טיול לשבת: גבעת התורמוסים בעמק האלה
מרבדים-מרבדים נצבעים סגול מרהיב, וכל שלכם נותר הוא להגיע ולשאוף את המחזה המקסים הזה עמוק לריאות. רננה וולף מציעה מסלול טיול עם הרבה פרחים וערך מוסף
בעונה הזו של השנה פוקדות את המקום מכוניות רבות, ומשפחות רבות על ילדיהן מטפסות בעלייה התלולה אך הקצרה אל ראש התל כדי ליהנות מהפרח הכל כך ארצישראלי הזה.
אבל גבעת התורמוסים היא לא רק גבעה שפורחים עליה תרומוסים במשך כמה שבועות בשנה. גבעת התורמוסים היא בעצם תל שֹׂכֹה. ומכיוון שמסורת היא מסורת, ניקח אתכם גם השנה לתל שכה כדי לראות תורמוסים. אבל נעשה את זה קצת אחרת, ונתייחס גם למקום עצמו ולא רק למה שפורח מעליו.
אז קחו תנ"ך, מים ואוכל, מצב רוח טוב, וצאו לדרך.

נתחיל קצת אחרת כבר בהגעה לתל. במקום להחנות את הרכב קרוב לכביש, נמשיך עם שביל העפר (המסומן שחור) לכיוון דרום, עד שנפגוש בסימון הכחול העולה לכיוון מזרח על התל. נחנה כאן את האוטו, ונעלה עם השביל לראש התל. בטיפוס כזה, העמק נפרס לפניכם כשעולים אל התל.
דרך זו תאריך מעט את הטיול, אך תעשיר אותו מאוד. כך נוכל לטייל ממש, ולא רק לעלות, לראות פריחה ולחזור לרכב. נציע לכם כאן שאלות שילוו אתכם בטיול, ודרך לחשוף את הסיפור מאחורי המקום גם לילדים קטנים.
כבר בדרך אפשר להתחיל לספר את הסיפור.
"ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים" (שמואל א' י"ז).
התקופה היא התקופה הישראלית, סביב שנת 1000 לפנה"ס (לפני 3,000 שנה!). הפלשתים היושבים בחוף נאספים למלחמה עם ישראל, והטקטיקה שונה מכל המלחמות עד כה. גלית הפלשתי, ענק מצוייד בשריון וכובע נחושת, יוצא לקראת עם ישראל ומציע להם לשלוח אדם אחד שילחם נגדו. המפסידים יהפכו לעבדים של המנצחים.
שאלו את הילדים המטיילים אתכם (או את עצמכם), "מה דעתכם?". יש לנו סיכוי מול הענק הזה? למה לנו בכלל להלחם מולו? איך לדעתכם הרגישו החיילים מישראל שנאספו כאן למטה בעמק האלה?
הסתכלו רגע אחורה. ההרים במזרח הם הרי יהודה, משם הגיעו ישראל. המלחמה נערכת בנקודת המפגש שבין ההר
אנחנו מגיעים לראש התל, ועמק האלה נפרש מולנו לרוחב העין.
הפלשתים, כאמור, חונים בין עזקה ובין שכה. אנחנו נמצאים על תל שכה. איפה נמצא תל עזקה? כדי שהילדים יוכלו לענות על שאלה זו, נסביר כי משמעות המילה "תל" היא "גבעה מלאכותית". לא מדובר בגבעה או הר טבעיים, אלא גבעה שנוצרה כתוצאה מבנייה על גבי הריסות בתים פעם אחר פעם.
בואו נחפש ביחד גבעה שנראית קצת אחרת, קצת מלאכותית... (לילדים גדולים יותר אפשר לשלב גם "ניווט" על פני המפה, עם התמצאות בשטח).
הנה – צפון-מערבית אלינו, נמצאת גבעה קירחת, אולי אפשר לראות עץ אחד בראשה – זהו תל עזקה. כעת אנחנו ממוקמים בשטח ורואים את עמק האלה מתחתינו, שם נערך הקרב עצמו.
על מה נערך הקרב? על מה הם בכלל נלחמו? (אפשר לעיין בפרק י"ז פסוקים י', כ"ו, מ"ג-מ"ה).
לא נאריך במילים, הסיפור כולו נמצא בתנ"ך בשמואל א' / י"ז. נאיר רק כמה נקודות מעניינות עליהן אפשר להתעכב: גולית מגיע חבוש בשריון קשקשים, דוד מנסה ללבוש את השריון של שאול, אך לאחר שהוא לא מצליח ללכת, הוא בוחר ללכת "קל", לרוץ מול הענק המתנהל בכבדות. גוליית מגיע עם חנית – המחייבת קרב מגע פנים אל פנים, דוד מצטייד בחלוקי נחל. ברזל מול אבן. מעשה ידי אדם מול מעשה הטבע.

הרימו אבן, נסו להבין מה יתרונה של האבן הקטנה על פני החנית. מה היתרון של השימוש בשטח, של ההיכרות עם כל נחל, גבעה ואבן קטנה...
בנקודה זו אפשר – בדיוק כמו במקרה ההוא, למצוא על ה"איצטדיון" הענק הזה את נקודת התצפית - ה"טריבונה" המאולתרת הכי טובה, ולשלוף את הפירות.
לפני שנרד חזרה לרכב, נצפה גם על הקיבוץ הנמצא ממש מעבר לכביש – נתיב הל"ה. שם הקיבוץ טומן בחובו סיפור ארוך וחשוב על שיירה של 35 לוחמים ובראשם דני מס, שיצאו בחודש שבט תש"ח (לפני 62 שנים) לכיוון ישובי גוש עציון הנצורים עם תחמושת ואספקה. יצאו ולא שבו משום שבדרך הופתעו ע"י ערבים מהכפר צוריף שכיתרו אותם. הם נלחמו בקרב ממושך עד שנגמרה התחמושת, ונמצאו לבסוף מתים כשבידם מאבני המקום...
קצרה היריעה מלהכיל, לספר ולדון בכל הסיפורים המדהימים שמסביב. אחרי הכל צריך לא לשכוח גם פשוט ליהנות מהתורמוסים...
אתם יכולים לחזור על עקבותיכם בסימון הכחול עד הרכב, או לרדת בירידה התלולה לכיוון הכביש, ומשם לחבור לשביל הג'יפים השחור ולעלות איתו דרומה עד למקום בו השארתם את הרכב.
תהנו!
דרגת מסלול: קלה – בינונית.
משך הטיול: כשעתיים.
אורך המסלול: 4-5 ק"מ
איך מגיעים? בצומת האלה פונים מזרחה לכביש 375. לאחר כ-2.5 ק"מ יורדים ימינה לשביל עפר. ממשיכים עם שביל הג'יפים כ-2 ק"מ, עד שרואים את הסימון הכחול שעולה שמאלה על התל. חונים ומתחילים בטיול.
מפת סימון שבילים: מס. 9, מבואות ירושלים
הכותבת היא מנהלת הדרכה בעמותת "מסע ישראלי"