האקדמיה ללשון מציגה: המדריך העברי לשתיין
לבקש "יין לבן בן לבן" שעבר "הבגרה" מ"אוצר היין", הוא תרגום לבלאן דה בלאן שיגיש הסומלייה. האקדמיה פרסמה כ-200 חידושי יין ואלכוהול
בשנתיים האחרונות התכנסה ועדה מיוחדת באקדמיה ללשון עברית שעמלה על מילון מונחים עברי שייתאר מושגים שונים הקשורים ליין - מהאפריטיף שלפני האוכל, דרך הסומלייה שמוזג יין בלאן או ברוט, ועד הצ'ייסר ש"מורידים" בפאב.
המדריך העברי לשתיין
בוועדה שולבו גם ייננים ותיקים, מבקרי יין וכורמים, ומסקנותיה, שהגיעו לידי מעריב, מציעות מילים חדשות בעברית וכן מדגישות כתיב והגייה נכונה של מושגים מקצועיים שונים.
בין המושגים שעוברתו: "יין זני", "יין ממסך" ו"יין לבן בן לבן", וגם מילים שאמורות לשמש את הציבור הרחב במסעדות ובברים כגון "אקדם" (אפריטיף), "אפטר" (דיז'סטיף), "בשומת" (ארומה) או "שפקוק" (החלפת פקק בבקבוק).
אבל דווקא לשתי מילים לועזיות מהיותר נפוצות בתרבות השתייה הישראלית - שוט וצ'ייסר, לא נמצאו תחליפים עבריים.
"חלון הזדמנויות להטמעת מושגים עבריים"
הוועדה אמנם בחנה את האפשרות לקרוא לצ'ייסר (מנת אלכוהול קטנה) "רודפן" מלשון "רודף אחרי המשקה העיקרי" ולשוט - "חריפון" על שם השתייה החריפה, אך בסופו של דבר הוחלט כי מילים אלו לא ייקלטו היטב בציבור.
"עלה צורך מהציבור ומאנשי המקצוע למילים בעברית שייתנו מושגים כלליים על יין", הסביר שי שגב, מבקר יין בינלאומי שעמד בראש הוועדה. "המצב כיום הוא שיש שימוש במילים לועזיות שלא כולם מבינים או יודעים להגות כמו שצריך, וחלק מהמילים שהוועדה קבעה כבר מחלחלות
בקרב אנשי המקצוע".
חיים גן, מומחה ליין ומנהל מרכז "איש הענבים" ביפו, הוסיף כי העובדה שתחום היין נמצא בהתפתחות מואצת בישראל, תסייע להטמעת המילים החדשות. "יש חלון הזדמנויות נפלא להטמיע מונחים עבריים בתחום היין, כי הוא תחום בהתהוות", הסביר גן. "בהחלט עלה צורך מהשטח כי יש יותר ויותר ישראלים שמבינים, מתעניינים, צורכים ומתעסקים ביין. אין סיבה להשתמש במונחים זרים".
המונחון החדש יושק בקרוב באירוע מיוחד בהשתתפות בעלי יקבים, מסעדות וברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם