ראשי » סגנון » ניו אייג' » מסביב לקוסמוס

בוקר נפלא אחד: רמטה מדברת

לרגל ביקורה בישראל של ג'יי-זי נייט הזכורה היטב מהסרט "בליפ", קבלו תקשור של הישות רמטה המדברת דרכה. עכשיו, כלומר 35 אלף שנים לאחר שעזב את גופו, הוא שב כדי להזכיר לנו שאנחנו אלוהים

באתי כאח אל המין האנושי, אשר פעם הייתי חלק ממנו. חייתי כאן כגבר וחוויתי את כל אשר אתם חוויתם. חייתי את הייאוש שלכם ובכיתי את צערכם. חלמתי את חלומותיכם וידעתי את אושרכם. בחרתי לחזור לכאן מפני שאני מבין אתכם. ולהבין אתכם זה לאהוב אתכם.

לא באתי להצילכם, כיוון שבאמת אין שום דבר שיש להציל אתכם מפניו. באתי פשוט כדי להזכיר לכם את הירושה הנפלאה ששכחתם מזמן, ולספר לכם על אודות העתיד המזהיר שכולכם תראו בקרוב. באתי לעזור לכם להכיר בכך שיש לכם אפשרויות טובות יותר להביע את חייכם, ולעזור להציג את הידע המאפשר לכם ליישם אותן במידה שאתם רוצים בכך.

המסלול שלי בתקופת חיי על פני מישור זה היה להפוך לאל הבלתי נודע ולהתקדם אל מעבר לממדים הידועים כדי לעלוז בהרפתקאות הנצח. כך עשיתי ועדיין אני עושה. חזרתי כדי לומר לכם שהרפתקאות אלה מחכות גם לכם, אם וכאשר תאמצו את החיים הללו, כמוני. לכו וחיו את התובנות אשר נתתי לכם. תנו להן להיות בתוך הווייתכם. כאשר תעשו זאת, במהרה תכירו בכך שניתן לכם אוצר גדול יותר מאשר יכולתם אי פעם לבקש או להעלות על דעתכם.
                 
ככל שתהיו יותר פשוטים, כך תהפכו חזקים יותר. ואם אתם רוצים משהו, בקשו אותו. אין אף אחד על פני מישור זה שיש בכוחו לתת זאת לכם. בקשו מתוך אדון-האב של הווייתכם שיינתן לכם ודעו שהוא נתן, מבלי להתחשב במה שזה. ולאן אתם הולכים כדי לבקש? למקדש שבפנים. פשוט בקשו בתוך דומיית מחשבות עצמכם.

אני יודע מי אתם, ואני יודע מה אתם עושים ועל מה אתם חולמים. כשאתם חושבים שאיש אינו רואה אתכם, אתם חייבים להבין שאתם כמו הכוכבים בשמיים בחצות הליל. אתם שם עבור כולם לראות. כל הדברים יודעים מי אתם ומה אתם עושים, במיוחד אלה מאיתנו מעולם הנסתר.

היו שלמים עם עצמכם. היו אינדיבידואלים עם עצמכם ואהבו את

מה שאתם, על מנת שהאור שלכם והאופן בו אתם נראים, כמו הכוכבים בחצות הליל, יהיו מבהיקים ביותר ויפים ביותר. אני נקראתי רמטה המואר על ידי אנשיי וכך שמרתי שם זה, אפילו עד שעה זו. אחד שמואר? הייתי ישות מבודדת בזמן שהאחרים העסיקו את עצמם בכל הדברים שהם עושים במהלך ימיהם. בטבע פראי זה, מנוכר מחיי היומיום, מצאתי את האל הבלתי נודע.

חיים נעלים יותר מצויים בבסיסו של עץ נפלא או על פסגה של הר מושלג, היכן שהרוח רעננה וקרה ונקייה, או במרחבי המדבר, או על פני אינסופיות הים. יש במישור זה שלכם הרבה יותר מאשר רובכם אפשרתם לעצמכם לראות. עליכם עדיין לחיות אותו ולחקור אותו. הייתם רק תודעה מדוכאת של החברה שלכם, עם השיפוטים והאידיאלים הקטנוניים שלה והמרוץ המטורף שלה נגד אשליית הזמן.

אתם לא תדעו את החיים באמת עד שתתבודדו במקומות כאלה, בשלווה עם שמי חצות הליל והלבנה הזורחת וגוועת, עד עלות השחר בזוהרו. באמצעות כל הידע והחלומות אשר באים אליכם, גם אתם תהיו מוארים, כיוון שסדרי עדיפויות משתנים שם. תודעת הערבה מקבלת אתכם ומצפה מכם להיות חסרי זמן, כמוה. בנסיבות שכאלה אתם מתפתחים והופכים איתנים כל ימי חייכם.

האל הבלתי נודע הינו דממה - דממה עצומה - ובמקביל הוא מדבר אליכם, אם תאפשרו לו לעשות זאת. הושיטו יד והיו לחלק ממעצמה זו. לכו לכל המקומות שלה. היו לחלק ממנה. הניחו למשי ולתכשיטים שלכם וחלצו את נעליכם. היו מעורבבים עם פשטות בלתי אופנתית ולכו וחוו את האב בגן עדן זה שלכם שיצרתם. אני מפציר בכם לעשות זאת. אתם לא תחיו באמת, ואף לא תגיעו להבנת אל זה שהנכם, עד שתהיו במקומות אלה. 

מתוך מכלול הווייתי, מתוך האב הבוער בתוכי, אני משתוקק שתדעו עד כמה יקרים אתם ועד כמה הנכם אהובים ונחוצים. בכל עת בה אתם חושבים שאין אחד שאכפת לו אם אתם חיים או מתים, דעו שלי אכפת. ובכל עת בה מתחילה ישותכם היקרה לפקפק, אם תרגישו שאתם זקוקים לחברה קראו לי, כיוון שאני אהיה שם.

ובוקר בהיר אחד, ברגעים שלפני השחר, בעודכם שוכבים לבד במיטתכם והשקט כה שקט עד שניתן לשמוע אותו, אתם תתעוררו מחלום שאינו חלום. תפקחו את עיניכם לחשכת חדרכם, תתרוממו ממשכבכם ותיגשו אל חלון המספק את האור היחידי הנראה.

בדד, רוטטים עם רגשות שלא ניתנים לתיאור, אתם יושבים שם, מביטים לתוך דממת החיים המתעוררים. בחטף אתם שומעים אוושה בשיחים, של ציפור אשר כמותכם הקיצה ממיטתה כדי לקדם בברכה את הבוקר. בעודכם מקשיבים לשירה המתוק והרך של תקווה ואושר, אתם מפנים את מבטכם אל המזרח להביט על פני האופק המרוחק. ושם אתם רואים את ההרים הסגולים המבודדים, כמו זקיפים לחיים, מעורפלים בגובהם, שקטים וחזקים, כצלליות באור חיוור, צבעה של שושנה. והעננים אשר ערכו מסע דומם על פני האופק, מודגשים בזהבו של שחר מבטיח.

בעודכם לכודים ביופיו ולהטו של הרגע, הנה מגיעה לה הכרה. ללא ההמשכיות של בוקר זה, כל הפחדים שלכם, הדאגות שלכם, החלומות שלכם והאשליות שלכם יהיו ללא כלום. ברגע זה מופיע שם, זורח מאחורי ההרים המוזהבים, פארו של תכשיט בוער, שבטיו הזהובים חודרים אל העמק הערפילי כאלומות אור בורקות של תקווה. בעוד השמש הדגולה זורחת גבוה יותר ויותר, השמיים בוערים בצבעים של כחול ולבנדר ושושנה, כתום ואדום עמוק. והציפור מזמרת בקול נישא ומתחילה במעופה, בעוד העולם כולו מתעורר להבטחה ולנשימה הנפלאה של הבוקר.

אתם תנשאו עם ההכרה שהנכם החיים. אתם הזקיפים החזקים והשקטים של החיים, מתנשאים על פני האופק המרוחק. אתם אכן הצבעים של השחר המתעורר, תנועת הענפים בסבך השיחים, טיפות הטל על פני אדן החלון ושיר האושר המתוק והרך של ציפור הבוקר. והשחר הבא שתיראו יראה כאל שהנני. ותהיו לכודים בהוד המלכות והיופי של כל אשר הינו, כיון שעתה הנכם אחד עם האור והעוצמה והמשכיות כוח זה אשר אינו אומר מילה.

ללמוד על אמת זה דבר אחד; להיות לה זה שונה למדי. אך כאשר אתם הכי פחות מצפים לכך, תתעוררו לצפות בכזו תפארת בשמיים. והידיעה של אמת זו, באמצעות שלוות ההוויה, תהפוך למציאות בבוקר בהיר אחד. אז כל המילים, הבלבול, הכעס, הדחייה העצמית, המורכבויות של הבנת האב, החיפוש, הספרים והמורים, יסתיים בשקט, דרך הכרה מעמיקה שאין לה מילים. הבוקר שלכם מגיע, כפי שהגיע שלי.

הקטע ערוך מתוך: "רמטה, הספר הלבן"

רמטה \ ג'יי זי נייט יגיעו בפעם הראשונה לארץ בתאריכים 28-31 בינואר, ויעבירו סדנה ייחודית בת ארבעה ימים במעלה החמישה ליד ירושלים.­פרטים נוספים

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...