חרדת ביצוע או חרדת סטאטוס?
נראה לך שמישהי כזאת תסכים להיות עם גבר שיש לו גם כרס וגם חובות? אם גם אתם שומעים את הקולות האלה בכל פעם שאתם ניגשים לדבר עם בחורה - אתם לא לבד. סטס סגין על התסמונת שכל הגברים לוקים בה
לא בשבילך איור: sxc
ברור לך שמישהי כמוה תרצה מישהו הרבה יותר רזה ממך וגם יותר גבוה. אל תגיד לי שכבר שכחת את המכתב שקיבלת הבוקר מהבנק? נראה לך שמישהי כזו תסכים להיות עם גבר שיש לו גם כרס וגם חובות?
כמעט בכל פעם כשאני ניגש לדבר עם מישהי, אני שומע את המילים האלה. אני לא שומע אותם מהחבר הכי טוב שלי וגם לא מהגרוע שבאויביי. המילים הללו מהדהדות לי בתוך הראש, כמו ברז ששכחתי לסגור בלילה ולא מפסיק לטפטף ולהציק לי, תזכורת תמידית לכל הדברים הקטנים שמטרידים אותי.
בכל פעם שאני מעביר "סדנת שטח" במועדון או בבר אני מקבל מהמשתתפים את אותם התירוצים. למה שהיא תרצה לדבר דווקא איתי? הרי יש פה גברים הרבה יותר נחשקים ממני. כולם פה שזופים ושריריים, אין שום סיכוי שבעולם שהיא תעדיף אותי. כשאני מנסה להרגיע את אותו בחור ולומר לו שזה לא מה שקובע את האינטראקציה, הוא ממשיך בשלו: ”מאז שהתגרשתי, אני משלם מזונות ואין לי זמן ללכת לחדר כושר כמו כל הבחורים פה. אין לי גם כסף לקנות בגדים אלגנטיים ויקרים כמו שלהם".
כשאני נכנס לבר אני לא נכנס לבד. אני סוחב על גבי מטען כבד שכולל שנים של התניות חברתיות שהן המשענת העיקרית של תרבות הצריכה. ההתניה הזאת צרובה בתודעה שלי, כמו בתודעה של מיליוני גברים כמוני ברחבי העולם. תרבות הצריכה שיכללה לכדי שלמות את תהליך ההתניה הזה שבעקבותיו אנחנו לא מפסיקים לרכוש את מה שאנחנו מזמן לא זקוקים לו. זו הסיבה שעשיתי הסרת שיער בלייזר, זו גם הסיבה שהחברים שלי הסירו משקפיים בלייזר, ניסו מגוון דיאטות שונות והלכו למכוני שיזוף. גבר שיעיין ברפרוף קל במדורי הרכילות יאשש את התחושה כי לגברים שנתפסים כבעלי סטאטוס גבוה יש יותר חופש לבחור לעצמם בת זוג מתוך מבחר גדול יותר. ההשוואה בינינו לבין אותם גברים היא בלתי נמנעת. הפסיכולוגיה האבולוציונית קוראת לזה חרדת סטאטוס.
פסיכולוגים שחקרו את הנושא בארצות הברית מצאו כי האדם הממוצע יעדיף להשתכר 50 אלף דולר בשנה אם הוא מתגורר בשכונה שבה משתכרים בממוצע 40 אלף דולר, מאשר 100 אלף דולר בשנה אם הוא מתגורר בשכונה שבה ממוצע השכר עומד על 150 אלף דולר. ממצאים אלה נוגדים את ההיגיון אך מאששים את הטענה שחרדת הסטאטוס מובנית בכל אחד מאיתנו.
לסטאטוס יש השפעה רבה גם על המצב הבריאותי שלנו. זוכי פרס האוסקר חיים בממוצע ארבע שנים יותר מאלו שהיו מועמדים לפרס ולא זכו בו. גם תוחלת החיים של פקידים בכירים באנגליה היא בממוצע גבוהה יותר בהשוואה לתוחלת החיים של פקידים זוטרים.
הסטאטוס כמנגנון הישרדותי התגבש לפני מאות אלפי שנים, כאשר נהגנו לנדוד בשבטים קטנים תוך חיפוש אחר שני דברים: הראשון הוא מזון והשני הוא שותף מיני. בעלי הסטאטוס הגבוה נהנו מגישה כמעט בלתי מוגבלת לשניהם. בדרך כלל אלו היו מנהיגי השבט. תקופה זו עיצבה את הצורך של הפרט בהערכת מקומו בשבט והתגלגלה בסופו של עניין לחרדת הסטאטוס שתרבות הצריכה כה מטיבה לנצל.
המנגנון האבולוציוני הזה מורגש במלוא עוצמתו בסיטואציה חברתית כמו בר או מועדון הומה אנשים. בסיטואציה כזו אנחנו מיד מתחילים להשוות באופן לא רצוני בין הסטאטוס שלנו לסטאטוס של הסובבים אותנו. השאלה המתבקשת היא האם בכלל ניתן להימנע מחרדת סטאטוס. האם אנחנו יכולים לקבוע לעצמנו את אמות המידה להצלחה אישית שלנו בלי להשוות את עצמנו לאחרים - במקרה זה הגברים הנמצאים איתנו באותו הבר. האם אפשרי בכלל לקבוע אמות מידה אישיות שאינן כרוכות בהשוואה שבהכרח גוררת עימה חרדה? אני טוען שכן.
עניין של אינטיליגנציה
השלב הראשון לפתרון כל בעיה הוא מודעות. המודעות לכך שלעתים המודעות עצמה היא האויב הכי גדול שלנו. לפני מספר שנים אמר לי מרצה לפסיכולוגיה כהערת אגב: ”סטס, האם שמת לב שככל שגבר פחות אינטליגנטי כך קל לו יותר להצליח עם נשים?”. לא הבנתי אז למה התכוון המשורר. היום, לאחר שהדרכתי למעלה מ-5,000 גברים בתחום של אומנות הפיתוי, אני מבין היטב. הגברים האינטליגנטיים והמבריקים נוטים יותר ליפול למלכודת של חרדת הסטאטוס. באופן פרדוקסלי דווקא האינטליגנציה שלהם, מטען גנטי של אבותיהם הקדומים שהצליחו לשרוד ולהעביר הלאה את התכונה הזו, פוגעת בהם היום.
מי שפחות מודע להשוואה הבלתי נמנעת שכופה עלינו חרדת הסטאטוס מרוויח במקרה הזה. הוא מרוויח משום שהוא נותן לעצמו פחות תירוצים, הוא מרגיש נינוח יותר כאשר הוא נמצא בתקשורת עם נשים וכמובן מנצל כל חלון הזדמנויות שנקרה לפניו. מבט חודר של אישה לתוך עיניו של גבר
אינטליגנטי יכול להוביל לתגובה כגון:” היא בטח שמה לב שאני לא מתאמן בחדר כושר או שאני לובש חיקוי של ג'ינס דיזל". בעוד שגבר פחות מבריק יכול להגיב בצורה אחרת לגמרי: ”הבחורה הזו היא לגמרי בעניין שלי, אני תכף אגש אליה ואקבל את מספר הטלפון שלה". ובסופו של יום - מחשבה יוצרת מציאות.
במקרה הזה הפרשנות שאנחנו נותנים לסיטואציה היא קריטית. היא זו שתקבע כיצד נפעל. היא זו שתקבע אם נשב קבורים במהלך כל הערב על הבר או נדבר עם מישהי. בנוסף, במקרה שגבר עם חרדת סטאטוס גבוהה יחווה דחייה מבחורה הוא עלול לפרש זאת בצורה השלילית ביותר: "היא בטח שמה לב שאין לי שעון יקר או קוביות בבטן". בעוד שגבר עם חרדת סטאטוס נמוכה עלול לפרש זאת אחרת לגמרי: ”לבחורה הזו יש שתי בעיות. הבעיה הראשונה שלה היא שאין לה יכולת אבחנה. היא לא יודעת להבחין בגבר איכותי שמדבר איתה. הבעיה השנייה שלה היא שיש לה טעם גרוע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם