ראשי » סגנון » אוכל » אלכוהולגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

שירת היין: ביקור ביקב רקנאטי

בוקר סגרירי אחד פקדו יעל פז-מלמד וכנופייתה את חדר הטעימות של יקבי רקנאטי. אחרי כמה בקבוקי יין ולא מעט פינוקים היו צריכים להוציא אותם משם בכוח

על שולחן העץ הגדול ביקבי רקנאטי חיכו לנו כל הדברים שהופכים טעימת יינות לחגיגה גדולה. גבינות משובחות, ירקות חתוכים, לחמים טריים וצלוחיות עם שמן זית וזיתים. את היום הקודר האיר אהיל עתיק מזכוכית מורנו איטלקית, ועל דלפק העץ שלידנו המתינו בקבוקי היין וגביעים דקים. שעת בוקר מאוחרת, אזור התעשייה של עמק חפר, סתם יום של חול - ורק אנחנו חוגגים. ככה זה עם יין טוב: הוא מכו תיב אווירה של מסיבה עוד לפני שלוגמים את הלגימה הראשונה.

הישראלים הבינו את זה כבר לפני כמה שנים טובות - ואכן, מעט מאוד מוצרי צריכה עברו מהפך כזה גדול בזמן כל כך קצר. עד כדי כך שכמעט שכחנו מה היה מצב היינות פה לפני 15 או 20 שנה. באותם הימים היינו מלו ווים את הארוחה עם יין זול שיוצר על ידי יקב אחד גדול - במקרה הטוב. בשאר המקרים בכלל לא שתינו יין, אלא אם חגגנו מאורע מיוחד.

יש מי שמתגעגע ליובש ההוא ורואה בכך את הביטוי לתום ולצניעות הישראלית. לא אני. ב-20 השנים האחרונות התוודעתי, כמו רבים אחרים, אל נפלאותיו של עולם היין. הטעמים הנפלאים, הגיוון, ובעיקר התרבות המיוחדת שמתלווה אליו, הפכו אותו למשתתף קבוע בארוחות המשפחתיות שלנו. הרווח כולו של המשתתפים: מפלס השמחה עולה, האוכל משתבח עם היין, והיין עם האוכל.

יקבי רקנאטי, שבימים אלה חוגגים עשור, הם דוגמה טובה להתפתחות העצומה שעבר שוק היין הישראלי. אחרי שנים ארוכות שבהן חלם על כך, החליט לני רקו נאטי לעשות מעשה ולהפוך את החלום שלו למציאות. רקנאטי חבר לאורי שקד מ"דרך היין" ולשני שותפים נוספים, ויחד הקימו יקב די קטן שייצר כ-200 אלף בקבוקים בתחילת דרכו. לימים קנה רקנאטי את חלקם של שקד ושל השותפים האחרים, ובסופו של דבר חבר לייננים גיל שצברג ועידו לווינסון. סדרות עלו וירדו, ובחלוף עשר שנים מייצרים ברקנאטי מיליון בקבוקים בשנה. כבר לא יקב בוטיק, אבל עדיין לא יקב תעשייתי גדול. מה שבטוח זה הצלחה.

ובדיוק בגלל זה אנחנו נמצאים כאן היום. כנהוג בטעימות, מתחילים מהקל אל הכבד. הבקבוק הראו שון שאנחנו פותחים הוא שרדונה רקנאטי 2008, יין לבן מענבים שגדלים באזור מנרה וכרם בן זמרה. שני הכרמים האלה ממוקמים בגליל, ויתרונם בגובה הרב שלהם. אחרי השרדונה אנחנו ממשיכים עם יין רוזה, גם הוא מכרם מנרה אבל מבציר 2009. צעיר מאוד וטו עים מאוד. בשנהושנתיים האחרונות זוכה הרוזה לעדנה גדולה, ובצדק. אין כמוהו להנאה במזג האוויר הישראו לי. מהרוזה עוברים לאדומים: רקנאטי פטיט סירה בשיו לוב ענבי זינפנדל, שערב מאוד לחכנו, אפילו שמחירו לא נמוך-89 שקל .

משם אנחנו כבר מגיעים לתותחים: יינות הרזרב - ספינות הדגל של כל יקב. הראשון שאנחנו טועמים הוא הקברנה סוביניון רזרב 2009, שהענבים שלו נבצרים ידנית, תמיד בשעות הבוקר המוקדמות. גם הוא מהכרמים הגליליים ומחירו 95 שקלים. אחרי הסוביניון אנחנו עוו ברים לגדול מכולם: רקנאטי ספיישל רזרב 2006. פה כבר מדובר בפינוק אמיתי - גם של היין וגם של הלוו גמים. בשביל היין הזה נבחרים הענבים הטובים ביותר, חביות עץ האלון המשובחות ביותר, והוא זוכה לתשומת הלב הרבה ביותר. לא פלא שהוא מגיע לגבהים, כמו גם מחירו: 180 שקל לבקבוק. מוזגים לנו כדי שנטעם ונשו פוך את השאר לכלי המיוחד, אבל אנחנו שותים את הכל וגם מבקשים תוספת.

אחרי שעתיים אנחנו נאלצים לפנות את חדר הטעימות. יש עוד עשרה אנשים שהזמינו מקום ביקב כדי לעבור את החוויה שאנחנו עברנו. הם יתיישבו סביב אותו שולחן גדול, יטעמו מהמבחר, יתפנקו עם אוכל טוב, יישבו להם כמה שעות ויתענגו מנחת. גם אתם יכולים להזמין מראש ולקבוע מראש בדיוק מה אתם רוצים.

מה שברור, שאם רוצים בוקר או צהריים של כיף - זאת אופציה מצוינת. בסופה של הטעימה אפשר גם להיכנס לחנות היקב שפתוחה לקהל הרחב ולרכוש בקבוק הביתה - אנחנו לקחנו את הרקנאטי ספיישל רזרב. עוד יהיו מסו פיק הזדמנויות חגיגיות לפתוח ולהתפנק.

יקבי רקנאטי, אזור התעשייה עמק חפר, 04-6222288

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...