ראשי » סגנון » ניו אייג' » מדיטציה ובודהיזם

מה זה זן? ראיון עם צ'ונג אן סונים

מורה הזן הבכיר ההונגרי הראשון בעולם טובל בים המלח ומסביר לבועז פרנקלין כמה עובדות חיים בסיסיות, כמו זאת שהתשוקה לשקט יוצרת מלחמה פנימית, ושבסוף כל הדברים יש מיינד שלא נולד ולא מת. בסוף החודש יגיע לישראל

 

בזן אומרים שעל מנת להבין משהו צריך לטעום ממנו. כך מצאנו את עצמנו, שלושה תלמידים ומורה זן הונגרי אחד, באחד מימי אוגוסט הלוהטים, במכונית בדרך לים המלח. החיילים במחסום ודאי חשבו שמישהו באזור מצלם סרט, כאשר באמצע היום הופיעה מולם שיירת מטיילים ובראשה נזיר לבוש בגלימה מסורתית.

מורה הזן צ'ונג-אן סונים פילס את דרכו על ברכיו בחול הטובעני הלוהט ושחה עמוק לתוך ים המלח. רק לאחר שטבל את גופו במלואו, חווה את חווית הציפה וחש בצריבות המלח בעורו יכול היה סונים להגיד ש"הבין את ים המלח". עד לאותו רגע "ים המלח" היה עבורו רק צירוף של מילים.
 
צ'ונג אן סונים היה לנזיר בשנת 1994, ובילה את חמש השנים הבאות תחת הדרכתו של זן מאסטר סונג סאן במרכז הזן הבינלאומי בסיאול. בשנת 1999 קיבל הסמכה ללמד ונהפך להונגרי הראשון בהיסטוריה של הבודהיזם בקוריאה שקיבל הסמכה זו. לאחר מכן חזר סונים לארצו, ומאז הוא עובד במרץ להגשים את חזון בניית המנזר הראשון של ביה"ס קוואן אום באירופה. בין מסעותיו הרבים בין אירופה למזרח אסיה, במהלכם הוא מלמד ואוסף תרומות להקמת המנזר, תפסתי אותו לשיחה.

מה זה זן?

זן עסוק בלהבין מה המהות שלנו ומה אנו עושים כאן בחיים האלה. לרוב האנשים יש הרבה רעיונות בקשר למי שהם, אך אלו רעיונות שבאים בדרך כלל מבחוץ. בתחילת התרגול הרעיונות הללו שולטים בנו, ובהדרגה אנו חוזרים לרגע הזה ולומדים לתפקד בצורה נכונה מול העולם ולעזור לכל הברואים.

מהי המהות הזאת שלנו שאתה מדבר עליה?

אפשר לדבר על זה הרבה ולכנות את זה במילים רבות. ואמנם, הרבה מסורות אכן עושות זאת אבל חשוב יותר לחוות את המהות. פירוש המילה זן הוא תרגול מדיטציה, להבדיל מהתעמקות בכתובים. למהות הזאת אין שם ואין צורה, אין הופעה ואין היעלמות. ההגדרה הטובה ביותר שמצאנו למיינד לפני החשיבה ולפני זמן ומרחב הוא "אי-ידיעה" ("Dont Know Mind”). הכול מופיע ונעלם. החשיבה מופיעה ונעלמת, שמות ותצורות מופיעים ונעלמים, אך יש משהו שרואה את כל זה, ולפיכך הוא לא מופיע ולא נעלם – זהו האני האמיתי שלנו.

כל כך הרבה מסורות מצביעות על הנקודה הזאת.

יש דרכים רבות וזה חייב להיות כך, משום שלכל אחד יש קארמה שונה. יש לנו העדפות שונות. בתחילה אנו אוהבים תרגול מסוים וסולדים מאחר, אנו מאמינים למורה אחד ולא מאמינים למורה אחר. הכול נובע מ"המיינד המעדיף" שלנו. ככל שאתה מתקדם בדרך אתה מבין שלדבר מזה אין קיום אובייקטיבי בפני עצמו, וכי הכול נוצר בתוך הראש שלנו. אתה מבין שהמכשול הוא אתה, ולא המסורת שאתה מעדיף או סולד ממנה.

כאשר אדם מואר בצורה מלאה הוא יכול לתרגל בכל מסורת, לחיות בכל דרך של סגנון חיים, לעבוד בכל סוג של עבודה. כל זה לא משנה, משום שבכל מצב הוא יקרין את האור המקורי של המיינד, המיינד שלא נולד ולא מת.

אתה יכול להרחיב על תרגול ה"קואנים", בהם מאתגר המורה את התלמיד בעזרת חידות?

בתרגול הזן, להשיג מודעות בהירה זה לא מספיק. צריך גם לתרגל אותה. הקואנים נועדו לתרגל בהירות זו. הם מעניקים לנו שדה ניסויים מצוין שמאפשר לבדוק את הבהירות שלנו. תחילה זה קורה בחדר הראיונות מול המורה, אך בהמשך אתה מבין שהחיים מלאים בקואנים שצריך לפתור בצורה נכונה.
הקואנים הם למעשה תרגילים לפיתוח האינטואיציה של המודעות שלנו, הנדרשת לפתור דבר מה היכן שאי-אפשר להשתמש בחשיבה הדואליסטית הרגילה שלנו. הם בנויים באופן בלתי פתיר עבור החשיבה הליניארית הרגילה שלנו, העשויה מניגודים. על כן, יש לגשת לפתרון מכיוון אחר.

כאשר חוזרים למיינד המקורי שלנו, שהוא צלול כמו חלל ונקי כמו מראה, הוא פותר את הקואן. זהו תהליך מעניין שאי אפשר להסביר במילים, הוא פשוט מתרחש מעצמו. למרות זאת, ניתן לחוות את התהליך ולהטמיע אותו אל תוך אורחות חיינו.

בעולם המערבי, הדבר הכי קרוב לזה הוא

"פרדוקס". יש בתרבות ההונגרית דוגמא לחידה שכזו: ישנה אגדת עם בה מסופר על מלך המזמין אישה יפהפיה לארמון שלו. הוא מתנה את ההזמנה בכך שתלך בדרך אבל לא תלך בדרך לארמון, תהיה לבושה אבל ללא בגדים ושתביא מתנה מבלי להביא מתנה. אז כיצד האישה פותרת את החידה? היא שולחת חמור לפניה והולכת בתוך צעדיו, מתלבשת ברשת דייגים ומביאה כלוב עם ציפור כמתנה. ברגע שהיא מגישה אותה היא פותחת את דלת הכלוב והציפור מתעופפת.

הקואן עוזר לנו "לצאת מהקופסה" ולא להשתמש בתבניות הישנות שלנו. זה עוזר לנו לפתור דברים בחיים. על מנת לפתור קואן אנו מתרגלים מבלי לחשוב עליו. "המיינד הלא יודע" שלנו מעבד אותו ברקע, וכאשר התהליך מסתיים התשובה מופיעה. הקואן מאפשר לנו להתמודד עם אתגרים בחיים מתוך הסתכלות על הסיטואציה במלואה. זוהי התמקדות בו-זמנית בכל נקודות המבט האפשריות עליה, מבלי לאבד ולו אחת מהן.

מה יש לזן לתרום לאדם המודרני שנאלץ להתמודד עם סיטואציות ואורח חיים שלא היו קיימים לפני 2000 שנה?

לזן יש 4 עקרונות:
1. הוא לא מסתמך על הכתובים
2. הוא מצביע ישירות למיינד
3. השג את העצמי האמיתי שלך והפוך לבודהה
4. העברה ממיינד למיינד (mind to mind transmission)

עקרונות אלה, שכנראה נוצרו בתקופתו של בודהידארמה (אלף שנה אחרי הבודהה), נועדו להבטיח שזן לעולם לא יהפוך דוגמטי (Dogmatic) ולעולם לא יסתמך על מקור כלשהו שאנשים יוכלו להיצמד אליו, לפרש ולהתווכח עליו. במובן זה, זן לעולם לא מזדקן. הוא תמיד נשאר דינמי ובהיר, ולפיכך גם מסתגל לכל סוג של תרבות וסיטואציה בכל זמן. כל עוד ארבעת העקרונות הללו ישמרו, הזן לעולם לא יזדקן.

בזן הדגש הוא תמיד על השאלה ולא על התשובה שבאה כתוצאה ממנה. התשובה היא תמיד משנית.
הרבה תורות ופילוסופיות אחרות מלאות בתשובות לשאלות שאיש לא שואל מעולם. התלמיד מקבל את התשובות כמובנות מאליהן, והוא אמור לשנן אותן ולהאמין בהן. זוהי שיטת לימוד מאוד לא יצירתית והיא גם מונעת את החוויה שבהשגת התשובה. אך כאשר אנו מסתמכים על החוויה הישירה שלנו, מתוך גישה פתוחה, התשובות שנקבל תמיד יהיו הכי מעודכנות.

האם תרגול זן מעניק לנו שקט פנימי?

תרגול זן לא תלוי בשקט או ברעש. אם תחפש שקט פנימי תמצא רק את הרגשות שלך ואת המחשבות  הנעות בין עבר, הווה ועתיד. אתה תמיד תמצא שם בן אנוש לא מושלם, דבר שידאיג אותך משום שאתה לא מוצא שקט ושלווה פנימיים. אם תקבל את העובדה שאתה לא מושלם עשית צעד אחד לקראת מיינד צלול שלא זז. כאשר אתה משיג מיינד זה, אז שקט אמיתי מופיע.

אבל זכור, השמים כחולים רק עד אשר העננים מופיעים, וכאשר הם מופיעים אתה לא רואה את השמיים הכחולים למרות שהם תמיד יהיו ברקע. אז אל תיצמד לשקט, אל תיצמד למחשבה. אם אתה משיג נקודה זו (מכה עם כף היד ברצפה) זוהי הנקודה ללא מחשבה וללא דואליות. אז גם כאשר יש רעש וגם כאשר יש שקט, המיינד שלך תמיד צלול. התשוקה לשקט יוצרת מלחמה פנימית, אך לאני האמיתי שלנו אין שלום ואין מלחמה.

צ'ונג-אן סונים יבקר בארץ בשבועות הקרובים ויעביר מפגשים וסדנאות.­פרטים נוספים­על הביקור

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...