כנרת של טעמים: טיול צפוני על השיפוד

לקראת פסטיבל "טעם כנרת" שייערך בחודש הבא יצא אבי יופה אל עמק הירדן, למד להכין פוייקה, אכל שיפוד ענק שעליו עשרה סוגי בשר, ובין הנופים קינח בסדנה להכנת דונאטס

אבי יופה | 22/11/2009 11:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תמיד חלמתי ללמוד להכין פויקה. מאז ששמעתי את המילה הזו לראשונה לפני מספר שנים, גמלה בליבי ההחלטה שיום אחד גם אני אדע מה משמעותה. התמונה כבר הוכנה וצוירה מבעוד מועד: סיר מהביל, מלא בירקות, בשר, ריחות משכרים ואני מעליו, מנווט בין ים המיצים בסיבוב כף מעץ, בדרך לעוד יצירה קולינרית.

בפועל, ההכנה עצמה לא כזו מעניינת והקדירה חמה מכדי לרכון מעל ציר העגל ונתחי הטלה. אז הבנתי שמדובר בתבשיל שמשלבים בו הכל מהכל, חותכים, דוחפים, מחממים ואוכלים. בערך מה שתצטרכו לעשות במידה שתהיו מעוניינים להספיק ולראות את כל מה שפסטיבל טעם כנרת מציע למטיילים בחנוכה, בין התאריכים: 19-11 בדצמבר.

אני הייתי מוותר על הפויקה ומשאיר את ההכנה למבינים באמת. כאלה שאולי יהיו מעוניינים לקחת חלק בתחרות מלך הפויקה ביום הראשון לפסטיבל, במתחם של מסעדת מרינדו בעין גב. התחרות פתוחה לקבוצות, משפחות ויחידים, כשהדגש יהיה על ייחודיות, רוח צוות, מקוריות המתכון וגורם ההפתעה, בערך כמו זו שתהיה לכם עם הזמנת השיפוד הכפול.

מנת הפסטיבל במסעדה היא שיפוד זוגי במשקל 700 גרם, ועליו עשרה סוגי בשר: אנטריקוט, שייטל עגל וטלה, קבב טלה צנובר ונענע, נקניקיית עגל, נקניקיית טלה פיקנטית, פרגית, צלע טלה, פילה עגל ונתח קצבים. כשקוראים רשימה ארוכה ומעוררת תיאבון זו, הריחות עולים ומדגדגים את קצה האף. פויקה? מי שמע על זה בכלל? השיפוד הוא הדבר האמיתי.
צילום: רון שלף, יח''צ
שיפוד של עשרה סוגי בשר. צילום: רון שלף, יח''צ
היה פה שמח לפני שנולדנו

אבל פסטיבל טעם כנרת, שמתקיים זו השנה החמישית ביוזמת עמותת התיירות עמק ירדן וסובב כנרת, מציע הרבה יותר מבשר. הפסטיבל יעמוד השנה בסימן יצירה קולינרית מדור לדור, עם התמקדות בסיפור ההיסטורי והמשפחתי של כל אתר באיזור.

אחד מהם הוא קיבוץ אפיקים. אפיפית, בית הקפה של המקום, ממוקם בבית הראשון שנבנה מבטון בקיבוץ. כמקום שנוסד במקור בידי יוצאי ברית המועצות, והיה בעבר משכנם של שש משפחות, שומר בית הקפה על ניחוחות של אמא רוסיה. גם אם אתם לא דוברי רוסית, וודאי תדעו לבקש את הזאבתראק, שפירושה

ארוחת בוקר.

אם אתם בדרככם לחרמון, לגליל או אולי לרמת הגולן, המקום יכול לשמש כעצירה למנוחה ואף שירה. לא שלכם, של אמוץ ברונטמן ורינה כץ, שגדלו יחד עם המדינה וכל קמט על פניהם, כמו ציון נוסף במבחן של ההתיישבות בצפון.

השניים הולכים בעקבות המקומות אותם מגלה אסף ענברי בספרו "הביתה", הוא בגיטרה, שירים של המלחין מרדכי זעירא ומראה ישראל גוריון מהדודאים, היא כמורת של"ח בבית הספר, מיקרופון צמוד לאוזנה, מלווה כל שיר בקטע קריאה ותמונות של אז, המראות כמה היה פה שמח לפני שנולדנו.

צילום: רון שלף, יח''צ
עצירה ביער לוי אשכול צילום: רון שלף, יח''צ
בין גן עדן לגיהינום

מי שנראה כשמח תמיד הוא ישי יחיאלי. גבוה, שחום, תזזיתי, החיוך לא יורד מהפנים. אולי כי בקרוב יגיע הפסטיבל ואיתו האנשים, מי יודע. אבל אלה שעובדים בצמוד אליו מספרים על אדם חובב טבע מושבע, כזה שהכל מלידה אצלו, גם האושר. מצד שני, כשמטיילים בג'יפים באזורים הירוקים של עמק הירדן, למה עוד אפשר לצפות?

ישי הוא הבעלים של שטח אישי, ומציע חווית טבע וטיולים. כזו שמטפסת על השלוחה ההררית שמצפון לנחל מנחמיה, עוברת בדרך בתצפית מרהיבה על האגם הנעלם ומגיעה עד ליער על שם לוי אשכול. משם נפרש העמק המרשים ביופיו, עם הכנרת, הקיבוצים סביב, ההרים וההתחלות – כל מה שהמקום הזה הצמיח. כי כל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו.

הקיבוץ הראשון בעולם, לידתה של חברת החשמל, ארגון ההגנה, הנצרות ואפילו המשביר הראשון. כולם התהוו במקום הגבוה, המרוחק, בצפונה של מדינת ישראל, כפי שישי מכנה אותו: בין גן עדן לגיהינום.

צילום: רון שלף, יח''צ
קנקן תה רותח בלב הנוף צילום: רון שלף, יח''צ
טעם של אז והיום

גם קיבוץ גשר היה חלק מהנוף של סובב כנרת עד 1948. כל מה שנשאר מאז, הוא חדר האוכל. המבנה עבר שחזור, ולמרות ההפגזות שספג, מאכלס היום מיצג מולטימדיה על המקום. איתו ניתן למצוא במתחם של חוויית נהריים בגשר דגם הממחיש את פעולת מפעל החשמל בנהריים שהקים פנחס רוטנברג, וגם את התנור שסיפק בסוף יום לחימה פרוסת לחם חמה.

התנור בן ה-80 שנה ויותר לא רק עושה רעש של אחד שיודע לעבוד, הוא גם לא מבייש בחום שהוא פולט. כאן, באגדת לחם, ההזדמנות לחזור ולהיות כמו אנשי גשר של פעם, לאפות בעצמכם במסגרת הסדנאות במקום ולנסות ולשחזר את הריח שאפיין פעם את היישוב שלא קיים עוד.

חלק מהאנשים שיישבו את גשר היו מגרעין אחדות, שהעתיק את מקומו בשנת 1936 והקים את קיבוץ אשדות יעקב. היום פועלת בקיבוץ אשדות יעקב איחוד מסעדת צל תמר, שתהיה גם כן חלק מפסטיבל טעם כנרת.

בלי קשר למנות המיוחדות שיוגשו בחנוכה, מציעה המסעדה הכפרית עטופת העץ, בשרים ופירות ים לצד מנות צמחוניות, פסטות ודגים. השנה החליטו במקום לחזור לתחילת המאה ולנסות לגלות כחלק מהאירועים של אמצע חודש דצמבר, מה אכלו האבות המייסדים עם התיישבותם בעמק הירדן.

צילום: רון שלף, יח''צ
התנור בן ה-80, עדיין בפעולה צילום: רון שלף, יח''צ
דונאטס ועיזים יד ביד

כך נעים הניחוחות במקום בין התקופה של אז והיום, כשהטעם של המנות מעורר בך את הרצון להיות חלק מהעשייה שליוותה את העבר, וגם מזו שנמצאת כעת בין כלי המטבח של צל תמר.

אבל כאן לא מסתיימות הפעילויות של פסטיבל טעם כנרת. בתמר בכפר בכנרת המושבה מציעים את הנזיד של סבתא נחמה, שהוגש לעובדי מפעל החשמל בנהריים בשעות ערב, עם הלטקעס שלה, למרות שהיא עצמה כבר אינה בין החיים. לצד זה גם סדנת תבלינים וכניסה לעולם שמן הזית.

בעוגתה בקיבוץ כנרת תתקיים סדנת דונאטס, בחוות עז עיז במנחמיה יוכלו המבקרים לחלוב ולהגמיע גדיים, בחוות נופש ורד הגליל פעילויות המערב הפרוע על סוסים, או המערב הרגוע בספא. גם פארק הירדן יארח סוגים שונים של פעילויות כדי לדאוג שאת חג החנוכה, אתם תסיימו עם חוויה קולינארית שתעלה לכם גם בכסף וגם במשקל.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''תיירות בארץ''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים