קול רינה: ביקור במסעדת קוהינור
לפני 25 פתחו בני הזוג פושקרנה את המסעדה ההודית הראשונה בישראל. אחר כך פתחו את ההודית הכשרה הראשונה. יעל פז-מלמד נסעה לירושלים לטעום וחזרה מרוצה
זה היה עוד לפני הטיולים הגדולים להודו, לפני שהישראלים גילו את השאנטי, מסיבות הירח המלא, השלווה, הגאנגס, "ההתחברות לעצמנו" ותיאוריות רוחניות אחרות. הודו היתה אז סתם עוד מקום שלא ממש עניין אף אחד, והעולים שהגיעו משם נטמעו בתוך ים של סטיגמות על עדה שנשותיה לובשות בגדים מוזרים ומציירות עיגול צבעוני בין הגבות.
אולי בגלל נאיביות, אולי מפני שלא היה עיסוק אחר, החליטו רינה ובעלה לפתוח מסעדה הודית ליד כיכר דיזנגוף בתל אביב, כמעט כנגד כל הסיכויים. הם השקיעו במסעדה הזו את כל הכסף שהביאו אתם, שיפצו, הביאו טבחים מהודו, חשבו רחוק, חשבו גדול, חלמו הצלחה. אלא שזה אף פעם לא קורה כמו שחולמים.
שבועות רבים עמדה המסעדה המפוארת בשממונה, כשרינה עומדת לעתים ברחוב ומנסה לשכנע עוברים ושבים להיכנס ולטעום. עד שיום אחד, מבלי שתבין איך ולמה, החלו פתאום אנשים לזרום למסעדה, ומילאו אותה מפה לפה. רק באיחור הסתבר לפושקרנה ששאול אברון - מי שפעם היה עיתונאי והיום מחזיק את "יועזר בר יין" ביפו, כתב ביקורת טובה על טנדורי. כששאול כתב, הסועדים זרמו, והם לא מפסיקים עד היום, 25 שנה אחרי. ובצדק רב, ולכן גם אנחנו בין הזורמים, פעם אחר פעם.
אלה שהיו בהודו ואכלו בכל מיני מסעדות רחוב קטנות ומקומיות, אולי יגידו שהאוכל בטנדורי מותאם במידה מסוימת לחיך הישראלי, ואינו אותנטי במאה אחוזים. טוב שכך - לא נראה לי שיש ישראלים רבים שהיו מסוגלים להכניס לפה הודית אותנטית מבלי שיזדקקו מיידית לאשפוז בשל כוויות חריפות.
ורינה, כמו רינה, לא נחה לרגע. הראש העסקי שלה ממשיך לרוץ קדימה כל הזמן. פותחת עסקים חדשים, מדי פעם נופלת בגדול, ומיד קמה, מלקקת את הפצעים וממשיכה קדימה. עכשיו הקימה מסעדה הודית כשרה בירושלים, שילוב שנשמע בלתי אפשרי: עובדה שעד היום אין בעולם כולו מסעדה הודית כשרה למהדרין.
"קוהינור" קוראים לכשרה החסודה מירושלים, והיא ממוקמת במלון קראון פלאזה בעיר, בתוך חלל גדול ויפהפה, שמזכיר ארמונות הודיים מפוארים. אין לכם מושג עד כמה שמחו חברינו אוכלי הכשר למשמע הב? שורה שסוף סוף גם הם יוכלו לטעום ממעדניה של פו? שקרנה. בתור התחלה הזמנו כמה סוגי לחמים הודים, שהם כידוע לא בדיוק הלחמים שאנחנו נוהגים לאכול, אלא דומים יותר לפיתות או לאפות. כשהם
אחר כך לקחנו מנה המשלבת מגוון מהמנות הראשונות: סמוסה כבש, סמוסה צמחוני, עוף צ'את, פאקורס ורצועות עדשים (59 שקל) מספיק להרבה יותר משני סועדים. לכך הוספנו טבעות בצל טבולות בבצק עלים ומטוגנות (30 שקל) - אין פלא שהמנה הזאת נחשבת לאחת המנות היותר פופולריות בהודו. את המנות ליווה סלט קצוץ דק, טרי ומרענן.
הכשרות באה לידי ביטוי בעיקר במנות העיקריות, כי אי אפשר להניח את נתחי העוף או הבקר בתערובת היוגורט שהופכת אותם ל"טיקה", אחרי שהם מוכנסים לטנדורי. הזמנו חצי עוף טיקה, שהושרה בתערובת תבלינים והונח על גריל הגחלים (70 שקל), ועוף קסטורי (נתחי עוף בתערובת עדינה של תבלינים, צלויים על הגריל - מנה מנצחת (76 שקל).
חברינו אוכלי הכשר התלהבו לגלות עולם של טעמים, ואנחנו לא בדיוק הבנו מדוע קוהינור היא המסעדה ההודית הכשרה היחידה בעולם. לא חסר לנו מאומה, ולא התגעגענו לאוכל ההודי הלא כשר.
קוהינור, מלון קראון פלאזה גבעת רם, ירושלים. טלפון: 02-6588867
נא להמתין לטעינת התגובות
