תערוכה חדשה: נשים עבריות בשירות הצבא הבריטי
"בואי, עיזרי לניצחון" היתה הכרזה שקראה לנשות ארץ ישראל להתגייס לצבא הבריטי לפני קום המדינה. תערוכה חדשה במוזיאון ארץ ישראל מציגה את הווי חיי המתגייסות, וגם ראיונות בוידאו
סיפורן של הנשים בצבא הבריטי טרם זכה למקום הראוי לו בהיסטוריוגרפיה הישראלית. התערוכה פורשת תמונה רחבה של תופעת גיוס נשים במדים, שלא נודע לה תקדים עד אז בארץ, באמצעות חומרים חזותיים מסוגים שונים - כרזות המעוצבות בהשראת תעמולת הגיוס הבריטית עם פסוקי טקסט מהמקורות, כרוזים המייחדים לאישה העבריה תפקיד לאומי, תצלומים המתארים את מגוון תפקידיהן של הנשים הארץ-ישראליות בצבא הבריטי (בין אם מחסנאיות, נהגות משאיות ואמבולנסים, פקידות, מבשלות, אחיות ועוד) ותצלומים אחרים המציגים את הווי החיים שנרקם במהלך השירות במחנות הצבא הבריטיים ואת פעולות התעמולה לגיוס מתנדבות נוספות שנערכו בכל רחבי הארץ.
כמו כן תכלול התערוכה ראיונות וידאו עם כמה מהמתגייסות, החושפים משהו מהמימד האישי של מעשה ההתגייסות הקולקטיבי, לצד מוצגים דוגמת אותות הצטיינות ומגוון מדליות שהוענקו למתגייסות, תגים ואותות שנשאו על מדיהן, פנקסי שירות ופנקסי שחרור וכדומה, הגדות לפסח, מחזור תפילות למתגייסים היהודים בצבא הבריטי ופרסומים מיוחדים שהופקו לרגל חגי ישראל ומועדיו.
בעקבות הצהרתו של דוד בן-גוריון, יו"ר הסוכנות היהודית דאז, כי "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן ולעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה", ערכו מוסדות היישוב מיד עם פרוץ המלחמה בספטמבר 1939 את "המפקד הארצי של מתנדבים לשירות המולדת". מתוך מתפקדי מפקד זה הצהירו
כבר באותו החודש החלו ראשוני המתנדבים היהודים להתגייס לצבא הבריטי, אך גיוסן של הנשים לא עלה עוד על הפרק. רק בשלהי 1941, הפך רעיון גיוס הנשים לצבא הבריטי לממשות ביוזמתה של מועצת ארגוני הנשים.
המתנדבות הארץ-ישראליות שנקראו להתגייס לשורות חיל העזר הטריטוריאלי (ATS) ולחיל העזר של חיל האוויר המלכותי (WAAF), ניצבו בצומת של תהליך קבלת החלטות היסטוריות. השאלה הלאומית האם להתגייס לצבא הבריטי וללבוש את מדיו, בדומה לגברים הארץ-ישראליים ששירתו בבריגדה, העלתה מחדש את ההתלבטות בין הסיוע לבריטים במלחמתם באויב הגרמני המשותף, לבין ההתגייסות לצבא העברי שבדרך. אולם, הסוגיה המרכזית שעמדה במוקד הדיונים הסוערים בנושא זה נשאה אופי מגדרי: האם יהיה זה ראוי להתיר לנשות היישוב לשרת כחיילות במדים לצד חיילי הצבא הבריטי?
במבט לאחור, בישר גיוסן של למעלה מ-3000 מבנות היישוב לתפקידי עזר בצבא הבריטי את הקמת חיל הנשים בצה"ל, שהמפקדות הראשונות שלו נמנו עם חבורת הקצינות שהוכשרו ב-ATS . בין הנשים ששירתו בתקופה זו היו: חנה מרון, סוניה פרס, פרידל שטרן, הדה בושס, ציפה גוב ומי שהפכו אחר כך לקצינות ח"ן ראשיות של צה"ל: מינה בן צבי, סטלה לוי, דינה ורט, מינה בן צבי ושושנה לוי.
"אשה עבריה אל הדגל"
איפה: מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
מתי: בתאריכים 21.2-10.8.2010
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם