מקסיקו מאז ולתמיד: קוקטייל של תרבויות
איפה עוד תוכלו לראות מלאך מכניס מכות לשטן וחגיגה בבית קברות, תוך כדי שתייה אינסופית של טקילה? כשאצלנו מתחיל מזג האויר להתקרר, מתחילה במקסיקו העונה הלוהטת
מקסיקו שוכנת ביבשת אמריקה וגובלת בארצות הברית בצפון ובגואטמאלה ובליז בדרום. גבולותיה הימיים הם האוקיינוס השקט, האוקיינוס האטלנטי והים הקאריבי. כיום, פחות מעשרה אחוזים מתושבי מקסיקו הם אינדיאנים טהורים. הרוב הם מסטיסו - כלומר בני תערובת. אבל בעבר הדברים נראו קצת אחרת. ההיסטוריה של מקסיקו מתחלקת לשלוש תקופות עיקריות: לפני הכיבוש הספרדי, תחת שלטון ספרד וכמדינה עצמאית.
ההתיישבות החקלאית במקסיקו החלה לפני כ־7,000 שנה, אולם רק עם גילוי התירס והתחלת גידולו המתורבת 3,500 שנה לפני הספירה התחילו להתגבש מקומות יישוב של קבע. אחת התקופות הידועות של מקסיקו היא תקופת האימפריה האצטקית. בני שבט המשיקאס, הלא הם האצטקים, לא רק העניקו למדינה את שמה, אלא גם הקימו את האימפריה הגדולה והחשובה מכל ממלכות היבשת. בתחילה התיישב השבט באזור צאפולטפק, כיום הפארק המרכזי של מקסיקו סיטי, אז אזור התפר בין ממלכות שונות של צאצאי הטולטקים. בעקבות רצח מלכם יצאו האצטקים, בשיתוף בעלי ברית, למלחמה נגד הקיסר. עם ניצחונם הם הפכו לא רק מעם נשלט לעם שליט, אלא גם לקיסרות החשובה ביותר באזור. המורשת התרבותית החשובה שלהם עדיין ניכרת מאוד במקסיקו של היום.
אחד המועדים הטובים ביותר לביקור במקסיקו, על פי אקו טיולי שטח, הוא תחילת חודש נובמבר. ב־1 בנובמבר נחגג במקסיקו יום המתים, שהוא בעצם שילוב של יום כל הנשמות ויום כל הקדושים - שניהם חגים נוצריים.
למרות ההשתלטות הספרדית על מקסיקו לפני כ־500 שנה וכפיית הדת הקתולית על האוכלוסייה, התרבות העממית במקסיקו היא תערובת של האמונה הקתולית וטקסים עתיקים שנותרו מימי המאיה והאצטקים. ביום המתים מבקרים תושבי מקסיקו את קרוביהם הטמונים בבתי הקברות, מנקים, מייפים ומהדרים את הקבר. הם מניחים על הקברים
המשפחה עורכת אז פיקניק בחלקת הקבר ומשוחחת עם משפחות וחברי קהילה אחרים שנאספו שם. החוגגים מאמינים שנשמות המתים חוזרות ביום זה והן נמצאות סביבם. חג נוסף הנחגג במקסיקו, בעיקר במקסיקו סיטי הבירה, הוא חגה של הבתולה מגואדלופ - הקדושה הפטרונית של מקסיקו - הנחגג ב־12 בדצמבר. כחלק מהפולחן, נהוג להתקדם אל המזבח על הברכיים. מאות אלפי אנשים עולים לרגל לקתדרלה ביום זה, על מנת לבקש חסד ולהוקיר תודה. זוהי הקתדרלה המפורסמת ביותר באמריקה הלטינית.
מקסיקו סיטי היא ללא ספק מוקד המשיכה הראשי למטיילים בה. בעיר עשרות מוזיאונים לאמנות, היסטוריה, ארכיאולוגיה ואמנות. יש בה שדרות רחבות ידיים, כמה אוניברסיטאות, רבעים עתיקים וגורדי שחקים מודרניים - אבל גם שכונות עוני וזיהום אוויר מסוכן. כדי לקבל מושג על גודלה של העיר ועל המקומות המעניינים לבקר בהם, כדאי לקנות כרטיס ולעלות על אוטובוס דו־קומתי אדום לתיירים, שעובר בכמה מסלולים ברחבי העיר. כך ניתן להתרשם מהשפע וממגוון האתרים ואחר כך לחזור ולבקר באלו המעניינים יותר.
בערב חובה לצאת לכיכר גריבאלדי, בה תוכלו לשכור חבורה של מריאצ'י שתנעים את הזמן בשירים רומנטיים ידועים. אם אתם מבקרים במקסיקו סיטי, בשום אופן אל תפספסו את ארמון האמנויות היפות - מהבניינים המרשימים ביותר בעיר. ארמון זה נבנה במשך 30 שנה בתחילת המאה הקודמת, בסגנון הארט נובו. על קירותיו ציורי קיר של מיטב האמנים המקסיקנים, ביניהם דייגו ריברה. השיש לרצפות הובא מאיטליה, ומסך הבמה מזכוכית קריסטל יוצר על ידי חברת טיפאני מניו יורק. במקום מוצגות גם תערוכות מתחלפות ופעמיים בשבוע מועלית על הבמה הופעת פולקלור מרשימה של להקת בלט פולקלוריקו.
לחובבי הספורט מביניכם מובטחת חוויה של פעם בחיים עם הספורט הלאומי - היאבקות חופשית מקסיקנית. שורשיה בסוף המאה ה־19 ולצד הכדורגל, היאבקות חופשית (לוצ'ה ליברה) היא כנראה הספורט האהוד ביותר במקסיקו. המתאבקים חובשים מסכות ותחבושות של דמויות רעות או טובות - שטן נגד מלאך, למשל - ובדרך כלל, לאחר כמה סיבובי קרב אקרובטיים במיוחד, הטוב מנצח. הוויכוח על השאלה אם הקרבות מכורים מראש סוער בין חובבי הז'אנר. הקרבות נערכים בכל יום שישי בשעה שמונה וחצי בערב בארנה מקסיקו, ובימי שלישי ושבת בארנה קוליסאו, הזירה העתיקה ביותר במקסיקו.
אם יש לכם קצת זמן ואתם רוצים לצאת קצת מאזור הבירה, מומלץ לבקר בחבל צ'יאפס בדרום מקסיקו - אזור שבו נשאר רוב לתושבים המקומיים של מקסיקו. יחד עם גואטמלה וחלקים מהונדורס היא מהווה כיום את ארץ המאיה.
אחד המקומות המרכזיים החשובים של המאיה היא פלנקה (Palenque) אתר ארכיאולוגי מהמרשימים בעולם, הנחשב למקום היפה ביותר במקסיקו. האתר שוכן בנוף ירוק ורענן, עשיר במפלים בלב הגונגל. שעות הבוקר המוקדמות הן הזמן הטוב ביותר לבקר במקום, לפני שמגיעים האוטובוסים עמוסי התיירים. אז ניתן ליהנות מיופיו האמיתי של האתר. אינדיאנים ארוכי שיער משבט הלקנדון מסתובבים לבושים בבגד לבן מסורתי. רבים מהם דוברים את אחת משפות המאיה ויודעים רק מספר מילים בספרדית.
את הטיול המקיף במקסיקו, על אתריה ההיסטוריים, הארכיאולוגיים והאנתרופולוגיים, כדאי לסיים בריביירת המאיה, אותה רצועת חוף קסומה הנמצאת בחצי האי יוקאטן, בדרום מזרח המדינה. חופים לבנים משתרעים לאורך קילומטרים רבים, עצי קוקוס מצלים עליהם, ומועדוני צלילה ומלונות מציעים שעשועים ימיים מכל סוג. זהו בדיוק המקום ללגום בו טקילה, לאכול שוקולד ולהסתתר מהשמש הקופחת תחת צלו של הסומבררו.
נא להמתין לטעינת התגובות
