המיסטיקה של גוף האדם
חז"ל מכנים את האדם "עולם קטן" והאר"י מוסיף שהעולם הוא אדם גדול. הפנים מרמזים על הפנימיות, האוזן קשורה באיזון והלשון לשה את המילים והמזון. התרגום היהודי של הגוף האנושי
נשמת האדם היא חלק אלוהי ממעל, צלם האל שבו, "רסיס נהרה" בלשונה של רחל המשוררת. כוונתנו לכך שבכל אדם גנוזים כוחות מגוונים, ביניהם: כוח על טבעי, נתינה, יצירה, בחירה, מודעות, דיבור ורגשות. כוחות אלו תכליתם להתגלות באמצעות הרשות המבצעת - היא הגוף. הקשר העמוק והתלות ההדדית בין הגוף לבין הנשמה מתבטאים בעבודתם המשותפת. הגוף הוא האמצעי, הכלי, שרק באמצעותו יכולה הנשמה לבצע את תפקידה בעולמנו ולהתגלות.
הקבלה מסבירה, כי הקשר בין הנשמה לבין הגוף נוצר עוד לפני ירידתה של הנשמה לעולם, ומידע רב אצור בכל אחד מאיברי הגוף. הנשמה בוחרת את הגוף שהיא עתידה ללבוש בעולם הזה, מתוך ידיעה שרק באמצעותו תוכל לבצע את משימתה בעולם החומרי. גם קושי גופני כזה או אחר נקבע עוד לפני ירידת הנשמה לעולם, מכיוון שבו טמונה האפשרות להתפתח, ללמוד ולהבין שאין מקריות.
הנשמה בוחרת בקושי גופני מסוים כחלק מהתיקון שלה וכנגזרת של התפקיד שהיא בחרה למלא בעולם הזה. ודווקא הקושי הוא הערוץ לגילוי הכוחות הנטועים בה. על פי ספרות הסוד, קיים קשר מהותי בין צורת הגוף לבין מהות הנשמה, היודעת שבכל איבר יש מידע פנימי וכוחות נסתרים המתבטאים גם במבנה האיבר עצמו. לדוגמא: לכולנו אותם האיברים, אך לכל אחד מאיתנו פנים שונים, מבנה כף יד מיוחד לו, קול משלו ואצבעות הבנויות בצורה מסוימת.
המקובל שהשיג את המידע הפנימי הגנוז בסוד איברי הגוף יודע מי ראוי לקבל את סודות התורה, וכל זאת באמצעות חכמת הפנים. כבר בתורה רמוזה חכמה זאת וחכמי הסוד מפרטים את חשיבות מבנה גוף האדם ויודעים את משמעותו. שמות האיברים, מיקומם, צבעיהם ומספרם רומזים על מבנה הבריאה כולה, וכל החומר הקיים בעולם נמצא בתוך גוף האדם.
במסכת אבות דרבי נתן
לא בכדי מכנים חז"ל את האדם "עולם קטן", והאר"י מוסיף שהעולם הוא "אדם גדול". רעיון מעניין נוסף המופיע בתורת הקבלה הוא משמעות השם שניתן לכל איבר בגוף. כך, הפנים מקורם בלשון פְּנים, כי דווקא האיבר הגלוי ביותר – פני האדם מעיד יותר מכל על פנימיותו. אוזן קשורה באיזון והלשון - בלישת הדיבור והאכילה.
הרב קוק עמד על הקשר בין הגוף והנשמה, בבחינת "נפש בריאה בגוף בריא", כשם שהמדע המודרני עומד על הקשר העמוק בין המחשבה הנכונה לבריאות האיברים. מערכת היחסים בין הגוף לבין הנשמה מכונה לעתים במחקר "הקשר הפסיכופיזי". זהו אחד התחומים המעסיקים את המין האנושי מאז ומעולם, והוא אחד העקרונות הבסיסיים העומדים ביסוד כל תרבות, דת וחברה.
במהלך העשורים האחרונים נערכים מחקרים מדעיים רבים הקושרים בין הגוף לבין הנשמה לכלל אחדות אחת. פסיכולוגים, רופאים, פיזיקאים וכימאים עומדים על התלות ההדדית, ההשפעות והקשרים הפנימיים בין הנשמה לבין הגוף. כך, למשל, מחקרים הראו כי הודעת רופא לחולה בסגנון "לך הביתה, אין מה לעשות איתך, נותרו לך שלושה חודשים לחיות", מחלישה באופן ישיר את יכולת העמידה של המערכת החיסונית.
המילה אדם רומזת על ייעוד האדם להיות דומה לבוראו, בבחינת "אדמה לעליון" (ישעיה), כמו גם על גשמיותו, המתבטאת בתכונותיו הארציות והגופניות המתגלות ביסוד "האדמה" שבו. בידינו נמצאת הבחירה איזה יסוד לפתח.
השם "אדם" מעיד על מהותנו כבעלי גוף ונשמה. האות אל"ף מרמזת על האל, על האחדות, על הראשית והאינסוף, והאותיות דל"ת ומ"ם מעידות על הצד הפיזי שבאדם – הדם או הדומם. רק החיבור בין שני החלקים מאפשר את קיומו של האדם ואת חשיפת כוחותיו.
נשמת האדם – ייעודו, ייחודו ותכלית קיומו, נושאת מקום מרכזי בעולם הקבלה והחסידות. תורת הסוד היהודית חושפת את הרובד הפנימי של הקיום האנושי, והחסידות היא תנועה מהפכנית שחרטה על דגלה את העצמת האדם באשר הוא אדם. חדשנותה מתבטאת במיוחד בהעמדת האדם במרכז עולמה. ייחודו של האדם, כוחותיו וכישוריו, כמו גם מכאוביו ושאלותיו הקיומיות, זכו למענה בתורת הנפש העמוקה והמהפכנית שיצרה החסידות, שזיקותיה אל עולם הפסיכולוגיה המודרנית הן רבות ועמוקות.
ד"ר שלי גולדברג מרצה במרכז השתלמויות ת.ל.מ.לאתר הבית
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם