ראשי » סגנון » ניו אייג' » מסביב לקוסמוס

רואים את הסוף: תנועה חדשה בארה"ב מתכוננת לקץ העולם

פעם הם נחשבו לתמהונים מהסוג ההיסטרי. היום אלה אזרחים מהשורה הלומדים (דרך הרשת) איך לשרוד ללא חשמל וסופרמרקט, לקראת האסון הגלובלי (מסוג כלשהו) הממשמש ובא

פעם הם היו שייכים לכתות אפוקליפטיות מסוגרות או נחשבו לסתם תמהונים מחשבי קיצין, שהתכוננו לסוף העולם והיו משוכנעים שהוא ממש בפתח. היום תנועה הולכת וגדלה של אמריקאים די נורמטיביים, גם אם קצת יותר היסטריים מהממוצע, מתכוננת ליום שאחרי.

בארצות הברית קוראים להם preppers, "המתכוננים". אוסף של התפתחויות עומד בבסיס צמיחת התנועה הזאת: פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר, המשבר הכלכלי, משבר האנרגיה וההתחממות הגלובלית, מצבי מזג אוויר קיצוניים –  מהוריקן קתרינה הקטלני ועד השלג שכיסה את החוף המזרחי וגרם לנשיא אובמה להמציא מושג חדש – Snowmagadon, ארמגדון של שלג. מובן שגם חזונות כמו סוף העולם ב-2012 וכל הסרטים האפוקליפטיים שצצים לאחרונה תורמים את שלהם, גם אם חלקם לא מבוססים על שום דבר מוצק.

הפרפרס לומדים לגדל אוכל לעצמם (לא רק גני ירק ותרנגולות בחצר הבית הפכו לטרנד באמריקה), הם אוגרים אספקה לשעת חרום ומשתתפים בקורסים שבהם הם לומדים לטפל במחלות בעזרת צמחי מרפא. טס פנינגטון, בת 33 מיוסטון, טקסס, ואם לשלושה, היא דוגמה לפרפר. חיי הפרברים השלווים לא גורמים לה לתחושת ביטחון קיומי. בראיון לגרדיאן הבריטי פנינגטון הסבירה: "אני מרגישה בטוחה ומוגנת יותר. לקחתי אחריות אישית על הביטחון שלי ושל משפחתי. החלטנו להתכונן. יש כל מיני סוגים של אסונות שיכולים לקרות, אסונות טבע ואסונות מעשה ידי אדם".

בין "המתכוננים" אנשים מכל שכבות האוכלוסיה. אלה כבר אינן הכתות שהמתינו לסוף העולם עם תומו של המילניום הקודם. התנועה מכונה "שרדנות לייט" ((Survivalism Lite, שם שמרמז על ה"מתינות" שלה בהשוואה לאותן תנועות שעלו לכותרות

מדי פעם לפני שני עשורים. אז היה מדובר בתנועות משיחיות ואחרות, שחבריהן ויתרו על הכול, הסתגרו והתבודדו מהעולם - כי ממילא לא היה כבר מה להפסיד כאן.

הרעיון של הפרפרס הוא שעדיף להיות מוכן מאשר להצטער אחר כך. מכיוון שהפרפרס אינם חברים בקהילות מנותקות, אלא אזרחים מן השורה החיים בכל רחבי אמריקה, מהחוות של המערב התיכון דרך פרברי הערים הגדולות ועד הלופטים של ניו יורק, הם יצרו רשתות חברתיות שמשמשות אותם להחלפת מידע.  באתר של רשת הפרפרס האמריקאית תוכלו ללמוד איך להתארגן לקראת לידת בית, להכין שימורי מזון ואפילו לצוד, לקרוא אילו תרנגולות כדאי לבחור ללול הביתי, לקבל טיפים לנהיגה במזג אוויר קשה, ועוד.

מעבר לעננת נבואת הזעם שמרחפת מעל האתר הזה, אי אפשר להתעלם מהמוטו החיובי והידידותי לסביבה: "לזכות בחופש על ידי לימוד הסתמכות עצמית לאחרים". ברור שעדיין, באמריקה כמו באמריקה, יש מי שגוזרים קופון גם מתנועות שמעודדות הסתמכות עצמית ומציעות לפרפרס לרכוש, למשל, ציוד גינון או אמצעים לאגירה ואחסון של מי גשם.

חלק מהפרפרס רוכשים ציוד וידע (ופיסת חזון) רק למקרה שאכן ימצאו את עצמם מנותקים מהחשמל ומהסופר, אבל אחרים לוקחים את העניין צעד אחד קדימה ומתארגנים לניתוק מתמיד מרשת החשמל, כמו החלוצים לפניהם. ג'ון מילנדרד מאוקלהומה, לדוגמה, מנהל את האתר חיים חלוציים. האתר משמש כמדריך הישרדות, והמוטו שלו הוא "בחזרה אל הבסיס". מילנדרד לא מודאג ממצב שבו החברה שמקיפה אותו תקרוס.

יש לו באר שחפר בעצמו, הוא מגדל אוכל ומבשל אותו בתנור שאינו צורך גז או חשמל והוא יודע לצוד. "אם משהו יקרה, אנחנו ממש לא ניפגע," הוא אומר. הוא לא חושב שהוא אמור להיות יוצא דופן. "חיים חלוציים" נועד לאנשים כמוכם, הוא כותב באתר שלו, "אנשים שרוצים לשוב אל הבסיס ולעבוד עם הטבע. בעלי הבית 'החדשים', השורדים ואלה שיסתדרו טוב יותר עם פחות, ה'חלוצים החדשים'". הוא מציע לכל המעוניינים בשינוי ללמוד מחדש מיומנויות קיום אנושיות שאבדו או נשכחו.

אולי בתנועה הזאת יש משהו מעבר לפחד מיום הדין, היא הרי לא נחלתה של "חגורת התנ"ך" בלבד. אולי האמריקאים מתחילים למאוס באורח החיים שהפך אותם ואת כולנו לתלויים בכל כך הרבה גורמים מסחריים להישרדות שלנו. אולי הם רוצים שוב להיות עצמאיים.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...