המטאור: ראיון עם מעצב העל אינגו מאורר
כשנחקק באירופה חוק נגד ייצור נורות ליבון, הוא הציג בתגובה את ה'אירו קונדום', תחת הסיסמה "הגן על עצמך מחוקים מטופשים". אינגו מאורר, מגדולי מעצבי גופי התאורה בעולם
מאורר, יליד גרמניה, נחשב לאמן התאורה הידוע והמוביל בעולם. ברזומה שלו אינספור פרויקטים פרטיים וציבוריים, שיתוף פעולה עם מעצב האופנה איסי מיאקי, ועבודות שהוצגו במוזיאונים נחשבים כמו ה"פומפידו" בפריז, ה"מומה" בניו יורק וה"סטדליק" באמסטרדם. את דרכו החל דווקא כטיפוגרף ואת לימודיו השלים בתחום העיצוב הגראפי. אחרי גיחה של כמה שנים לארצות הברית החליט לשוב בשנות ה-60 למינכן, שם הקים את סטודיו Design M, "עם בקבוק יין ונורת ליבון", כדבריו.

נורה זו שימשה לו בסיס לעיצוב גוף התאורה הראשון, המזוהה איתו עד היום: נורת ליבון, בתוך נורה נוספת שמשמשת לה כאהיל. "לצערי, נורת הליבון המיתולוגית יצאה בינתיים לפנסיה, כשהאיחוד האירופי הכריז בשנה שעברה על איסור מכירתה בשל צריכת האנרגיה המוגברת שלה", אומר מאורר. מכיוון שהאיסור הזה עלול לגרום להיעלמותן של נורות שמספקות אור רך, החליט מאורר כתגובה צינית למהלך לחשוף את ה"אירו קונדום" שלו, תחת הסיסמה "הגן על עצמך מחוקים מטופשים". המוצר דומה מאוד לקונדום המוכר, עשוי סיליקון דק ועמיד בחום, והוא הופך כל נורת ליבון שקופה לנורה שמפיצה אור רך וחמים יותר.
"המוח שלי והלב האינטואיטיבי שלי הם כלי העבודה

כששואלים את מאורר על עיצוב ויצירה, הוא נוהג להזכיר את החבר והקולגה, רון ארד. פתיחת מוזיאון העיצוב בחולון, שעיצב ארד, היא הסיבה שלשמה הוא מגיע בימים אלה לביקור קצר בארץ. "למעשה, ארד ואני נפגשנו בישראל עוד בשנת 1994", הוא מספר, "כשעבדנו יחד על מבואת בית האופרה בתל אביב. הוא עיצב את פנים החלל ואני את התאורה. אבל נראה שנפגשנו לראשונה דווקא בגלריית'זאוס' במילאנו, בתחילת שנות ה-80. בשנת 1984 ייצר הסטודיו שלי את גוף התאורה של ארד, שנקרא ingo-AR, ובהמשך גם הצגנו יחד ביריד העיצוב הבינלאומי של מילאנו, ה-del Mobile Salone".
מאורר חסר סבלנות לקראת המפגש המחודש עם ארד והביקור במוזיאון. "עד כה ראיתי רק צילומים והדמיות של המוזיאון החדש", הוא מסביר, "אבל אני משוכנע שרון יצר עבודה מצוינת לפרויקט. הוא אדריכל ומעצב נלהב ומסור, ואני סקרן לראות את המוזיאון הגמור במציאות. אני חייב לראות את המבנה לפני שיהיו לי הערות כלשהן, אבל לרון הייתי רוצה למסור: אנא הישאר מי שאתה, עם שתי רגליים על הקרקע".

גופי התאורה של מאורר נמכרים בארץ באופן בלעדי ב"עיצוב ותאורה" (ז'בוטינסקי 32, רמת גן), אולם הקשר שלו עם ישראל נתמך גם בלא מעט הזמנות פרטיות עליהן הוא לא מוכן לרמז אפילו במילה. באופן כללי, הוא מספר כי לסטודיו שלו יש לקוחות בישראל, איתם הוא מאוד אוהב לעבוד. "תמיד נהניתי מאוד מביקוריי בישראל. כשאני מהלך ברחובותיה, אנשים מסתכלים אליי ישירות בעיניים-דבר שמצאתי כמאוד מיוחד וייחודי", הוא אומר.
לפני כשנתיים קיבל מאורר פנייה מטעם עיריית ירושלים ואדריכל העיר, עופר מנור, להשתתף בפרויקט "מראה מקום", שבמסגרתו מוצבים פסלים ומיצבים אמנותיים במרכז העיר במטרה להמריץ את תושבי העיר ומבקריה להיות מעורבים יותר בחלל העירוני. "ההתפתחות ההולכת וגוברת של שוק מחנה יהודה כמקום שמשמש גם למסחר וגם לבילויים, והעובדה שהמיצב במקום צריך להיות גם פונקציונאלי וגם אסתטי, הביאה את ועדת האוצרות לבחור באמן ומעצב התאורה אינגו מאורר", אומר מנור. "מאורר כיבד אותנו בביקור, מאוד אהב את המקום והציע להציב בו את כיפות התאורה הגדולות שלו. בימים אלו, בביצוע חברת "עדן" לפיתוח מרכז העיר ירושלים ובשיתוף ועד סוחרי שוק מחנה יהודה, אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך התכנון, ונראה שתוך שנה עד שנה וחצי המיצב כבר יעמוד במקומו".
מאורר נלהב גם הוא מהפרויקט: "היינו מאוד נרגשים לקבל את הפנייה ולעבוד, אחרי כעשור, על עוד פרויקט ציבורי בישראל. זו הרגשה יוצאת דופן ליצור משהו בירושלים. העבודה אומנם תישאר נאמנה לרגישויות שלי, אבל תכלול גם את הרוח של העיר הנהדרת הזו. אני בטוח שארגיש מידה ניכרת של שביעות רצון כשכיפות התאורה העצומות שלי יוצבו במקומן, שכן השוק הוא המרכז החברתי של העיר"/

גופי התאורה המוכרים יותר של מאורר הם השנדליירים הגדולים, מלאי הדמיון והתעוזה, שעשויים מצלחות מנופצות, פתקאות נייר או נורות ליבון מקושטות בכנפי ציפורים. הוא נהנה לעשות שימוש דווקא בחומרים לא צפויים או בחומרים ממוחזרים כמו מערכות כלים, פסלים, נייר, קופסאות שימורים ושפופרות של משחות. מאורר נחשב ללא ספק לכוח מוביל בתחום עיצוב התאורה ואפילו עבודותיו הוותיקות עדיין רלבנטיות, מלאות נשמה ומייצגות תפיסת עולם בהירה ומעניינת.
"כשאני ניגש לעצב, הרגשות חשובים לי יותר מהצורה", הוא אומר. "מטרת העיצוב שלי היא לייצר מקומות בהם אנשים ירגישו שמחה עם האור, שלא רק מאיר אלא ממלא אותם באנרגיות חיוביות".
שלא כמו מעצבי-על ידועי שם, מאורר מחזיק בחברה פרטית, "אינגו מאורר GMBH", המעסיקה עובדים רבים ובהם גם יצרני גופי התאורה עצמם. מסיבה זו, עלותם של רוב גופי התאורה אינה מתאימה לכל כיס. העצמאות בייצור מאפשרת לו לייצר ככל העולה על רוחו, מבלי לתת דין וחשבון לאיש. "אני חש דחף חזק ליצור דווקא בזמני משבר ומעדיף בהרבה עיצוב אנושי על פני עיצוב קר ומנוכר", אומר מאורר.
"אני אוהב להשאיר ללקוח מספיק מרחב לתרגום ולהשלמת העיצובים שלי במוח או בפנטזיות שלו. בסופו של דבר, אני לא מנסה לזכות בתחרות כלשהי. אני פשוט מרגיש בר מזל שאני יכול לדאוג ל-70 עובדיי, לתמוך בראיית העולם של קבוצת המעצבים המוכשרים שלי ולהכיל את הכבוד שאני מקבל מקהילת העיצוב על ידי כך שאני עושה משהו שבא לי בטבעיות. במהלך השנים לא פעם'עשיתי במכנסיים', אבל עקבתי אחרי האינסטינקטים שלי ולא עשיתי פשרות-תמיד נשארתי נאמן לחזון שלי".


