מה יוצא מיפן וברזיל: ביקור במסעדת סושי סמבה
בסניף הישראלי של מסעדת סושי סמבה חוגגים עשור לסניף הראשון בניו יורק, עם תפריט מחווה מרנין. המחשבות על אברי גלעד שלחו את אלון צרפתי לנשנש שם סושי
סושי סמבה צילום: יחסי ציבור
בכלל - תכנית אירוח בפריים טיים היא לא ממש כוס החלב שלי (את המילה "חלב" הוא ידגיש בחי"ת אבריגלעדית גרונית). אם לומר את האמת, לו הייתי באותה שעה בבית, לא בטוח שהייתי פותח את הטלוויזיה כדי לראות את התכנית שלי. למה, מה עשיתי שזה מגיע לי?" האמת , לא מגיע לו. האיש הכי מבריק בטלוויזיה וברדיו (אם לא מחשיבים את ערן סבג ואת הדר מרקס) ראוי ליותר. הרבה יותר.
סושי סמבה ליאור הרשקוביץ'
יותר מכול, שניהם קלים לעיכול. בגלל זה אפשר למצוא אותם בכל מקום: את אברי בגל"צ, בשעשועונים, בפרסומות, בתכניות בוקר ובתכניות אירוח; ואת הסושי במסעדות יפניות, אבל גם במסעדות עממיות ובדוכנים בשדרה. כולם סוחטים את הסושי עד שיצא לו מיץ (מהאורז), וכולם סוחטים את הכישרון של גלעד עד תום.
האמת, לא בטוח שזה צעד נבון לשניהם. זה אולי מוכר טוב, אבל לא באמת הופך אותם לנחשקים יותר. להפך - שני סמלי הסטטוס היוקרתיים האלה מפסידים בקרב. כמו שאברי צריך את המשבצת הייחודית שלו, גם הסושי צריך מקום משלו, מקום של כבוד. אנחנו לא צריכים להיחשף לאברי עשר פעמים בשבוע, וגם לא להשיג סושי בכל מקום ובכל זמן.
נכון, השוואה קצת אווילית (למה קצת?), ובכל זאת, השורה התחתונה ברורה: תנו לאברי את הכבוד המגיע לו, אל תביאו לנו אותו כל כך הרבה פעמים בשבוע. באותה הזדמנות גם קריאה נרגשת למוכרי הסושי: אל תמכרו אותו אם אתם לא ממש יודעים איך להכין אותו. תנו לו, יותר נכון לנו, כבוד.
"סושי סמבה TLV" מחזירה לסושי את כבודו. תענוג לבוא לשם וליהנות מהמגוון ומהאיכות, ובייחוד ממלאי הסושי המוקפד. פשוט תענוג. אמנם לא תענוג כמו לטוס לאחד הסניפים האחרים של הרשת בניו יורק, בשיקגו, במיאמי ובלאס וגאס (היכנסו לאתר האינטרנט המרשים והעליז של הרשת) אבל עדיין כיף לא רגיל. כי אפילו שהמקום מעוצב קצת פחות גלאמי מאחיו בתפוצות, אפילו שקיר הצבעים הענקי לא משרה שום אווירה סקסית, ואפילו שכיסויי הכיסאות האדומים בלויים ומטונפים, "סושי סמבה" היא מקום שבאים אליו כדי ליהנות.
ניצן רז שף סושי סמבה צילום: רובי קסטרו
התפריט ברשת מבוסס על שילוב בין חומרי גלם מיפן, מברזיל ומפרו. מה שנשמע כמו קשר מופרך מתברר כאמת היסטורית: בראשית המאה העשרים נדדה אוכלוסייה גדולה מיפן לדרום אמריקה, שם נטמעה בחברה, השפיעה והושפעה. המנות שיוצאות מהמטבח הזה פיקנטיות ומסקרנות.
סושי סמבה צילום: יחסי ציבור
בימים אלה המסעדה חוגגת עשור למסעדה הראשונה בפארק אווניו, ולרגל החגיגות יזכו באי המסעדה לחוות בחודשים נובמבר-דצמבר תפריט מיוחד שכולו מחווה לימיה הראשונים של המסעדה. למשל:
ביף מאקי רול דרום אמריקני עם לבבות דקל, גזר ואספרגוס צלוי (48 שקלים), פסטל ברזילאי ממולא בפטריות יער וגבינת מנצ' גו (48 שקלים), סקלופ טמפורה עם חמישה סוגי מלחים (54 שקלים), טרטר טורו עם קוויאר ברוטב
מיסו חרדל (52 שקלים), אולד פאשן מאיה דרגון רול צלופח, אבוקדו ומנגו (58 שקלים), רול כבד אווז וטונה ברוטב טריאקי (62 שקלים), שורט ריבס עם פירה ארטישוק ירושלמי ורוטב כפיר ליים (66 שקלים), דניס ממולא בעגבניות ובזיתים, גבינת מנצ'גו ברוטב טוזזו פלפלים (82 שקלים) ועוד.
נשמע כמו חגיגה שלא כדאי לפספס. אם אתם רק רוצים סושי טוב, זה המקום. לכו תדעו, אולי תפגשו שם את אברי.
סושי סמבה, הברזל 27, רמת החי"ל, טלפון 03-6444345
נא להמתין לטעינת התגובות
