הכל בראש: כשהבחור או הבחורה לא מצלצלים
קבעתם להיפגש והוא לא מתקשר כל היום. לקראת הערב את כבר מאבדת סבלנות, מתלבטת אם לצלצל או לשלוח סמס ובסוף מחליטה להתקשר, אבל אין קול ואין עונה. מה יהיה הדבר הראשון שיעלה בראשך?
רק אל תגידו לי שהכל בראש clikq2006,cc-by
לא ממש ברור לי למה אבל המון אנשים מאוד מתעצבנים כשאומרים להם, על פי רוב בתגובה לאיזושהי התנהגות נמוכה שלהם ש"הכל בראש". איכשהו, האמירה הזאת מצליחה לעצבן אנשים מהמקום הכי ניאנדרטלי שלהם.
ולמה זה כל כך מעצבן אנשים? כי אנשים מעדיפים לחיות חיים שלדעתם יש להם שליטה עליהם. ולכאורה, אם יש לי שליטה על החיים שלי, אני הרי לא אצור ביודעין מצבים שמזיקים לי (ברור שכן. חצי תרבות שלנו מבוססת בדיוק על זה). ואז אם איכשהו נוצר מצב שמזיק לי, או עושה לי לא נעים, הרי אין מצב שאני אאשים את עצמי, ועוד את הראש שלי. אני פשוט אאשים את כל מה שהוא לא עצמי: את האנשים סביבי, את העולם, את החברה, את הבנק, את הפקידה, את אשתי, את ההורים הדפוקים שלי ואת איך שהם חינכו אותי וכן הלאה אבל ממש לא את עצמי, כי אז יקרה הדבר הנורא מכל: אני אאלץ לקחת אחריות וחלילה לשנות משהו בחיים שלי.
וזאת בדיוק הסיבה שמעצבן אנשים לשמוע את זה: כי זה נכון. הכל באמת בראש. בכל רמה.
רק בשביל להתחיל, אני אדגים את זה ממודל פשוט ומוכר, הנקרא מודל א.פ.ר.ת: אירוע-פירוש-רגש-תגובה.
אירוע: זהו הדייט החמישי שלכם. הכל מקסים ויפהפה. אחרי עוד ערב מהמם, אתם מגיעים למיטה. בבוקר אתם מתנשנשים עוד קצת, והולכים איש לאיש לעבודתו. קבעתם להיפגש הערב, והוא לא מתקשר כל היום. לקראת הערב את כבר מאבדת סבלנות, מתקשרת או שולחת סמס, ואין תגובה, בשום טלפון שיש לך.
פירוש: הבנאדם שמולי שקרן ורמאי, נבלה, גרם לי להאמין שזה יכול להתפתח וזרק אותי.
רגש: גועל, תסכול, כעס, רחמים עצמיים.
תגובה: בכי, מוחקת אותו מהחיים ולא עונה לשיחות שלו. במקרה הגרוע גם משאירה לו הודעות נאצה במשיבון.
עכשיו, תארי לך שמדובר לחלוטין באותו אירוע, אבל עם משהו אחד קטן שמשנה את הפירוש: בעוד את מוחה את דמעותייך מול המחשב, את נתקלת בידיעה באתרי החדשות על אופנוען שנפצע בתאונת דרכים באותו בוקר, עם צילום האופנוע של הגבר שלך.
הפירוש כעת הוא כמובן שונה לחלוטין. הבנאדם שוכב מחוסר הכרה באיכילוב (ותקום זו שמעולם לא קיוותה שזוהי הסיבה שבגללה הוא לא התקשר...)! זו באמת הסיבה היחידה שיכולה היתה לגרום למלאך מקסים שכמוהו לא להרים טלפון! כמובן שגם הרגש שמתעורר כלפי אותו אירוע הוא שונה לחלוטין: גם מתעוררים רגשי חרטה על התנהגותך וחוסר האמון שהפגנת, וגם כמובן מתעוררים רגשות חמלה ודאגה עזים כלפי האביר שנפגע. התגובה, אם כך, לא מאחרת לבוא: את מתעופפת לעבר איכילוב, עם תקווה כנה שהוא יתאושש (בעוד שרק דקה קודם איחלת לו אלפי מיתות משונות).
הבנתם? האירוע הוא תכלס אותו אירוע: הבנאדם לא התקשר. הפירוש לחוסר ההתקשרות בנוי על סך חוויות, אמונות, דעות וכו', שכולם בראש שלנו. אדם שסך החוויות שלו הוא שונה, יפרש אחרת כמעט כל אירוע. למשל, אם עד עכשיו כל מה שהיה לך ברזומה זה מערכות יחסים ארוכות ומחייבות עם בחורים שהיו
חולים עלייך מהרגע הראשון, ואת בדיוק שבועיים פנוייה מהקשר האחרון שלך ובדיוק הבחור המקסים הזה נפל עלייך - אין לך הצטברות של חוויות שליליות. ולכן, הפירוש שלך יהיה שונה לחלוטין מפירוש של בחורה עם רזומה מבאס מאוד. במקרה כזה את לא ממהרת לאחל לו מיתות משונות, אלא מאמינה באמת ובתמים שבטח משהו קרה לו אם הוא מתמהמה עם הטלפון ואת פשוט ממשיכה להתנהל בשלך עד שישמיע קול בימים הקרובים. לעומת זאת, מישהי עם חוויות תסכול מגברים שלא מתקשרים תפרש את האירוע כעוד דוגמא לשקרנות והערמומיות והנבזיות של המין הגברי.
כמובן שגם הרגש של שתיהן יהיה שונה, בגלל הפירוש (אנחנו עדיין בראש, זוכרים?): הרגש של האחת יהיה של דאגה מהולה בתהייה, ואילו הרגש של האחרת יהיה כפי שתואר לעיל. ברור שאותו מצבור חוויות שונה השוכן בראשן מכתיב גם את התגובה: האחת תשאיר איזו הודעה או שתיים מודאגות או רגילות, ואילו האחרת יכולה להשאיר גם הודעות שטנה מטורפות שיהיה לה מאוד קשה לנטרל אם אכן הוא יתאושש וישמע אותן.
כך שברמה ההתנהגותית, איששנו את ההשערה שהכל בראש. ומה עם הרמה המחקרית? מחקרים מראים ממצאים מרתקים על התפיסה שלנו, על השינויים הקורים במוח, ועל האינטראקציות שאנחנו עושים בעקבותיה. אבל על כך בשבוע הבא.
בהצלחה!
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם