קשה בבוקר? כך תייעלו את רוטינת הבוקר עם הילדים
הכנתם סנדוויצ'ים מראש, הנחתם את הבגדים על הכיסא ואת השוקו על השולחן, אבל הם מתעקשים להרוס לכם את הבוקר. איך מתמודדים עם ילדים שמתקשים להתחיל את היום? מדריך בוקר
"קשיי התארגנות יכולים לנבוע מסיבות שונות", אומרת ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית ומחברת הספרים "דיאלוג עם ילדים" ו"הורים, ילדים ומה שביניהם". "לא בכל המקרים מדובר בעצלות. כעס על הילד מפספס את המטרה ועלול ליצור תחושת אשם ופגיעה בדימוי העצמי של הילד".
כצנלסון מחלקת את בעיית ההתארגנות לכמה קטגוריות: בעיה של סרבול, קושי כללי במעברים, ילדים שההורים עושים בשבילם, וילדים שקשיי ההתארגנות שלהם מופיעים רק במצבים מסוימים. חשוב מאוד: קשיי התארגנות עשויים להתריע על קיומן של בעיות קשב וריכוז או על ליקויי למידה. אם מדובר בבעיית התארגנות חוזרת וקשה לטיפול כדאי מאוד לגשת לאבחון.
על פי ד"ר כצנלסון, הדרך לפתירת הבעיה מתחיל באיתור המקור שלה. דרך אחת לעשות זאת היא על ידי קיום דו-שיח. "כדאי לקיים דיאלוג רגוע עם הילד - ולא במצב כעס - בעיקר אם הוא בגיל בית ספר ויודע לבטא את עצמו", אומרת כצנלסון.
"חשוב להבין ביחד עם הילד באילו מצבים קשה לו להתארגן ומה הוא מרגיש, ולא לשאול את השאלה הכללית: 'למה?' - היא לא מדברת לילדים. בהמשך ניתן לחשוב ביחד על מה יעזור להתארגנות בבקרים".
הפסיכולוג ד"ר גיל גולדצוויג מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו ממליץ על יומיים-שלושה של תצפית בבית, כצעד ראשון לאבחון. "כדאי לרשום לאורך כל היום מה הקשיים של הילד ובאילו נקודות המערכת לא מספקת להם מענה. אחרי כמה ימים אפשר להסיק מסקנות וליצור תוכנית פעולה".
אבל לא צריך להיכנס ללחץ: איריס לבנשוס-ארליך, פסיכולוגית שיקומית ממכללת לוינסקי, ממליצה להתחיל את הדרך עם הרבה אוויר: "חשוב לזכור שמרבית הילדים הם לא נטולי יכולת התארגנות. הם צריכים יותר זמן ויותר חזרתיות ובעיקר סבלנות ועבודה הדרגתית. בסופו של דבר הם לומדים".
על פי ד"ר דוד ג'קסון, פסיכולוג קליני ממרפאת הילדים והנוער בגהה, כדאי להכין את כל מה שאפשר מראש. "אם הילקוט לא מוכן בבוקר, יהיה קשה לפתור את המצב בצורה נכונה בזמן לחץ. דרך אחת לפתרון היא
במיוחד כשמתגלה קושי במעברים ממצב למצב, כמו קימה בבוקר, יציאה מהמיטה, או כניסה ליום חדש, כדאי להעיר את הילד חמש דקות מוקדם יותר ולאפשר לו להשתהות במיטה כמה דקות. כמו כן, ניתן ליצור אווירה נעימה באמצעות מוזיקה או מילים נעימות.
בנוסף לכך, חשוב מאוד להטרים-להודיע על מה שעומד להתרחש כמה דקות קודם לכן. לדוגמה: "בעוד שתי דקות צריך כבר לקום, עוד חמש דקות יוצאים מהבית" או "עוד עשר דקות הולכים לישון".
"אחד האמצעים היעילים להתמודדות עם בעיות התארגנות הוא יצירת צ'ק ליסט", אומר ד"ר גולדצוויג. "ניתן להשתמש במילים או בתמונות של הפעולות שצריך לעשות. בנוסף לכך, כדאי להצמיד יתרון לכל הסבר. למשל, "אם תכין את הבגדים בערב, יישאר לך יותר זמן לשתות שוקו בבוקר".
ערנות לקשיים
גם אחרי שיסדתם רוטינת התארגנות בסיסית, חשוב להיות ערניים לקשיים שעלולים להתעורר סביב שינויים. למשל, בוקר חורפי ראשון שמצריך התארגנות לבוש אחרת, או בוקר של יציאה לטיול שגורם התרגשות.
חשוב לבדוק את מודל ההתארגנות שאנחנו נותנים להם. האם לנו יש קשיי התארגנות? האם אנחנו צריכים לשנות משהו בעצמנו?
"הורה בלגניסט יתקשה לדרוש מהילד להיות מאורגן", אומר ד"ר גולדצוויג. "אי אפשר לתת לילד מודל בעייתי ולומר לו'אל תהיה כמוני'", אומרת ד"ר כצנלסון. "צריך לעזור לו על ידי העברת המסר שמאמינים בו, ושבהדרגה יוכל לעזור לעצמו".
בעיה קלאסית היא הורים שעושים במקום הילדים וגורמים לפיתוח תלות אצל הילד. ההורה שמתעשת ורוצה לשנות בבת אחת, נתקל בילד שלא מסוגל לשבור את התבנית. במקרה כזה חייבים ליצור טיפול הדרגתי.
"חשוב לעבור את הדרך בשלבים", אומרת ד"ר כצנלסון. "בהתחלה לעשות הכל עם הילד, ולאט לאט לתת לו לעשות עוד קצת ועוד קצת - עד לעצמאות מלאה. כל זה בליווי הרבה חיזוקים מילוליים על ההשגים שכבר נעשו".
אם גיליתם במהלך התצפית והדיאלוג שקשיי ההתארגנות סובבים סביב אירוע מסוים, למשל, התכוננות ליציאה לבית הספר או לחוג הג'ודו, ייתכן שילדכם משדר לכם מסר של הימנעות. במקרה כזה כדאי לבדוק אם לילד יש קשיי למידה או קשיים חברתיים: אולי כדאי להחליף לשחמט או לטפל בהפרעה האפשרית.
אם בנוסף לקשיי ההתארגנות ילדכם הוא גם מסורבל, כזה שתמיד נתקל בשולחנות ושנופלים לו דברים מהידיים - ייתכן שמדובר בבעיית קואורדינציה נוירולוגית.
במקרה כזה כדאי לעבור אבחון מקצועי על ידי פסיכולוג התפתחותי או מרפא בעיסוק. כמו כן, ניתן לקבל טיפול נלווה הכולל ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, התעמלות טיפולית או הוראה מתקנת.
מה עושים כשהילד צבר תסכולים ונמנע מהתמודדות עם נושא הארגון? "צריך להיות ערניים מאוד להתנהגות נמנעת", אומרת ד"ר לבנשוס-ארליך. "הדרך היחידה היא ליצור חוויה חיובית חלופית. למשל, אם הילד נמנע מסידור תיק - להתחיל את סידור התיק מחדש. להחליט מתי מסדרים את התיק ולסדר אותו ביחד, בנחת, בצורה כיפית ואולי אפילו להגדיר פרס או משהו משותף שעושים אחר כך בשביל ליצור חוויה מתקנת.
* יום קודם בוחרים את הבגדים עם הילדים בהתאם למזג האוויר הצפוי ומסדרים אותם במקום קבוע מראש ובצורה נוחה. כדאי להכין גם את הדברים הקטנים כמו גרביים, תחתונים, צעיף, קוקיות וסיכות. בנוסף לכך, כדאי לסדר את התיק ולוודא שיש בו הכל.
* בבוקר, לפני שמעירים את הילדים כדאי לקום ולהתארגן - במיוחד אם מסיעים את הילדים ויוצאים מיד לעבודה. מכינים ארוחת בוקר ושתייה חמה ואם לא הכנו אתמול - מכינים ארוחת עשר.
* מעירים את הילדים בנועם ומתחילים לדבר, להזכיר מה יש לארוחת בוקר ובמידת הצורך - לקצוב זמן.
לא לשכוח להטרים: "עוד חמש דקות כדאי לשבת לאכול", " עוד חמש דקות יוצאים מהבית" - כך זורם הבוקר בקלות.
לא לתת קרקע לרגשות אשם של הילד עם ממשפטים כמו "כשהייתי בגילך הייתי מאורגן", או: "אתה הורס לי את הבריאות עם הבלגן שלך".
כן להדגיש את היתרונות שבארגון ולהמחיש מה ירוויח הילד מסדר.
לא לדבר עם הילד מתוך לחץ או כעס.
כן לדבר ברוגע, לאחר המקרה עצמו. לא להודיע על דברים ברגע שהם קורים, לדוגמה: "יוצאים עכשיו".
כן לתת הודעה מקדימה: "עוד שתי דקות יוצאים מהבית".
לא להפגין יחס של אדישות כלפי מטלות מבית הספר שקשורות אלינו, ההורים.
כן לתת דוגמה אישית. לחתום על אישורים בזמן ולהביא את הציוד שמבקשים.
לא להוריד פקודות כמו "תתלבש עכשיו" ו"נו, תסתרקי".
כן להדגיש את היתרונות של התארגנות מראש: "אם תתלבש עכשיו יישאר לך זמן לאכול בנחת", או "אם תברישי שיער עכשיו יישאר זמן לעשות תסרוקת".
נא להמתין לטעינת התגובות
