הבוגרות: 12 נשים זקנות ויפות

הנשים שהצטלמו בעירום מרומז ללוח השנה הנועז עשו זאת למען מטרה טובה אחת, אבל מקדמות מטרה טובה אחרת לגמרי - דימוי יפה של זקנה, שהיה יכול להופיע בכל מקום, אם רק היינו רוצים

לילך צור בן משה | 11/1/2010 15:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בניגוד למשתמע מהביטוי, הזקנה לא קופצת על אף אחד. היא באה לאט, בהדרגה, נשזרת במה שנבנה כל השנים. מבחוץ, הקמטים באים בזה אחר זה, הגוף משתנה, מתעבה במקומות כאלה, מצטנם באחרים. לא מידיעה אישית, רק מהרגשה ומדברים שנוהגים להגיד, הזקנה נראית, הרבה לפני שהיא מורגשת מבפנים. היכרות אישית ארוכת שנים נוטה להתעלם כמעט מהמראה שכופה הגיל הביולוגי -  מי שנראה כזקן לאיש זר, ייראה למכר כהוא עצמו, פשוט.

אחד הפערים הגדולים בין מייצגי תעשיית האופנה - מעצבים, מגזינים, פרסומות - שקשורים לזקנה, הוא היחס לסימנים החיצוניים שלה, כמו שיער לבן או קמטים, כאל אות לכך שהגיע הזמן להעלים את האימג' מעל דפי הכרומו המכריזים על החדש, על הטוב, על השולט. מצד שני, החיים רק מתארכים להם על פני כדור הארץ, והקיום של אותו האימג' נוכח במציאות החוץ מגזינית יותר ויותר.

לפעמים, צריך לראות ביטוי מוחשי למשהו כדי להבין כמה הוא חסר בנוף, או יותר נכון, כמה הוא מוחסר באופן עקבי כל כך, עד שהוא נראה לנו טבעי בנעלמותו. כשנחת על שולחני לוח השנה הגדול של נשות "בית בכפר" הזקנות, שהושק השבוע למכירה בחנויות, קרה בדיוק זה. נפל אסימון החוסר והחל לפעול מנגנון הצימאון. זה לא עניין דווקא של מודעות חברתית מפותחת, אלא הרגשה של חוסר הרמוניה - משהו קיים, אבל מוסתר. כשחושבים על זה בהקשר של דימוי, של מה שנראה בעין, זה יוצר תחושת אי נוחות גדולה.

12 הנשים שמככבות על עמודו של כל חודש, בתמונת פוסטר סמי-אירוטית, עשו את זה כמובן למטרה נעלה - ההכנסות ממכירת הלוח מועברות לבי"ח שניידר לילדים - אבל אפשר לחשוד שהמניע להצטלם בעירום מרומז, כשהן מיופיפות ומטופחות, הוא קודם כל הרצון לזעוק את יופיין ואת חיוניותן, כמו שהן - זקנות. התוצאה מפעימה. חודש אחרי חודש בלוח השנה, עם התואר 'נערת יוני' או 'נערת מרץ', נגלה דימוי אפשרי של זקנה, לא כזה שנכפה עליו מראה 'צעיר', כשהשותפים לו הם דווקא אנשים שעוסקים בצילומי ובהפקות אופנה בעבודת היום הרגילה שלהם.

הפרויקט, שיזם בית הדיור המוגן "בית בכפר", נעשה על בסיס הסיפור הנודע של קבוצת הנשים מבריטניה, שגם הפך לסרט בשם "נערות לוח השנה" והנשים התגייסו לטובתו במהירות, הכול למען מטרת גיוס הכספים. אבל הקניה של הלוח הזה (29.90 שקל, ברשת סטימצקי), היא גם, ואולי לפני הכל, תמיכה באפשרות של בחינה מחדש.


צילום: עידו לביא
אתי סיטרואן, נערת דצמבר. ילידת 1933, עלתה לארץ מאמסטרדם ב-1937, שרתה בצבא, התנדבה שנים ארוכות בקופת חולים ובמחלקת ילודים בבית החולים מאיר, יש לה שני בנים והיא מתגוררת בכפר עם כלבה האהוב מישה. צילום: עידו לביא

צילום: עידו לביא
מגדה גרגור, נערת ינואר. ילידת 1925, ניצולת אושוויץ, עלתה ארצה ב-1949 לבצרה שם טיפלה במשק משפחתי, הקימה משפחה לתפארת וניהנת לאחרונה מנינה חדשה, מתגוררת עם בעלה צילום: עידו לביא

צילום: עידו לביא
רותי ניב, נערת יוני. ילידת 1930, צברית, הייתה פעילה במאבק לשחרור הארץ, מתנדבת בכל רמ''ח אבריה, מגדירה את עצמה כחיית במה, שרה ומשחקת בכל הפקות התרבות בכפר. יש לה שתי בנות ושלוש נכדות. צילום: עידו לביא

קרדיטים
צילום: עידו לביא, איפור: ורד ספיבק, שיער: לירון גרין, ע.צלם: אמיר יהל, סטיילינג: אורית אפרתי.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים