דרושה גננת מתוקנת
אתם יכולים לתאר לעצמכם רואה חשבון שלא יודע לחשב אחוזים, שיפוצניק שלא יודע להשתמש במקדחה או תופרת שלא יודעת לתפור מכפלת? אז מה דעתכם על מורה או גננת שמדברות בשגיאות?

"השנה יש לנו בגן שלושים ושבע ילדים חמש עשרה בנים ועשרים ושתיים בנות. בגלל שיש לנו עשרים ילדים שעולים לכיתה א' אנחנו עובדים החל מאחרי החגים על הכנה לכיתה א'. אשמח מאוד אם תשלחו איתם לגן שלושה מחברות, קלמר עם שתי עפרונות מחודדים, סרגל, מחק, מחדד וטושים. במהלך העבודה נחלק את הקבוצה לשניים...".
כך, מילה במילה, פתחה גננת בגן עירוני את אסיפת ההורים שהתקיימה כשבוע לאחר פתיחת שנת הלימודים. בכל פעם שפרח החינוך העושה את שנתה הראשונה במערכת ציינה מספר זה או אחר, החל גל של לחשושים בקרב הקהל שמולה וחלקם כיווצו פניהם כאילו היו קורבן של טקס וודו שהתנהל נגדם. "נו באמת, גם אני טועה בעברית", אמרה אמא אחת אחרי האסיפה, "זה ממש לא מפריע לי".
"אבל את לא עומדת מול שלושים ושבעה ילדים", הגיב אבא אחר. "העיקר שהיא נחמדה, זה מה שחשוב. לשון הם ילמדו אחר כך", התעקשה הסנגוריה.
האומנם? האם באמת הם יוכלו לתקן את הטעויות אחר כך?
ד"ר אניטה רום, קלינאית תקשורת, מרצה בכירה במכללה לחינוך בסמינר הקיבוצים, אחת משלוש מחברות הספרים "ילד, מה הוא אומר" ו"שפה וקוץ בה - ליקויי תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים", בהוצאת מכון מופ"ת של משרד החינוך, טוענת שיש קשר ברור בין השפה שמבוגרים משתמשים בה לבין זו של הילדים. השפה הנטמעת מושפעת מהדמויות המשמעותיות בחייו של הילד (הורים, גננות, סייעות וילדים אחרים) והם מהווים מודל החיקוי שלו. "ילדים לומדים שימושים שפתיים רבים מאנשים אחרים, אבל עם דמויות מחנכות הם נמצאים חלק גדול מהזמן ומגיל צעיר מאוד. ככל
"ילד שיש לו יכולת שפתית טובה יבין מהר יותר את המטלות בבית הספר, ילמד לקרוא בקלות יחסית, יבין את מה שהוא קורא ומהר מאוד ילמד ליהנות מהקריאה", אומרת ד"ר רום. "בדיוק כמו כסף בבנק. ככל שיש לך יותר כסף בחשבון הריבית תניב רווחים גדולים יותר, מה שמנציח את האימרה - העשירים מתעשרים והעניים מתרוששים".
גם רונית ניידיץ-רוזן, קלינאית תקשורת, M.A, משרד החינוך ומנהלת מכון "טףנית - מרכז טיפולי לילדים" מדגישה שהשפה המדוברת קשורה קשר הדוק לחשיפה סביבתית. "השלב שבין הינקות ועד לראשית בית הספר הוא השלב בו נרכש חלק הארי של השפה המדוברת ונוצרת התשתית לשפה הכתובה", היא אומרת. "ככל שייחשפו למודל שפתי מורכב ועשיר יותר, כך ייקל עליהם לפתח את יכולת ארגון השפה ולייצר מודל כזה בעצמם". גם היא מבטיחה שהעושר הלשוני וההצלחה של הקטנים בפיתוח יכולות אורייניות (קריאה וכתיבה) יגדילו את הסיכוי שהילד אכן יפיק הנאה מכישורי כתיבה וקריאה.
"מחקרים רבים בדקו בעיקר את ההשפעה ההורית על התפתחות השפה של ילדיהם, אבל אין ספק שגם לגננת, שהיא הדמות החינוכית המרכזית בגן, יש תפקיד מרכזי והשפעה ניכרת על ההתפתחות הלשונית של הילדים", אומרת ניידיץ-רוזן.
"הגננת רואה את הילדים כל יום במשך מספר שעות, וביכולתה לפתח את שפתם דרך אינטראקציות מגוונות ובבחירת ההתנסויות שלהם. רמת שפה גבוהה יותר המתבטאת באוצר מילים עשיר, המעיד על ידע עולם רחב יותר, מתקשרת להבנת השפה ולהבנת הנקרא. העמקת הידע של הגננת בתחום האוריינות תשפיע על אורח החיים בגן כולו".
אם להיות כנים, ממרחק של 12 שנות הורות יצא לי לפגוש מספר, מועט אומנם, של אנשי חינוך ששלחו את ילדי "להתפנות" (במקום לשירותים) או ביקשו לשלוח עם הילד "מכנס ארוך". שלא לומר שמזמן בג"ד כפ"ת כבר לא דגושות בראש מילה, וגם אחרי שווא נח לא ניתן למצוא אותן דגושות. אבל הגננות היו מקסימות. אז אולי עדיף לא ללחוץ ולהסתפק בעובדה שהילד נכנס לגן בשמחה? אני שואלת את ד"ר רום. "שני הדברים מאוד חשובים, ואני לא רוצה להשוות ביניהם. בדיוק כפי שתופרת צריכה לדעת גם לגזור וגם לתפור, כך מחנכת צריכה להיות מכילה ונעימה ומצד שני גם לדעת עברית תקינה ועשירה. אני לא מוותרת על כלום".
- אז איך בכל זאת מסתננים למערכת החינוך גננים ומורים שלא מדברים עברית תקינה?
ד"ר רום: "הדרישה הראשונה לקבלה למכלל לחינוך היא ציון גבוה מ-80 במבחן הבגרות בלשון. אנחנו מלמדים במכללה קורס שנתי בלשון, בסוף השנה אנחנו עורכים בחינה, והדגש הוא על נושאי הגייה, ומי שלא מצליח לומד קורס שני שמשמעו שנה נוספת".
"ההתערבות בהגברת העירנות למבנה השפה נעשית גם בשטח, בזמן שהגננות מקבלות הדרכה מאנשי מקצוע במטרה לטפח את האוריינות ולהעשיר את הכישורים של הילדים", מוסיפה ניידיץ-רוזן. "ללא ספק את המקום הראשון בשיבושי השפה לוקח שם המספר: 'עשר שקל', 'שלוש מטר' ו'שתי שקל', וזה צורם לאוזן, בעיקר כאשר זה נעשה שכיח בקרב מחנכים".
מצד שני אין לנו שאיפה לחנך דור שיתחיל משפטים בשפה מליצית וגבוהה. "שפה היא דינמית, והתהליך הטבעי של כל שפה בעולם הוא שינוי", מבהירה ד"ר רום. "נוצרים חוקים חדשים, נוצר סלנג, נוספות מילים, והיום תוכלו לשמוע באופן רשמי, למשל, פחות ופחות את המילה 'אתכם' ויותר 'אותכם'. ואם אתם מתעקשים לדעת, אז אפילו על כל נושא שם המספר נשקלות הקלות גדולות מצד בלשנים".
אבל יש לשים לב לזלזול לשוני ולשפה מרושלת ועצלנית, שד"ר רום מתרעמת עליה. לטענתה, יש במערכת מורות וגננות שמשתמשות במילים כמו: "כיבדתי" בכ' רפה, "פינתי" בלי חיריק בנ', ובמשפט כמו "הלכתי הבית". אחד הגורמים המשפיעים ביותר לכך, היא אומרת, הוא התקשורת, שמפגינה חוסר הקפדה בנושא, ולכך מתווסף השימוש באס.אם.אסים ובמיילים שתרם לעולם את "השפה העצלנית", המורכבת מאוצר מילים דל וממשפטים שגויים.
1. התריעו - "אם גננת או מורה מדברות בצורה לא תקנית, צריך להביא זאת לידיעת הממונים עליה - המנהלת או המפקחת - ולא לוותר", ממליצה ד"ר רום. "היא בהחלט יכולה לשפר את שפתה בעזרת השתלמויות. יש מחקרים שמראים באופן חד משמעי הבדלים בשימוש בשפה אצל ילדים משני גנים שונים, שבאחד מהם יש מודעות לנושא השימוש בשפה תקנית ומגוונת וכן במשחקי לשון ובגן השני פחות".
2. עמדו על כך - שמורה או גננת יתקנו את שיבושי ההיגוי שלהן, כדי שהילדים לא יחקו אותן.
3. הקריאו - "הקראת ספרי ילדים בבית תחשוף את הילדים ללשון מובנית ועשירה יותר", אומרת ניידיץ-רוזן. "ספרות מחקרית ענפה מצביעה על חשיבות החשיפה לספרי ילדים והקראתם וכן על קיום דיאלוגים בין ההורה או הגננת לילד תוך כדי הקראת הסיפור".
4. התעניינו - אם הגננת קוראת ספרי שירה או מדקלמת, אם הספרייה בגן פעילה, אם היא מאפשרת מספיק זמן למשחק דרמטי בין הילדים. לדברי ד"ר רום ילדים לומדים זה מזה, והמשחק הדרמטי הוא דרך לעודד את זה - תוך כדי משחק כל ילד משתף את חבריו בחוויות שלו עם המשפחה ומחקה דמויות שאיתן הוא נפגש ביומיום במעשים ובמלל, תוך שימוש במושגים חדשים ומשתנים. "לצערי, יש גננות שמעדיפות שילדים ימלאו דפי עבודה לקראת הכניסה לבית ספר, על חשבון הזמן של המשחק הדרמטי, וזו טעות".
5. שחקו - בשעשועי לשון שיעשירו את שפת הילדים באופן היתולי ומשעשע. למשל, הציעו לילד לכתוב או להמציא המשך לסיפור, שחקו במשחק "מי אני", שבו מדביקים לאחד המשתתפים פתקית על המצח ועליה כתוב שם של בעל חיים או דמות, והילד צריך לגלות מיהו בעזרת תיאורים שונים והגדרות של הילדים.
6. שוחחו - חלקו חוויות עם הילדים, דברו איתם, שחזרו איתם את מה שעבר עליהם במהלך היום.
7. בשלו - הכינו יחד עם הילדים מאכלים שונים. החשיפה למתכונים וארגון רצף הפעולות חשובים לפיתוח השפה.