לא רוצים סבתא?
הקטנים לא מוכנים לנשק את סבא וסבתא? נרתעים מקרבתם? מסרבים לשוחח איתם בטלפון? מדובר בתופעה טבעית, שניתן למתן אותה. כך מחזקים את הקשר הבין-דורי ועל הדרך משנים גם כמה דברים בהתנהלות שלנו
ההורים שלנו הם חלק מהאישיות שלנו. אנחנו דומים להם, שונים מהם, הם מהווים חלק מזיכרונותינו וחלק ממי שאנחנו בכל רגע נתון. לכן, מטבע הדברים, אנחנו רוצים שהם יקחו חלק בחיי הילדים שלנו ושגם ילדינו יאהבו אותם. "רובנו שואפים לשמור על הרצף הבין-דורי במשפחה," מסכימה ד"ר עדנה כצנלסון, מחברת הספר "סבאות עכשיו" (בשיתוף פרופ' עמירם רביב.( "אנחנו רוצים לגמול להורינו על הטיפול בילדינו, והריבית שאנו יכולים להציע להם היא אהבת הנכדים. אנחנו רוצים לזכות בהערכתם - וילדינו הם ההישג שלנו. אנחנו מאוד רוצים שהילדים שלנו ישמחו את סבא וסבתא שלהם ויעודדו אותם במקרה שהם חולים או מדוכאים, ואנחנו לעתים מרגישים צורך 'לשדרג' את מעמדם של ילדינו בעיני הורינו לעומת מעמדם של שאר הנכדים במשפחה." אך הבעיה האמיתית היא לא ברצון העז, ולעתים המופרז, לקרבה בין הנכדים לסבים, אלא בדרך שבה ההורים מנסים להשיגה, מציינת ד"ר כצנלסון.
הילד שלכם מחבב את כולם. את כל העולם. מעניק חיוכים לאנשים זרים ברחוב, מתמסר לידיו של הקופאי בסופר השכונתי ונצמד אל השכנה הנחמדה, אבל בכל הנוגע לסבים - הוא מתנגד בתוקף לשתף פעולה. הוא אינו מעוניין לפטפט עמם בטלפון, במפגשים הוא אינו מחבק, אינו מנשק ואינו מתמסר.
איך אפשר להסביר את התופעה הזו?
ד"ר איריס לבנשוס, פסיכולוגית, ממכללת לוינסקי: "ברגע שתינוק נולד הוא מבדיל בין אמו לבין דמויות אחרות, מזהה את הריח שלה ואת קולה. גם דמויות קרובות נוספות מזוהות על ידי היילוד, אולם הוא כמעט ואינו סלקטיבי, וכל מי שיספק את צרכיו ברגע נתון יזכה להתמסרותו. עם הזמן באופן טבעי ובריא מתחילים להתפתח בררנות וסדר עדיפויות - התינוק יעדיף דמויות מוכרות המטפלות בו, וכאן מתחיל הקושי עם הסבים והסבתות. פעמים רבות הפעוט יבכה אצל סבתא, לא ירצה לקבל נשיקות מסבא וכדומה. גם אם הקשר בין ההורים לסבים הנו חזק ומשמעותי, בשלב זה הפעוט מחפש אחר קרבה והיכרות קונקרטית."
ומתי זה משתנה?
"עם הזמן, כאשר התפיסה של התינוק נעשית פחות קונקרטית, גם הקשר יכול להפוך פחות פיזי וממשי," מרגיעה ד"ר לבנשוס. "אך אפילו עד גיל בית הספר היסודי הילדים עלולים לא לשתף פעולה עם רצון ההורים בקרבתם לסבים. חשיבתם של ילדים הנה מעשית. הם חיים את ה'כאן ועכשיו.' תפיסת הזמן שלהם אינה בשלה, ולכן רגשות כמו געגוע אינם מפותחים אצלם כמו אצל מבוגרים. כשמבינים זאת, אפשר להתייחס בסלחנות לילד שעונה 'לא' על השאלה אם התגעגע לסבתא, או לילדה שמסרבת לדבר עם סבה בטלפון. יחד עם זאת, מאחר שבשלב זה הזיכרון של הילד כבר מפותח, גם מפגשים ספורדיים יכולים להוות בסיס לקשר חזק. במפגשים אלו חשוב לאפשר לילד ולסבים לבלות ביחד, כך ששניהם ייהנו, ולא לגרום לאחד הצדדים 'להקריב' עצמו למען השני. "חשוב גם לבדוק אם הילד מעוניין להיפגש איתם לבד או בנוכחות ההורים, ולא לכפות עליו דבר המסב לו חוסר נעימות. בנוסף לכך, מומלץ שהילד יהיה נוכח במפגשים של ההורה עם הסבים, יקשיב לשיחות ביניהם, יזהה את נקודות הדמיון והשוני ויחוש בקשר ביניהם," אומרת ד"ר כצנלסון.
טליה קורן, עובדת סוציאלית ויועצת לבית הדיור המוגן "גני שרונים," מסכימה שיחס המבטא ריחוק, הבא לידי ביטוי בהתנהגותו של הילד או הפעוט כלפי סבא או סבתא, הנו דבר טבעי לגמרי. "כשמדובר ברגשות, אין אפשרות לומר לאדם תרגיש כך או אחרת וכמובן שאסור לכפות זאת עליו. רגש הוא דבר שנבנה ונרכש במשך ההיכרות עם אותו אדם. ההורים צריכים להבין כי על מנת ליצור קשר חם והדוק עם הסבים, המשלב רגשות והפגנת חום וחיבה, עליהם להיות מוכנים להיכנס לתהליך של השקעה דו צדדית לטווח ארוך."
השאלה היא היכן יעבור הגבול מבחינת ההשקעה - האם הסבים צריכים להיות להיכנע לגחמותיהם של הנכדים כדי לזכות באהבתם?
קורן: "בהחלט חשוב להציב גבולות, וגם לסבים מותר לומר 'לא' על בקשות שונות של הנכדים. מתנות קטנות ופינוקים המגיעים מצד הסבים נובעים לרוב מתוך רצון להפגנת חיבה ולא לשוחד, אך הדבר נתון לשיקול דעתם של הסבים. במידה שהמתנות הופכות להיות חלק בלתי נפרד מכל ביקור, הדבר עלול לצאת מכלל שליטה, והילד עשוי לקבל את המסר השגוי כי סבא וסבתא באים כעסקת חבילה עם מתנה, ולכן כדאי לו לאהוב אותם ולזכות בשלל שהם מציעים."
ומה בנוגע למתבגרים הצעירים שמסרבים בתוקף לבקר את הסבים? במקרה שלהם מתנות מחנות צעצועים כבר לא ממש רלוונטיות.
"בגיל זה בולט יותר פער הדורות, והשפה המשותפת בין הנכד לסבים לעתים נפגעת," אומרת ד"ר לבנשוס. "בשלב זה ניתן בהחלט לדרוש מהילד לכבד את סביו, כחלק מהדרישות והגבולות שמציבים לו, אך שימו לב - ניתן לדרוש להתנהג בכבוד. לא ניתן ללמד לכבד. להתנהג בכבוד זו התנהגות נרכשת. לכבד זהו רגש. וכיצד מתפתח רגש? באמצעות - 'MODELING' ההורה משמש מודל לילד.
.1 מסרבים לנשק: ילדים רבים אינם אוהבים את נשיקות המשפחה המורחבת. הן "רטובות," מלוות בחיבוקים עזים, ומגיעות תמיד בתזמון הלא מתאים. בנוסף לכך, הם מתנגדים ללחץ המופעל על ידי סבים או הורים לנשק, בין אם הלחץ גלוי או סמוי. לעתים זוהי דרך להפגין אוטונומיה: "אני אנשק כשאני רוצה ולא כשאחרים רוצים או לפי הוראה".
2 . מסרבים להתקרב: לעתים סבים וסבתות מדיפים ריח פחות טוב מאשר אנשים צעירים ואף עלולים לייצג בעיני הילד מחלות, זקנה, כבדות - תופעות שילדים נרתעים מהן.
.3 מסרבים לדבר בטלפון: ילדים אוהבים קשר שמתקיים פנים אל פנים ולא מסתפקים בקשר מילולי, כך ששיחת טלפון נטולת הבעות פנים פחות חביבה עליהם. בנוסף לכך, לעתים קריאה לטלפון מפריעה להם באמצע משחק, צפייה בטלוויזיה או כל פעילות אחרת.
.4 מפגינים חוסר הערכה: בקרב ילדים בוגרים קיימת לפעמים תופעה של חוסר הערכה ואי הכרה באישיותם של הסבים, כי על פי תפיסתם הם "סתם אנשים זקנים".
5. מפגינים רתיעה: ילדים אינם אוהבים סבים המנסים לחנך אותם, סבים המוגבלים ביכולת התקשורת שלהם, סבים בעלי אישיות לא נעימה וביקורתית וגם כאלה שמפלים בין הנכדים.
.6 מחקים את בני המשפחה הקרובה: ילדים נוטים לקלוט מסרים שליליים שמועברים על ידי הוריהם או המשפחה המורחבת, גם אם הם סמויים. לא כל שכן כאשר אחד המבוגרים משמיץ את סבא וסבתא קבל עם ועדה, מדבר בגסות וכו.'
.1 נסו לחבר בין הסבים לנכדים - ספרו עליהם לנכדים (על ילדותכם כילדיהם, על הישגיהם, על מעלותיהם).
2. קצרו את השהות אם הילדים לא נהנים, כדי לא ליצור אצלם תחושת התנגדות, ובוודאי אל תשאירו עם הסבים את הילדים לבד, אם הקטנים מתנגדים לזה.
.3 הדריכו את הסבים לגבי הפעילויות שמהן נהנים הילדים ועודדו אותם לעשות את הפעילויות האלה איתם.
.4 אל תדרשו מהם לחנך את הילדים אלא שיעניקו להם זמן איכות.
.5 התכוננו מראש לביקור סבים זקנים והביאו עמכם משחקים, ספרים או כל מה שיהפוך את השהות לנעימה עבור הילדים.
.6 נסו לשמר קשר רציף במידה שקיים ריחוק גיאוגרפי - בקשו מהסבים לשלוח לילדים מכתב או מתנה סמלית, ו/או חברו ביניהם בעזרת הסקייפ.
.7 הסבירו לסבים שאתם מחנכים את ילדיכם לא לנשק או לחבק אם הם אינם חפצים בזה, והוסיפו כי אין כל סיבה שהילדים ירצו בשמירה על הקשר בכל מחיר - עליהם "להרוויח" את הקשר עם הנכדים שלהם.
.8 עזרו לסבים להתגבר על העלבון, הסבירו להם שההתנהגות של הילדים טבעית ושכיחה. מצד שני, אל תכעסו עליהם אם הם נעלבים, ובוודאי אל תכעסו על הילד ש"גורם" לכך.
נא להמתין לטעינת התגובות
