ראשי » סגנון » אוכלגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

החומוס מלובלין: מסעדה ישראלית משגשגת בפולין

מי היה מאמין שדווקא בפולין, בלב העיר העתיקה של לובלין, שוכנת מסעדה יהודית ישראלית אסלית, שבעליה הם זוג קתולים המאוהבים בישראל, ביהדות ובחומוס. עמבה ליד הגפילטע?

מתכננים טיול לפולין, אבל לא יכולים לוותר על ניגוב צהריים או על הצ'ולנט של שבת? הסירו דאגה מלבכם. כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לקפוץ למסעדת "מנדרגורה" במרכז העיר העתיקה בלובלין, שם יחכו לכם עם חיוך מאיר עיניים איזבלה קוזלובסקי ובעלה קמיל. מלבד החומוס והצ'ולנט, הם יגישו לכם, אם רק תבקשו, גם גפילטע פיש, מצה-בריי ופלאפל, או סתם יארחו אתכם לארוחה של אוכל יהודי, לליל הסדר או ארוחת ראש השנה, כאשר הכל מתובל בהרבה צחוקים ושיחה קולחת, שחלקה, אגב, בעברית שוטפת.

מאחורי מנדרגורה עומד סיפור מרתק על זוג פולני קתולי, שמלבד האהבה זה לזו, מאוחד באהבה גדולה נוספת - לישראל וליהדות. איזבלה קוזלובסקי, 36, פתחה את המסעדה הייחודית שלה ("חלום חייה", כפי שהיא קוראת לה) לפני חמש שנים. מאז, היא מספרת, המקום הפך ללהיט בקרב תיירים ומקומיים כאחד.

כשהתקשרתי למסעדה לקבוע את הראיון איתה, הופתעתי לשמוע את המלצרית עונה בעברית "מנדרגורה שלום". לאחר מכן הסבירה לי קוזלובסקי כי "הדבר הראשון שאנחנו מסבירים למלצרים הוא שהם חייבים לברך ב' שלום' בעברית את כל מי שמתקשר או מגיע למסעדה".

גם כאשר נכנסים למסעדה, הדבר הראשון שתופס את העין הוא שמדובר בעצם במוזאון קטן שמוקדש כולו לישראל וליהדות. תמונות של הכותל, רבנים וחיילי צה"ל מקשטות את הקירות בפסיפס ענק. גם מנורה, חנוכיות וספרי תורה פזורים מסביב, למי שעדיין יש ספקות לאן הוא הגיע.

איזבלה, למה דווקא מסעדה? ועוד יהודית?
"אחרי שסיימתי את הלימודים באוניברסיטה, החלטתי לנסוע לניו יורק לכמה שנים כדי לע? בוד ולחסוך כסף. כשחזרתי, החלטתי לפתוח מסעדה. היה לי ברור שזו תהיה מסעדה יהודית שתגיש אוכל יהודי, כי תמיד הרגשתי קרובה ליהדות. מצאתי מקום במרכז העיר העתיקה של לובלין ולאט?לאט התחלתי לשפץ ולעצב אותו בסגנון ישראלי. הייתי בחורה צעירה עם חלום, ללא הרבה אמצעים ואפילו ללא רכב, כך שמדי יום נאלצתי לסחוב את כל האביזרים של המסעדה, תמונות וסמלים שאספתי שק? שורים לישראל וליהדות, ולבנות הכל בשתי ידיים. למזלי היו לי תמיד חברים קרובים, רובם יהודים, שעזרו לי".

בלובלין , יש לציין, התגוררה עד תחילת מלחמת העולם השנייה קהילה יהודית גדו? לה, שמנתה 40 אלף איש ולקחה חלק פעיל בחיי היום?יום של העיר. בעקבות הקהילה היהודית זכתה לובלין גם לכינוי "ירושלים של פולין". הקהילה כולה נמחתה על ידי הנא צים, שהובילו את היהודים אל מותם במחנות ההשמדה השונים, בעיקר במחנה מיידאנק, הממוקם בתוך העיר עצמה.

העובדה שאת קתולית שמאכילה פולנים באוכל יהודי לא מעוררת תמיהות?
"קודם כל, אוכל היה דבר מאוד חשוב אצלנו, ובעיקר אוכל יהודי. סבתא ואמא שלי אהבו מאוד לבשל גפילטע פיש וקרפלעך. סבתא שלי הזכירה פעם משהו בנושא יהדות, אבל אין לי שום הוכחות לכך ומעולם לא ראיתי סימנים לכך שהמשפחה שלי יהודייה. גדלנו כקתולים לכל דבר, ועל פי הדת אני קתולית לגמרי. האמת היא שאין לי תשובה טובה למה דווקא מסעדה ואוכל יהודי, אבל אתה יודע איך זה כשאתה גדל כילד ומרגיש זהות מסוימת, קרבה לדת מסוימת? תמיד הרגשתי קרובה ליהדות, לחגים היהודיים, למסורת היהודית. אפילו כל החברים שלי יהודים. אין לי הסבר לזה, זה כמעט משהו מאגי. פשוט הקשבתי ללב שלי והלב שלי אמר לי שאני מרגישה קרובה ליהדות".

והשם "מנדרגורה" ?
"השם לקוח מתוך שיר השירים", מסבירה איזבלה וממהרת לשלוף ספר תנ"ך ממדף סמוך. במהירות שלא הייתה מביישת רב ראשי לישראל היא מוצאת את הפסוק המדבר על הדודאים ומנדרגורה. תוך כדי השיחה עם איזבלה מצטרף אלינו קמיל, בעלה והשותף שלה לניהול המסעדה. מסתבר שגם מאחוריו יש סיפור ישראלי לא קצר. בעברית שוטפת הוא מספר לי כי "לפני 17 שנה הגעתי לישראל והתחלתי לעבוד בבורסה ברמת גן. בסופו של דבר, התאהבתי בישראל ונשארתי שם 15 שנה. לפני שנתיים פגשתי את איזבלה שהגיעה לביקור בישראל, התחלנו לצאת ומאז אנחנו יחד. כשהחלטנו להתחתן היה ברור לנו שאחד מאיתנו יהיה חייב לוותר על הקריירה שלו. מאחר שאיזבלה פתחה את המסעדה הזו בעשר אצבעות והיא הבייבי שלה, החלטתי לעזוב את הבורסה ואת ישראל ולחזור איתה ללובלין. לשאלה מה התפקיד שלו במסעדה, הוא עונה בחיוך: "אני? לשטוף כלים".

בטח לא היה פשוט ללמד את הטבחית הפולנייה שלכם להכין חומוס.
קמיל: "לקחנו אותה לארץ, ובמשך שבועיים היא הייתה צמודה לשף ישראלי שלימד אותה איך להכין אוכל מזרחי, ומאכלים מיוחדים לחגים. חוץ מזה יש לנו המון ספרי בישול ישראליים, והיא למדה מתוכם".

 

ואיך מקבלים אתכם המקומיים?
איזבלה: "בהתחלה אנשים לא ידעו מה זה חומוס, צ'ולנט או פלאפל, אבל לאט לאט אנשים ניסו והתאהבו והיום חלק מהם ממש מכורים לזה. מנדרגורה היא לא רק מסעדה, היא מוסד תרבותי יהודי. יש לנו גם המון תיירים מישראל שמגיעים לכאן, ועם חלקם אני שומרת על קשר יום-יומי. יש לי חברים בישראל שהם יותר ממשפחה, הם מתקשרים אליי מדי יום כדי לשאול אם אני צריכה משהו שאני לא יכולה להשיג בפולין, כמו טחינה או נענע, ואם אני צריכה משהו, הם מיד שולחים לי חבילה לכאן".

אם כבר מזכירים את האוכל, אז אפשר בהחלט להגיד כי החומוס של מנדרגורה לא היה מבייש שום חומוסייה תל אביבית ידועה, היינות המוגשים במסעדה הם מתוצרת ישראלית כמובן, ואוכל לא כשר - הס מלהזכיר. גם את הפירוגי (כיסונים ממולאים), מנת הדגל של המסעדה, חובה לנסות.

כדי להתקבל לעבודה כמלצר במנדרגורה, חייבים המועמדים לעבור "הליך גיור" קצר וללמוד יהדות בקורס מזורז על ידי בני הזוג. "הדבר הראשון שאנחנו מלמדים את מי שרוצה לעבוד כאן, הוא לקבל אורחים ב' שלום' בעברית", מספר קמיל. "לאחר מכן, אנחנו מלמדים אותם על יהדות, על החגים, המסורת והאוכל היהודי, ולאחר מכן איזבלה מכינה מבחן בנושאים האלו שהם חייבים לעבור אם הם רוצים להתקבל לעבודה כאן. אתה יכול לבדוק, שאל את המלצר שאלה כלשהי בנושא חגים יהודיים, או למה אתה לא יכול להזמין שניצל עם קפה וחלב, ותראה שהוא יודע את התשובה".

האתר של מנדרגורה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...