קח סיכון, נשק אותה: מדריך לגבר ההססן
היא אמרה שהיא עדיין פגועה ממערכת היחסים האחרונה שלה ושהיא רוצה הפסקה מגברים. אז איך הדייט בכל זאת הסתיים בנשיקה לוהטת? מדור חדש של סטס סגין. והשבוע: מבחן שלושת השלבים לנשיקה ראשונה
היא אמרה לי שהיא לא בנויה לקשר כרגע, שהיא עדיין פגועה ממערכת היחסים האחרונה שלה, שהיא צריכה זמן לעצמה ושהיא רוצה הפסקה מגברים.
הבטתי עמוק אל תוך עיניה. המילים ששמעתי מהצד שני הדהדו עמוק בראשי אבל ידעתי שצריך לקחת אותם בערבון מוגבל. זכרתי כל מילה שלמדתי מהמומחה הכי גדול בעולם לתקשורת בין אישית ושפת גוף. "שבעים אחוז מהתקשורת היא לא מילולית (שפת גוף, טון דיבור וכדומה). כאשר יש לך ספקות בנוגע לכוונה של בן אדם, תבחן היטב את שפת הגוף שלו במקום להקשיב למילים שיוצאת לו מהפה. ניסיתי להבין מה הבחורה שפגשתי עכשיו לדייט ראשון באמת מנסה לומר לי. אנשים טובים בלהסתיר את הכוונות האמיתיות שלהם וצריך להתאמץ בשביל לחשוף אותן, את זה למדתי כבר בשנה הראשונה בחוג לפסיכולוגיה.
החלטתי ללכת עם תחושות הבטן שלי ולהמר על המהלך הנועז. התקרבתי אל פניה. העיניים שלי הביטו אל תוך עיניה. הצמדתי את שפתיי לפיה. הנשיקה הייתה עדינה, שפתיים נוגעות בשפתיים, בלי לשון. לא רציתי לשדר יותר מדי להט. ברגע שהרגשתי שהנשיקה מתחילה להתחמם הפסקתי והסטתי את הראש שלי אחורה. "אני צריך רגע לשאוף אוויר, זה יותר מדי בשבילי כרגע", אמרתי בעדינות. המילים שקראתי לפני כמה שנים בספר על יחסים בין גברים לנשים נותרו חקוקות אצלי בראש: "תמיד תהיה אתה זה שמסיים את הנשיקה ראשון, כך אתה יוצר אתגר ומשאיר טעם של עוד".
לא תמיד הייתי מאלו שמהמרים על מהלכים נועזים. בעבר, הייתי מקשיב בסבלנות וחוזר הביתה מתוסכל מעוד דייט כושל. אבל זה היה לפני שנים, הרבה לפני שגיליתי את אומנות הפיתוי.
הרמזים הלא מילוליים הגיעו אחד אחרי השני ממש כמו שקראתי בספרים. זה התחיל עם אישונים מורחבים. טכנית, האישונים שלנו מתרחבים בשביל להכניס יותר אור כאשר המוח מבחין בגירוי חיצוני בעל עניין. כשהיא סיפרה לי שהיא עובדת הרבה עם הידיים, הצעתי לה עיסוי בכף היד. כששמתי לב שהיא נהנית מהמגע שלי, עברתי לעיסוי בגב העליון. והנה, שנינו יושבים בבית קפה תל אביבי מצוי, אני מאחוריה ומעסה לה את הכתפיים. לפני כמה שנים בחיים לא יכולתי לדמיין את עצמי עושה למישהי מסאז' באמצע בית קפה בדייט ראשון. הדייטים היחידים שהייתי יוצא אליהם היו דרך האינטרנט וגם זה היה קורה בתכיפות של פעם בחודש וחצי במקרה הטוב.
אבל גם אחרי המסאז' לא הייתי בטוח אם היא באמת מעוניינת. היא חזרה שוב ושוב וסיפרה עד כמה היא לא באמת מוכנה עדיין להיכנס לקשר נוסף.
החלטתי להעלות את ההימור, ולהמשיך במהלך שהתחלתי בו קודם. אמרתי לה שאני צריך להגיד לה משהו חשוב. הבטתי בתוך עיניה ולאט לאט קרבתי את הפנים שלי אל הפנים שלה מבלי להסיט את המבט בעיניים (עשיתי את המהלך הזה כבר עשרות פעמים בעבר אבל בכל פעם אני מתרגש מחדש).
כאשר הפנים שלי היו צמודות לפנים שלה והשפתיים שלנו כמעט נגעו שוב אחת בשנייה, הזזתי מיד את הראש שלי לכיוון האוזן שלה. הרחתי את השיער שלה כך שהיא יכלה לשמוע אותי שואף אותו ולחשתי לה באוזן: "אני ממש מתאפק לא לנשק אותך". רציתי לבחון את התגובה שלה. מהנסיון שלי, בחורה שלא מעוניינת בנשיקה תירתע ותזוז אחורה בעוד שבחורה שמעוניינת פשוט תחייך למשמע המילים הללו.
למה הרחתי אותה? חוש הריח הוא החוש הראשון להתפתח באבולוציה
אחרי שהרחתי את השיער שלה, כאשר הפנים שלי צמודות לעורף שלה, נגעתי בעדינות באזור העורף. רציתי לבדוק האם היא תירתע אם אני אלטף בעדינות את צווארה. עורף הוא אזור רגיש מאוד, אם בחורה מרשה לך לגעת לה בעורף זה מעיד על פתיחות מאוד גדולה כלפיך.
לאחר שביצעתי את שלושת המבחנים (1. התקרבות עם הפנים, 2. בחינת תגובתה כשאני אומר לה שאני מתאפק לא לנשק אותה, 3. מגע בעורף) ידעתי בוודאות שהיא מוכנה לנשיקה ולכן הלכתי על זה ברגע הכי פחות צפוי. מדהים כמה ידע צריך בשביל לנשק בחורה בדייט: ידע מעמיק בשפת גוף, פסיכולוגיה קוגניטיבית ולסיום גם קצת פסיכולוגיה אבולוציונית.
מיותר לציין שאחרי הנשיקה הכל כבר היה נראה אחרת לגמרי. אין ספק שנשיקה בדייט משנה את כל התמונה. מדוע חשוב כל כך לנשק בחורה בדייט? ובכן, בשביל לענות על השאלה הזו אפנה לתיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי, האומרת שתחושת אי הנוחות שלנו נגרמת בשל הפער בין הקוגניציה שלנו לבין איך שאנחנו מתנהגים. במילים פשוטות, אנחנו תמיד רוצים להצדיק את הפעולות שלנו בעיני עצמנו. כלומר, אם הבחורה הייתה חוזרת הביתה מבלי שהתנשקנו, קיים סיכוי שהיא תגיד לעצמה, באופן לא מודע, "כנראה שלא היתה נשיקה, כי אין בינינו כימה ואין טעם להמשיך את הקשר". אם כן הייתה נשיקה תגיד לעצמה הבחורה: "נישקתי אותו כי יש בינינו כימיה ומשיכה חזקה". בשני המקרים הנסיבות היו זהות פרט לדבר אחד - הנשיקה.
בניסוי מפורסם בפסיכולגיה חברתית נתנו לשתי קבוצות לקרוא סיפור על ג'ק וברברה, שלאחר היכרות של כמה שבועות נסעו יחד לוויקנד סקי. קבוצה אחת קיבלה תרחיש בו ג'ק מציע לברברה נישואים, וקבוצה שנייה קיבלה תרחיש בו הוא אונס אותה. לאחר שבועיים נתנו לשתי הקבוצות מבחן זיכרון, והנבדקים התבקשו לומר הם משפטים מסוימים הופיעו בסיפור. הנבדקים בקבוצה הראשונה (חתונה) טענו כי הופיעו משפטים כמו "ג'ק מאוד רצה שהוריו יפגשו את ברברה" או "ג'ק נתן לברברה פרחים". הנבדקים בקבוצה השנייה (אונס) טענו כי הופיעו משפטים כמו "ג'ק אהב לשתות" או "ג'ק לא היה פופולרי בקרב נשים". אף אחד מהמשפטים הנ"ל לא הופיע בסיפור. הדבר היחיד שהשתנה בין שני הסיפורים הוא הסוף שלו.
אותו דבר בדיוק יקרה אם לא תנשק את הבחורה בדייט הראשון. כאשר הבחורה תיזכר בדייט ובך היא פשוט תסתכל על הדייט בצורה אחרת לגמרי. היא יכולה להגיד לעצמה דברים כמו: "כנראה שלא היה בינינו חיבור או שלא נוצרה כימיה". למרות שבפועל, היה חיבור מדהים וכימיה מטורפת אבל אתה פשוט פחדת או היססת ולא נישקת אותה ועכשיו יופעלו הכוחות הפסיכולוגיים שדיברנו עליהם.
לכן, גברים יקרים, קחו בחשבון שאם הבחורה יצאה איתך לדייט, סביר להניח שהיא לקחה בחשבון את העובדה שתתנשקו. תפקידך בתור גבר הוא לדעת את זה, לא לחשוש, לא להסס ופשוט ללכת על זה. כשהתזמון מתאים כמובן.
בהצלחה.
נא להמתין לטעינת התגובות
