הוכחה חותכת: הדרך הבדוקה להוכיח בגידה
תשכחו מחוקרים פרטיים. היום כבר יש דרך נוספת ויעילה להוכיח בגידה של בן זוג: יותר ויותר אנשים פונים למכון למדע פורנזי כדי לבדוק את נאמנותם של בני זוגם
סצינת פתיחה ראשונה מCSI"- ירושלים:" ד‘ (השם המלא שמור במערכת, וכך גם בשאר הדוגמאות שלהלן,( בת ,45 שולפת מעומק הארון חמישה זוגות תחתונים משומשים של בעלה. כל אחד מהם עטוף בשקית ניילון ונושא פתקית עם תאריך. בכל אחד מהתאריכים הללו טען בעלה כי בילה עם חבר טוב בפאב. ואולם משנודע לה, בדרך מקרה כמובן, כי בניגוד לדבריו בעלה לא היה עם אותו חבר בשום פאב, התגנב הספק ללבה, והיא החלה לחשוד כי בעלה בוגד בה. כך, כל פעם שאיחר בעלה להגיע הביתה בתואנה שהוא יוצא לבלות, היא לא שלחה את תחתוניו לכביסה, אלא אספה וארזה אותם כמו שנתבקשה. היא רצתה להיות בטוחה.
סצינת פתיחה שנייה (כי בכל פרק בסדרת הטלוויזיה “CSI" בדרך כלל מוצגים שני מקרים:( ג‘ בן ה38- מחכה שאשתו תצא מהבית ליום עבודה נוסף, ניגש לחדר השינה המשותף, מסיר את הסדין הזוגי מהמיטה, מקפל אותו ומותח במקומו סדין אחר. לאור התנהגותה של אשתו בשבועות האחרונים הוא חושד שהיא בוגדת בו ומבקש לחפש בסדין עקבות של גבר אחר.
סצינה שלישית (כי במציאות יש המון:( ר‘ בן ה25- מוצא שני קונדומים מתחת למיטה של חברתו. אחד מהם עדיין ארוז. השני נראה משומש. מאחר שזה כחודש השניים לא משתמשים באמצעי מניעה, מתעוררת בו דאגה. הוא עוטף את שני הקונדומים על פי ההנחיות שקיבל.
בשלושת המקרים ה"ראיות לכאורה“ שנאספו מגיעות למכון למדע פורנזי שבירושלים. כעבור כמה ימים מתקבלות התוצאות: באף אחד מזוגות התחתונים שהביאה ד‘ לא נמצא דבר, ובמכון קובעים בוודאות שלא הייתה אשה בתחתונים האלה. בקונדומים ששלח ר‘ נמצא הדי. אן.איי שלו עצמו. בסדין שהביא ג‘ נמצאו נוזל זרע ותאי זרע. לבקשתו, אנשי המכון דוגמים את זרעו לבדיקת די.אן.איי, ועורכים השוואה בין הממצאים שהתגלו. ההשוואה מאששת את חשדו: הדי.אן.איי שנמצא בסדין איננו שלו. הוא פתח בהליכי גירושים.
בשקט בשקט מתגבר זרם הפונים למכון למדע פורנזי - המכון היחיד מסוגו בארץ שמתפקד כמו מעבדה לזיהוי פלילי, אלא שהוא מכון אזרחי. מאות מהפונים, גברים ונשים מכל צבעי הקשת - החל מזוגות צעירים שטרם נישאו, דרך זוגות נשואים בגיל הביניים וכלה בזוגות מבוגרים - מבקשים לבחון את נאמנותם של בני הזוג שלהם באופן דיסקרטי. חלקם מעדיפים ראיה מדעית חותכת על פני צילומים פלסטיים של בגידה ")כי לא הייתי עומד בזה,“ אומר ג.(‘ אחרים מעדיפים בדיקת די.אן.איי על פני ניהול שיחה עם בן הזוג בנושא כל כך רגיש, כשהיא מתבססת רק על חשדות. "אני הייתי מעלה את הנושא. הוא היה מכחיש והייתה מתפתחת שיחה כואבת ולא פשוטה שלא באמת הייתה פותרת את הבעיה," אומרת ד.‘ "אני הייתי נשארת עם סימני שאלה, ובעלי עם תחושה של חוסר אמון. אז יותר קל להעביר תחתונים ולקבל תשובה חד משמעית."
"יש משהו מבייש, משפיל, מעליב ופוגע בלדבר על בגידה, והחלטתי לוותר על המעמד הזה," אומר ר,‘ שחשדותיו התעוררו בדיוק כשהוא וחברתו חזרו זה לזה, אחרי פרידה שהיא יזמה. התוצאות הותירו אותו המום. "הייתי בטוח לגמרי שהיא בוגדת בי. לקח לאבנר כמעט שעה להסביר לי שהדי.אן.איי הוא שלי,“ הוא אומר ומודה שנשאר עם שאלות לא פחות קשות שקשורות בו עצמו.
אבנר הוא אבנר רוזנגרטן, מנהל
"ההבדל בינינו לבין CSI או המחלקה לזיהוי פלילי במשטרה הוא שאנחנו לא חוקרי משטרה ולא חוקרים אנשים, לא יוצאים עם אקדחים שלופים למרדפים אחרי עבריינים, ומתנהלים עם הרבה פחות ויזואליה ודרמה," מסביר רוזנגרטן. "ועם זאת, תוכניות CSI בהחלט נאמנות למציאות ועושות שירות גדול בהעלאת המודעות לנושא הפורנזי."
מדע פורנזי הוא מדע ראייתי-משפטי פלילי, שהמכון מיישם בתחום האזרחי, בנושאים שונים ומגוונים כמו בעיות אישות, אלימות במשפחה, צוואות, מחלוקת בין פרטים ובין חברות (בעיקר בתחום הביטוח), צרכנות ועוד. בתחום הצוואות, למשל, המכון יכול לבדוק אותנטיות בשאלות כמו: האם המסמך שבודקים אכן נכתב בתאריך המצוין על גביו, האם גיל הנייר וגיל הדיו תואמים, האם החתימה אמיתית או מזויפת ועוד. בתחום הצרכנות הוא בודק מוצרים. למשל, האם פיאה שנקנתה באלפי שקלים עשויה באמת משיער טבעי כפי שהוצג בפני הלקוחה או משיער סינתטי, או אם הקרע בספה היקרה שנקנתה לפני חודש הוא תוצאה של שימוש לא נכון או כשל בייצור.
כמו בתחום האישות, גם בנושא האלימות במשפחה המכון בודק בגדים כדי לחפש עליהם די.אן.איי ונוזלי גוף אחרים הרלוונטיים לאישוש או הפרכת חשדות. "לא מכבר פנתה אלינו משפחה שחשדה כי אחד הדודים מתעלל מינית בילד הקטן שלה, בן השלוש," מספר רוזנגרטן. "הם פנו אלינו לפני שפנו למשטרה, כי פחדו שהאשמה חסרת ביסוס תיצור שבר נורא במשפחה. אז הם הביאו אלינו את תחתוני הילד, ומצאנו בהם שערות, דם ונוזל זרע. בשלב זה אמרנו למשפחה שהיא חייבת לפנות למשטרה, כי אם הם לא יעשו כן, המכון יפנה (כמתחייב בחוק.( ואכן, הם הגיעו למשטרה עם תיק כמעט שלם מבחינה ראייתית."
את העבודה מבצעים 10 מומחים יוצאי המחלקה לזיהוי פלילי ושלושה מתמחים במדע הפורנזי. "עד 2008 המז“פ המשטרתי היווה אוטוריטה יחידה בבתי המשפט, כך שלרשות הסניגוריה הציבורית לא היה שום גוף שיכול היה לאתגר את הממצאים של המז“פ או לתת חוות דעת נוספת," מסביר רוזנגרטן. "היום בית המשפט מקבל את העדות שלנו כעדות מומחה. בנוסף, זו פעם ראשונה שהסניגוריה הציבורית יכולה לזמן עובד של המכון לזירת אירוע (אחרי שהמז“פ סרק אותה,( כדי להתרשם ממנה, לאסוף ממצאים ולספר את סיפור המעשה כפי שנראה למכון, ולא בהכרח כפי שנראה למשטרה."
להערכתו, המכון לא רק עונה על צורך של האזרחים אלא גם מהווה צורך אמיתי עבור המשטרה. "כדי שהמשטרה תשתפר, היא חייבת שמישהו יבקר את עבודתה מבחינה מקצועית ובאופן אמיתי. לא כי היא לא טובה, אלא משום שכשגוף מקצועי אחד מאתגר כל הזמן גוף מקצועי אחר, הוא משתפר. אנחנו בודקים את ההליך המשטרתי על כל היבטיו. לא אחת אנחנו תמימי דעים עם המז“פ. אבל לא תמיד."
אנשי המכון מדריכים את הפונים אליהם לגבי אופן איסוף הפריטים והראיות והעברתם למכון. טווח המחירים הוא החל מ800- שקל לבדיקה פשוטה של מציאת חומר ביולוגי, ועד עשרות אלפי שקלים לבדיקה של תרחישים. רוזנגרטן: "תהליך העבודה שלנו הוא מהקל אל הכבד, הן מבחינת הבדיקות והן מבחינה כלכלית. כך למשל, בסיפור של ג‘ התחלנו בחיפוש אחר חומר ביולוגי, קרי נוזל זרע ותאי זרע. משזה נמצא, פנינו ל-ג,‘ הסברנו לו מה מצאנו והוא ביקש שנמשיך הלאה לבירור הדי.אן.איי, שהיא כבר בדיקה הרבה יותר יקרה. התשובות נמסרות אך ורק לפונה, והוא זה שמחליט מה לעשות ואיך להתמודד איתן. אנחנו מלווים מקרה עד לאן שהלקוח רוצה ולא מילימטר אחד מעבר, למעט מצבים של התעללות בילדים שבהם נשדל את המשפחה לפנות למשטרה, ולא - אנחנו נפנה, כי החוק מחייב."
האם האפשרות לקבל ראיה חד משמעית תקטין את הצורך בפניות לחוקרים פרטיים? לא בטוח. "מאז שהוקם המכון אין פחות פניות. נהפוך הוא," אומר שמואל שטיינר, חוקר פרטי ב“מוקד חקירות.“ "המכון תומך בחקירות שאנחנו מבצעים, ומהווה עוד כלי מומחה, שמאפשר לנו להעניק שירות יעיל וממצה יותר ללקוח."
שטיינר מספר לדוגמה על בעל שחשד כי אשתו בוגדת בו. "נכון שהוא יכול להעביר למכון סדין או תחתונים בכוחות עצמו, אבל כדי שלא יגידו לו אחר כך בבית משפט שהוא לא אסף את הפריטים בדרך משפטית נכונה, הוא החליט לפנות אלינו. כי חוקר פרטי, שעל פי החוק חייב ברשיון, יודע לאסוף ראיות באופן קביל, ולהנציח את הפעולה בצורה אובייקטיבית. במקרה הזה נכנסנו לביתו של אותו אדם, ברשותו כמובן וכשאשתו לא הייתה בבית. במקביל למעקב אחריה, צילמנו את החדר ואת הפריטים הרלוונטיים לפני שאספנו אותם, שמנו בשקיות נפרדות שנוכל אחר כך להעיד שהיו סטריליות, צילמנו את אופן איסוף הראיות, ולמעשה נתנו חוזק משפטי לטענת הגבר."
גם לדברי חיים פנחס, המוכר יותר כ"שוגון" ממשרד "שוגון חקירות," המכון לא מתחרה ולא מהווה תחליף לחקירות אישות המתבצעות על ידי חוקרים פרטיים. "כשאדם רוצה לדעת אם בן הזוג שלו בוגד, הוא נסמך בדרך כלל על צירוף של נסיבות המעוררות חשד, כמו למשל פגיעה במערכת היחסים האינטימית, היעדרויות בלתי מוסברות, איחורים, שקרים, מחיקת אס.אם.אסים ומיילים וכדומה. על פי רוב, האדם הפונה רוצה גם לדעת מיהי הצלע השלישית. המכון יעיל ונותן שירות שחסר לנו, ועדיין אני מעריך שגבר או אשה שרוצים לדעת אם בן הזוג בוגד בהם, יפנו אלינו. אני יכול לומר מניסיון רב שנים, שיותר קשה לאנשים להתווכח עם תמונות ברורות לעין מאשר עם דף נייר ממעבדה ועליו מספרים. קל יותר לבן הזוג החשוד לנפנף דף נייר ולצאת ממנו, הרבה יותר קשה להכחיש כשאדם רואה את עצמו בסרט וידיאו נכנס לצימר או מלון עם מישהו אחר, או מצולם בתנוחה אינטימית".
נא להמתין לטעינת התגובות
