להשתכר מבצל: מרק בצל שהוא גם פונץ'
היום שבו ירד שלג במצפה רמון היה היום שבו למדנו איך עושים מרק בצל בלי מים. אחר כך, שיכורים מבצל, מחמאה ומיין, יצאנו לראות את הפתיתים. אבל המרק עובד גם בבית
אחר הצהריים דובי, מנהל בית ספר שדה בהר הנגב, כינס את כולנו על שפת המצוק. ברוח ההתמזגות עם הנוף התחלנו בהקראת שיר של חיים גורי, עברנו לסקירה בנושאי האקלים האירנו-טורני והסתגלות צמחים לתנאי מדבר, וסיימנו בתה חם ובתדריך לקראת הגשמים. "אה, ודבר אחרון", סיים דובי בנימה פרקטית, "תשאירו הלילה קילוח דק של מים זורמים בברזים אחרת הם יקפאו בצינורות ולא יהיו לכם מים בכלל".
בין בית ספר השדה המבודד לעיירה מצפה רמון הפריד קילומטר אחד בקו אווירי לאורך המצוק של המכתש. אשתי היפה הדריכה אז ברשות שמורות הטבע וגרה בדירת החיילות שבמצפה רמון, ולי הייתה רווקייה בבית ספר שדה. את השביל הצר על המצוק הכרנו בעל פה. לפנות ערב היא באה לבקר, ושעה ארוכה עמדנו עם כולם על שפת המצוק לחזות בצבעי המכתש המתחלפים באור החורף הבהיר. אחר כך פרשנו איש לחדרו וחיכינו לסופה. את הברזים לא פתחנו.
בערך בתשע התחלנו להיות רעבים. מרק היה התשובה האינטואטיבית לקור והתחלנו לחפור בארונות. הבציר היה דל וכלל בצלים יבשים ובקבוק יין לבן מיותם, ששרדו את ההיעדרויות הממושכות שלי לטובת
הבצלים כבר החלו להיחרך ואנחנו נותרנו עם בצל אך בלי מרק. בדיוק אז נחה עיני על תיק הטיולים הגדול בפינת החדר שטרם פרקתי מהמסע האחרון. בצדי התרמיל נחו בקבוקי המים ואני תליתי את כל תקוותיי בהם. אבל במדבר כמו במדבר, מים הם במשורה וכל שנותר בבקבוקים היה בקושי כוס אחת. בצר לנו פנינו אל בקבוק היין שרוקן אל תוך הסיר עד טיפתו האחרונה.
כשרתח המרק כבר היינו רעבים מאוד ולא הנחנו לו להתבשל אפילו דקה מעבר ל"חם". יצקנו את הפונץ' המהביל לכוסות וגמענו בשקיקה כוס ועוד כוס מהיין החם המתובל בבצל. בשתיים בלילה היא הייתה צריכה לחזור לדירת המורות-חיילות, ובאי רצון מופגן התנדבתי ללוות אותה לאורך המצוק. אי הרצון לא נבע מחוסר ג'נטלמניות חס וחלילה. בדרך חזרה תמיד היו הכלבים הנודדים של חוות האלפקות בוחרים דווקא בי, שמילדות מכבד מאוד כלבים - אבל מהמדרכה השנייה - כדי לבדוק כמה קרוב לשפת המצוק אני יכול ללכת מפאת נביחותיהם המתקרבות ושיניהם החורקות לצדי.
אשתי היפה לא ויתרה ואמרה "תתגבר". התגברתי . כבר כשיצאנו מבית הספר שמתי לב שמשהו לא בסדר. היפה דיברה לא לעניין והלכה לכיוון הלא נכון. האדים החמים של פונץ' הבצל נספגו לה באזור המוח, ובמשך קילומטר שלם הייתי צריך לשכנע אותה שאין סיכוי שהיא תצליח לרחף משפת המצוק, ושהרוח אמנם קרה מאוד אבל לא חזקה מספיק כדי לשאת אותה. מכיוון שאשתי היפה משכה לכיוון המצוק ואפילו הלאה ממנו, משכתי אני, בניגוד לאינסטינקט המוכר, לכיוון הכלבים מהאלפקות. "אני עפה, אני עפה", ניסתה היפה לפרוץ לכיוון המצוק, ואילו אני אוחז בידה ומושך לכיוון העיירה המתקרבת, מתעלם מהנביחות ומתגבר.
בדרך התחילו פתיתי השלג לנשור על קרקע הסלע הקרה. לדירת החיילות הגענו מכוסי פתיתים, ובהתלהבות ויתרתי על הדרך חזרה ונשארתי לישון שם. השלג לא נערם. באור ראשון התעוררנו עם כאב ראש קל ומדבר שזורם כמו האמזונס. בנחל צין הספקנו לתפוס את הגל הראשון של השיטפון: זרזיף דק ואחריו קיר אדיר של מים חומים גועשים המתגלגל במורד הנחל, שנראה כאילו גם אלוהים הכין הלילה המון מרק בצל.
הפטנט במרק הזה הוא שמחליפים חלק גדול מהנוזלים ביין לבן יבש, ולחיזוק מוסיפים עוד שוט של ברנדי ממש לפני ההגשה. חשוב להשתמש ביין מעולה, יבש במיוחד, שיאזן את מתיקות הבצל אך לא יהיה חמצמץ מדי. רוב האלכוהול מתאדה בבישול, אך מניסיון יש למרק השפעה משחררת והוא מתאים במיוחד לארוחה חורפית ורומנטית שאחריה אין צורך לנהוג הביתה.
בשוק:
למרק:
8 בצלים יבשים גדולים
100 גרם חמאה
3 כפות קמח
4-3 עלי דפנה
6 כוסות ציר בשר או ירקות (או מים)
4 כוסות יין לבן יבש וטוב
מלח, פלפל לבן טחון
להגשה:
6 פרוסות עבות של בגט טוב עם קרום פריך
6 פרוסות נאות של גבינה קשה טובה (גרוייר, קונטה, אמנטל)
6 צ'ייסרים של קוניאק או ברנדי משובח
שמן זית
במטבח:
1. פורסים את הבצלים לרוחב ומפרידים לטבעות.
2. ממסים את החמאה בסיר רחב על אש בינונית ומסיפים את הבצלים. כעת יש לאדות את הבצלים להשחמה - תהליך האורך כמעט כשעה בסיר מכוסה על אש בינונית-נמוכה תוך ערבוב תכוף.
3. חשוב להקפיד שהבצלים יתרככו ויתקרמלו באופן שווה, אחרת חלקם נשרפים ומקבלים טעם מר. אם יש צורך, מוסיפים מדי פעם שתי כפות של מים כדי למנוע חריכה. צבע הבצל יקבע את צבע המרק, ואילו הוא יתרכך וכמעט ייעלם.
4. לאלו שאוהבים חתיכות במרק שלהם, אפשר להוסיף עוד בצל אחד פרוס ממש לפני סוף ההשחמה כך שלא יתפרק יותר מדי.
5. כשהבצלים רכים ומקורמלים, מוסיפים את הקמח ומערבבים היטב בעזרת כף עץ. מוסיפים את הציר ואת עלי הדפנה ומבשלים עשרים דקות על אש קטנה.
מוסיפים את היין ומבשלים עוד כרבע שעה. מוסיפים מלח ופלפל, טועמים ומתקנים תיבול.
6. מורחים בחמאה את פרוסות הבגט וקולים על מחבת להשחמה. מניחים כל פרוסה בצלחת הגשה ועליה תלולית נדיבה של גבינה. יוצקים על הכל שתי מצקות של מרק ומגישים עם צ'ייסר הקוניאק בצד.
7. לפני האכילה הופך כל סועד את תכולת הצ'ייסר אל תוך המרק ונותן לאדים לעשות את שלהם.
לגוון:
* לטוויסט מזרח-תיכוני - משתמשים בשומרים במקום בבצל ומוסיפים כף סוכר בטיגון. במקום ברנדי מגישים עם צ'ייסר ערק.
* לחובבי המסורת - להגשה יוצקים את המרק לקערות חסינות חום ומעל מניחים את פרוסת הבגט ותלולית נדיבה של גבינה שתכסה את המרק כולו. מניחים בחלק העליון של תנור חם מאוד להשחמה ומגישים מיד.
* לגנדרנים - יוצקים את המרק לקערה חסינת חום ומעל מפזרים ערימת גבינה. מכסים כל קערה בעיגול בצק עלים ומהדקים לקצוות. מורחים במעט ביצה ותימין ומכניסים לחלק העליון של תנור חם מאוד. מגישים כשהבצק שחום ופריך ופותחים כל "מכסה" בסכין לעיני הסועד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם