריו, יש לנו הרבה יותר מה להרוויח מאשר להפסיד משיחה עם חייזרים.
עכשיו נותר לנו רק ליצור את הקשר, וזו היתה ועודנה הבעיה הגדולה. חרף כל מאמצינו ב־50 השנים האחרונות - עדיין לא שמענו כלום. יש מדענים שהעובדה הזו מתחילה לעורר חשש בלבם, אך בעיני אחרים, בהם פרנק דרייק, זה מכשול זניח. “אינני סבור שהשקט הזה מפחיד,” הוא אמר באחרונה במפגש של הרויאל סוסייטי שעסק בנושא סאטי. “זה היה צפוי. לפני 50 שנה הייתי תמים, כשחשבתי שאוכל לקלוט תשדורות מיד. כיום אני מבין שזה יהיה קצת יותר קשה. ייתכן שיש 10,000 תרבויות בגלקסיה, אם לוקחים בחשבון שבג־ לקסיה יש איזה מאה מיליארד כוכבים. פירוש הדבר שעלינו לסרוק עשרה מיליוני כוכבים לפני שיהיה לנו סיכוי ריאלי למצוא חיים. זה בהחלט לא יקרה בימי חיי, ואולי גם לא בדור הבא. אבל יום אחד זה יקרה, אין לי בכלל ספק.”
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם