ראשי » סגנון » תיירות » מדריכי יעדים » גרמניה

המזרח הרחוק: מאיר בלייך מטייל בברלין

20 שנה בדיוק אחרי נפילת החומה, ברלין לא שוכחת את העבר - הקרוב והרחוק קצת יותר. ביקור בבירת גרמניה הוא חוויה לא קלה עבור ישראלים רבים, אך בכל זאת כדאי לתת צ'אנס לעיר התוססת

בחלוף 20 שנה מאז הופלה חומת ברלין, ניתן לומר כי בירתה של גרמניה הצליחה להפוך לעיר שמצד אחד מסמלת את העידן הנוכחי באירופה - ומצד אחר משמרת את עברה. מאמצי הבנייה והשיקום של העיר החלו מיד לאחר האיחוד. מנופי הענק שציירו את קו הרקיע שלה פינו את מקומם לטובת מבנים חדשים ומודרניים, שניצבים לצד בנייניה ההיסטוריים. ישן וחדש נעשו לתמונת נוף אחת.

בשנים האחרונות עלתה ברלין על מפת התיירות העולמית. בכל פעם שפקדנו אותה גילינו חידושים ארכיטקטוניים ותרבותיים. חלקם זה עתה נולדו, אחרים שוקמו - ורק בניין הפרלמנט של "הרפובליקה הדמוקרטית" נמחק מעל פני האדמה. גם בלעדיו ברלין עשירה באתרים מפורסמים - כאלה שהתייר רוצה לומר עליהם עם שובו הביתה "ראיתי". עם זאת, ברלין של 2009 היא גם חוויה תרבותית וחברתית: היא מציעה לאורך כל השנה תערוכות, פסטיבלים, מופעים, אופרות, קונצרטים ומועדונים לכל מין וגיל.

לקראת אירועי ה־20 מציגה העיר חידושים אחדים. העדכני שבהם נפתח ב־2 בנובמבר ב"בית האדום", הוא בית העירייה (ה"ראטהאוס"‏). חומה וירטואלית - כפי שנראתה ב־1989, כולל האנשים - מוצגת ב־3 ממדים במתכונת המוכרת ברשת כ־Real Life. זהו המוזיאון הפתוח של המאה ה־21.

בניגוד גמור לווירטואלי, לפני 150 שנה נחנך ב"אי המוזיאונים" של ברלין ה"נויה מוזיאום", המוזיאון החדש ‏(כלומר, כבר אז היה שם המוזיאון הישן, ה"אלטה מוזיאום"‏). מאז נפגע במלחמת העולם השנייה, עמד הבניין נטוש ורק בשנים האחרונות נעשו בו עבודות השיקום. השנה הוא נפתח שוב, ובמוקד שלו מצויים "המוזיאון המצרי" ואוסף הפפירוסים. זה לא מכבר נחנכו גם מסלול הליכה ומסלול אופניים לאורך תוואי החומה, שהקיפה את העיר המערבית לאורך כ־160 ק"מ.

ברלין היא לכאורה עיר קלה לתיור: קל להתמצא בה, התחבורה הציבורית יעילה וזמינה וגם מי שאינו דובר את שפת המקום יכול להסתדר. עם זאת, אתריה נפרשים על פני שטח נרחב, ומי שהתנסה בטיולי שוטטות בלונדון, באמסטרדם ובפריז יגלה שכדי לראות את ברלין לא די בזוג רגליים. והישראלים אכן מגלים את ברלין.

ההחלטה להניח את כף הרגל על אדמת גרמניה היא קשה לרבים. עם זאת, ראוי לציין שבביקורינו בגרמניה למדנו שגם 70 שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם הגרמנים אינם מתעלמים מעברם, וביקור בבירה יכול להמחיש זאת היטב. אתר הזיכרון לשואה, המוזיאון היהודי, בתי הקברות, בתי הכנסת - כל אלה שומרו ומנציחים את העבר המפואר של הקהילה היהודית שם. עבורנו, התיירים, ברלין אינה רק מוזיאונים ומועדונים אלא גם פרק בהיסטוריה של העם היהודי. כדי לסייע לישראלים החפצים לפקוד אתרים בעלי קשר לעבר היהודי, דוברי עברית מקומיים מציעים סיורים מודרכים. אנו נמנה כאן נקודות ציון אחדות. 

מדרום לשער ברנדנבורג נמצא אתר ההנצחה לשואה. מתחת לשורות ריבועי הבטון מוצגת תערוכה המתמצתת את צעדי הדיכוי וההשמדה שנקט המשטר הנאצי החל מעלייתו לשלטון ב־1933. לא הרחק משם, בשטרנמנשטראסה, ממוקם מתחם הנושא את השם "טופוגרפיה של הטרור". בימי המשטר הנאצי שכנה כאן קריית הממשלה על מפקדות שירותי הביטחון שלה, ובהם האס.אס והגסטפו. התערוכה היא תחת השמים ונועדה לתאר את עוולות המשטר כלפי בני עמו והעמים הכבושים. עוד בסביבה: המוזיאון היהודי, שנועד לתאר 2,000 שנות יהדות

בגרמניה. המבנה שתכנן דניאל ליבסקינד בהחלט מסייע לכך. המוזיאון ממוקם בלינדנשטראסה שברובע קרויצברג.

הרובע היהודי הישן מצוי מצפון לפארק המקיף את אי המוזיאונים. נקודת הציון שלו, הנראית למרחוק, היא בית הכנסת "החדש" שנבנה ב־1866, בעל הכיפה המוזהבת, ברחוב אוריאנבורגר. בבית הכנסת ממוקם גם המרכז היהודי ‏(הכניסה בתשלום‏), המתאר את עברם של יהודי העיר. לאורך הרחוב, לצדדיו ועד ה"קשה־הופה" שבמזרחו תמצאו גלריות ובתי קפה לרוב. זהו אחד מאזורי הסצינה הברלינאית.
 כדי להגיע לאנדרטת הזיכרון ברציף 17 שבתחנת הרכבת גרונדוולד, אשר ממנה נשלחו 55 אלף מיהודי העיר למחנות ההשמדה, צריך לעלות על קו S1 או S7 של ה־Bahn־S. התחנה קרובה ליריד ‏(Messe‏), בצמוד לכביש הטבעת. הקווים הללו מוליכים גם לאגם ואנזה, שלגדותיו ממוקמת הווילה שבה נחתמה תוכנית ההשמדה בינואר 1942. אל תחמיצו ובקרו גם בביתו של הצייר מקס ליברמן, הסמוך לווילה. כדי להגיע לווילה ‏(בכתובת: 58־AM GROSSEN WANNSEE 56‏) יש לרדת בתחנת הרכבת של ואנזה ולעלות על אוטובוס בקו 114 או לצעוד כ־2.5 ק"מ. הביקור בווילה והצפייה בתצוגה מותירים את רישומם העז על המבקר - וכדי להתאוורר פנינו לעבר גדת האגם למסלול הליכה, שמדי פעם בפעם חדר אל היער.

האתרים המרשימים של ברלין מצויים בחלקה הישן, שעד 1989 היתה נתון לשליטתה של הרפובליקה הדמוקרטית העממית - משער ברנדנבורג ובניין הרייכסטאג מזרחה. לשם עבר גם מרכז הכובד התיירותי של העיר. עם זאת, רבים מבתי המלון עדיין מצויים בחלקה המערבי, שליבו ממוקם בכיכר התחומה בין כנסיית הקיסר וילהלם, בניין "אירופה סנטר" ותחנת הרכבת והאוטובוסים של הגן הזואולוגי. הכיכר נושקת לרחוב הקניות הראשי של ברלין המערבית, הקן־דאם, המופיע במפות כקוּרפוּסטנדאם.

תחנת האוטובוסים של הגן הזואולוגי היא נקודת מוצא מצוינת למסע אל אתרי התיירות של ברלין. שני קווים, ‏100 ו־200, עוברים ליד מרבית אתריה המפורסמים. תחילת המסלול של קו 100, הוותיק יותר, בחציית טיגרטן, הסנטרל פארק של ברלין המערבית, שבמרכזם עמוד הניצחון המוזהב. הוא ממשיך עד הרייכסטאג ושער ברנדנבורג. זה המקום לציין שבגלל המרחקים, כדאי לנצל את התחבורה הציבורית - רכבות עילית ותחתית, קווי טראם ואוטובוסים - ולחסוך זמן וכוח אפילו בנסיעה של תחנה או שתיים. כדאי להצטייד במפות במשרדי BVG. כרטיס יומי ללא הגבלה לאזורים A ו־B ‏(מרכז העיר‏) עולה 6.10 יורו. נסיעה אחת מחירה 2.10 יורו.

גם קו 200 מגיע לאותה נקודה, אלא שהוא חוצה את הגן דרך כיכר פוטסדאם, שטח הפקר עד 1989, שהפך לזירה העיקרית של הבנייה המודרנית. משער ברנדנבורג שני הקווים ממשיכים דרך השדרה המפורסמת של ברלין המזרחית, אונטר דן לינדן, שעטרתה הושבה ליושנה, עד אלכסנדרפלאץ. בקרבת הכיכר ניצב מגדל הטלוויזיה, הגבוה במבני העיר, המציע נקודת תצפית טובה.
 

מגדל הטלוויזיה הוא נקודת התחלה מומלצת לסיור רגלי לכיוון מערב. האפשרויות מגוונות: חלקה המרכזי של ברלין מחולק ל־5 רבעים, וזה שבו מתחיל סיורכם הוא הרובע ההיסטורי של העיר, המיטה ‏(Mitte‏). כבר בנקודת המוצא, ליד מגדל הטלוויזיה, מבחינים בניגוד בין המבנים שהוקמו בימי הקיסרות לבין אלה שהקים המשטר הקומוניסטי. מן המגדל אפשר לצעוד לכיוון שדרות אונטר דן לינדן. מימינכם תבחינו במהרה בכיפת הדום של ברלין - הקתדרלה ששימשה את שושלת הוהנצולרן - ולצידה הלוסטגרטן ‏("גן השעשועים"‏), ששוקם על־פי תוכניותיו המקוריות. טיול דרך הגן יוביל אתכם לאי המוזיאונים. גולת הכותרת של האי והמוזיאון שאסור להחמיץ הוא ה"פרגמון", המאכלס אוסף עשיר של מוצגים ומקדשים מערש הציוויליזציה במסופוטמיה, במצרים, ביוון וברומא.

מסלול נוסף שתחילתו במגדל הטלוויזיה מתקדם גם הוא לכיוון מערב, לאורך שדרת אונטר דן לינדן ועד פרידריך שטראסה, הניצב לו. רחוב פרידריך היה אזור מפורז בין שני חלקיה של ברלין מ־45' ועד 89', ועתה הוא מתחרה בקו־דאם כרחוב הקניות האלגנטי של העיר. אם לא תפנו ימינה ושמאלה ‏(מוזיאון צ'ק־פוינט צ'רלי מצוי בחלקו הדרומי של רחוב פרידריך‏) ותמשיכו לאורך השדרה האלגנטית, תגיעו לשער ברנדנבורג ולרייכסטאג, שאפשר לטפס לכיפתו השקופה. מבט משם מבהיר כמה השקיעו הגרמנים בבניית קריית הממשלה החדשה שלהם.
 

במבט מן הרייכסטאג לכיוון דרום לא תוכלו שלא להבחין בכיכר פוטסדאם - מרכז תרבותי לפני מלחמת העולם ומתחם נטוש אחריה - שם קונגלומרטים בינלאומיים נתנו דרור לאדריכלים חובבי מתכת, זכוכית ובטון. כיום זהו מרכז עסקים, קניות ובידור, הכולל קזינו. מערבה משם, מעבר לגבול לשעבר בין מזרח למערב, מצוי הקולטור־פורום שבנו המערביים כדי לארח את חיי התרבות שלהם. ה"נויה נציונל גלרי" היא חלק ממנו.

האפשרות השלישית למסלול שתחילתו במגדל הטלוויזיה היא לכיוון דרום־מערב. על נקלה תבחינו בבניין אדום, בניין העירייה, שמאחוריו מסתתר אזור מתוק לשיטוט המכונה ניקולאיפורטל ‏(רובע ניקולאי‏). מתחם זה מכיל כנסייה, שהיא העתיקה בעיר, ורחובות צרים ששוקמו ועתה מהווים מקור משיכה - בהציעם בתי קפה, מסעדות וגלריות. משם המשיכו מערבה, דלגו על שתי תעלות ותגיעו לג'נדרמרקט - שהיא לטעמנו אחת הכיכרות היפות באירופה. היא מכילה שתי כנסיות זהות, צרפתית וגרמנית, המצטלמות נפלא ‏(בצרפתית אפשר לטפס לתצפית‏). הקונצרט־האוס המרשים הוא המבנה השלישי בכיכר. כדי שהביקור בברלין יהיה מושלם, צריך להגיע לרובע שרלוטנבורג ובו הארמון.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...