18 שאלות על אמהות עם גלית פרבר
דוגמנית וסגנית מיס אסיה לשעבר, קואוצ'רית בהווה, נשואה לאיש העסקים ניר שרצקי ואם לארבעה. מקפידה לצאת לבילוי עם חברים לפחות פעמיים בשבוע, "גם אם זה לדבר על הילדים"
גלית והילדים. לכל ילד אני אמא אחרת צילום:אמיר מאירי צילום: אמיר מאירי
"בגיל 26, והייתי ילדה. באופיי אני מאוד ילדותית וחוויית האמהות מאוד ביגרה אותי. נאלצתי להתבגר. היום אני כבר פחות ילדותית, לצערי, כי אף אחד כבר לא נותן לי להיות ילדה. לא בטוח שהייתי מוכנה לזה אז, מצד שני אני לא חושבת שאף פעם אי אפשר להיות מוכנים לזה ממש".
את זוכרת את עצמך לא אמא?
"יש לי חוויות מתקופת הדוגמנות כי נסעתי לחו"ל לבד כל הזמן וגם חייתי שם לתקופות, אבל אני כבר 12 שנה אמא, ואני לא יכולה לראות את עצמי בלי זה. עכשיו נסעתי עם שתי חברות לסוף שבוע באילת, לכנס אירובי. זו הפעם השלישית שאני נוסעת בלי הבעל והילדים, וזה היה נורא כיף. הרגשתי כמו רווקה, ישנתי לילה שלם, עשיתי כושר, השתזפתי בים בלי שאף אחד יגיד לי 'תביאי לי, תמרחי לי, תיכנסי איתי'. זה היה אדיר אבל ברור שזה בגלל שיש לי את הילדים. אם לא היה לי אותם לא הייתי יכולה ליהנות מכל זה".
איך בחרת את השמות לילדים?
"את השם רוי (היום בן 12) תמיד רציתי, ולמרות שהסבתות התנגדו הייתי נחושה. אריאל (בן שמונה) היה בן יומיים והיו לי כמה אופציות, אבל אף אחת מהן לא הייתה אריאל. החזקתי אותו בידיים, הסתכלתי עליו ושאלתי אותו 'איך אתה רוצה שאני אקרא לך?', וזה פשוט הגיע לי. אחריהם כבר רציתי עוד שם עם ר' ו-י' ואז הגיעה אופיר (בת חמש) ועם ריף הקטן (בן שנה ושבעה חודשים) - זה היה אריאל שמצא את השם כשהייתי בהריון. אמרתי לו לשמור את זה בסוד ואחרי יומיים חצי מדינה כבר ידעה מזה".
איך מתנהלים עם ארבעה ילדים?
"מסתגלים לזה. אני מנסה לחנך אותם לעצמאות. למשל כשאנחנו נוסעים לחופש במלון אני תמיד נותנת להם ללכת למועדון הילדים לבד, משהו שהחברות שלי נרתעות ממנו. אני חושבת שחשוב לשחרר לחץ. זה נבנה תוך כדי חוויית האמהות שלי, זה לא היה ככה עם הילד הראשון. אני משתדלת לא להיות אמא פולנייה והיסטרית. הילד חולה? לא צריך ישר לקרוא לאמבולנס, כי אם כל דבר קטן תיקחי ללב יהיה לך נורא קשה לגדל ילדים, וגם ככה זה קשה".
הבעל ניר שרצקי. אחראי על המקלחות צילום: אמיר מאירי צילום: אמיר מאירי
עד כמה בן זוגך מעורב בטיפול היומיומי?
"הוא מאוד שותף ועוזר וזה בא ממנו כי הוא אוהב את זה. הוא רוחץ את הקטנים ולוקח את הגדולים, וכשיש כזה שיתוף פעולה אז הדברים יותר קלים. זה מאוד מעניין לראות איך כל ילד שנכנס למשפחה משנה את המאזן, גם בין הילדים וגם משפיע עלי, לאיזו אמא אני הופכת. אני חושבת שעבור כל ילד אני אמא קצת שונה. מהבן הבכור יש לי תמיד יותר ציפיות, ועם הקטן אני לוקחת הכל באיזי ובאהבה, בגלל זה גם כל ילד יוצא אחר".
ולבכור יש גם אבא אחר, איך מתגברים על הרגישויות?
"זה כל כך טבעי, אני ואבא של רוי התגרשנו כשרוי היה בן שנה וחצי, אז הוא כמעט נולד לתוך זה. אני
וניר כבר הרבה מאוד שנים יחד והוא גר איתנו. דווקא לילדים הקטנים היה מאוד קשה להבין מי זה אבא גיא, ולהם יותר קשה מלרוי, אבל הם מתרגלים. לאבא שלו הוא קורא 'אבא' ולניר בשם שלו. רוי הוא ילד שמאוד חשובים לו הזהות שלו ושם המשפחה שלו, ובכל בית שגרנו תמיד שמנו שלט על הדלת גם עם שם המשפחה שלו. ניר דואג להם ואוהב באופן שווה את הילדים, ובסך הכל רוי הרוויח עוד הורה מבוגר שמאוד דואג לו. ברור שרוי היה מעדיף את אבא ואמא ביחד, כי כל הילדים ככה, אבל מהלא אידיאלי יש לו את המצב הכי אידיאלי".
מה סדר היום שלכם?
"בבוקר הגדולים מתפזרים לבית ספר עד שעה שבע וחצי ואחר כך ריף ואופיר יוצאים לגנים. רוי מגיע באחת וחצי הביתה ושלושת הילדים האחרים מגיעים עד ארבע מהגן ומהצהרון. אחר כך זה חוגים וחברים. בערך בשבע בערב מגיעים הביתה למקלחות, ארוחת ערב, טלוויזיה ולמיטה. אני בדרך כלל גמורה בתשע ונרדמת לא הרבה אחרי, בימים שאנחנו לא יוצאים".
מהם סידורי השינה?
"אופיר נרדמת במיטה שלנו ואנחנו מעבירים אותה. כל השאר נרדמים במיטות שלהם".
הנקת?
"רק את רוי. התחלתי להיניק אותו ואז הייתה לו צהבת פיזיולוגית ואמרו לי להפסיק ואז לחזור, וזו לא
הייתה חוויה טובה. אריאל נולד במשקל 5.042 קילו, ענק, ובגלל זה גם עשו לי ניתוח קיסרי. כשהרופא
הוציא אותו הוא רעד, הוא לא האמין. זה היה ילד מוכן לכיתה א', והייתי גמורה מהניתוח וידעתי שההנקה תמוטט אותי".
צילום: אמיר מאירי צילום:
את מצליחה לישון לילה שלם?
"לא כל כך. ריף עוד קם בלילה כי ככה הרגלתי אותו. הוא ילד מאוד נוח, משתלב ולא בכיין, אבל בלילה קשה לי. הלילה, למשל, ישנתי ארבע שעות, אבל, נו, מקסימום עוד שנה ואני כבר בטוח אישן טוב".
האם את מספיקה לפעמים לפנות זמן לעצמך, לקרוא ספר?
"לא רק שאני לא מספיקה לקרוא ספרים, יש לי ערימה בבית של עיתונים וכל יום אני אומרת מחר ואני פשוט לא מספיקה".
חופשות - איתם או בלעדיהם?
"גם וגם, ואנחנו עושים איתם חופשות-חופשות. היינו איתם בארגנטינה, במקסיקו, במיאמי וברפובליקה הדומיניקנית, עם כולם. בעלי מת על זה, ואנחנו תמיד מאוד נהנים, זה מאוד מגבש וכולם ביחד עוברים חוויות. כל עוד זה עובר בשלום - אז זה בסדר. תמיד אנחנו עושים טיול אקטיבי שבסופו כמה ימים מנוחה בקלאב. כשאנחנו יוצאים לחופשות לבד - זה מאוד קצר, מקסימום ארבעה ימים. זה קשה כי צריך לפזר אותם, אי אפשר להפיל את ארבעתם על מישהו אחד: רוי הולך לאבא שלו, והשאר מתחלקים בין הסבתות".
ומי שומר עליהם כשאתם יוצאים בערבים?
"יש מישהי שגרה אצלנו בבית והיא הבייביסיטר כשאנחנו יוצאים. במשך היום היא בעיקר מטפלת בבית, אבל כמובן שזה עוזר שיש עוד מישהו בבית, אם את צריכה לקחת את הגדולה לחוג ויכולה להשאיר רגע את הקטן איתה. אבל אצלנו המטפלת היא לא דמות דומיננטית עבורם.
אני מקלחת, קמה בלילה ומאכילה. ברור שאם הייתי עובדת וחוזרת בשמונה בערב זה היה אחרת. אבל אני מעדיפה שזו תהיה אני. אנחנו יוצאים לפחות פעמיים בשבוע, עם חברים או לבד. זה מאוד חשוב לצאת, להתאוורר ולהספיק לדבר, גם אם זה על הילדים".
צעצוע אחד איכותי או הרבה צעצועי פלסטיק?
"יש לנו מלא צעצועים כי זה מצטבר מילד לילד ומבחינתי מה שהילדים אוהבים זה בסדר, אין לי חוקים. בסופו של דבר זה המגירות של המטבח - כי זה מה שריף מעדיף. במרתף יש לנו חדר משחקים שהגדולים במחשב והקטנים בצעצועים. שם עושים בלגן".
טלוויזיה - מאהב או אויב?
"בזכות העובדה שהילדים שלי עושים הרבה ספורט ונמצאים בטבע אני לא מגבילה אותם עם הטלוויזיה. הם עד ארבע בגן ובחוגים. הם ילדים עסוקים והם לא ילדים של בית, אז אני לא צריכה להגביל אותם".
גלית פרבר צילום: אמיר מאירי
כמה ילדים את רוצה?
"סגרתי את הבסטה בוודאות, אני משוכנעת".
שופינג עם גלית פרבר
עגלה: "טיולון של 'מקלארן', הוא מאוד קל, אבל זה גם המינוס הגדול, כי אם שמים עליו תיק כבד
הוא מתהפך".
בקבוק: "של חברת 'מאם'".
גן: "גן תות בקיבוץ שפיים. אני מאוד אוהבת את הגנים בקיבוץ, ואין בהם כמעט חופשים".
צעצוע: "כדור. ריף חולה על כדורים, הוא רואה כדורגל ומשתגע. אופיר אוהבת בובות. את רוב הצעצועים אני קונה ב'טויס אר אס'".
די.וי.די: "'טלטביז' ו'הכבשה שושנה'. הם רואים את זה גם באוטו".
שבת בבוקר: "קאנטרי אזורי חן. כל שבת אנחנו שם. גם פארק המים בשפיים הוא כיף לגדולים".
נא להמתין לטעינת התגובות
