כחול מודרני: אמנות ריקודי הצבעים

הריקודים הירוקים מכוונים לאופטימיות, כוח הריקוד האדום מעלה חיוניות, הכחול מאפשר להיות קשובים להנחיה הפנימית והריקוד הצהוב מרכך ומאחה קרעים. לתנועה יש תדר המבוסס על צבע, צליל ואנרגיה והא יכול לרפא. שיטת תדרים בתנועה

רוית יסעור | 28/10/2009 12:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 
דברים דומים משפיעים זה על זה. תדרים בתנועה
דברים דומים משפיעים זה על זה. תדרים בתנועה יח"צ


בכל מקצב חבויים תדר וצבע, ולכל תנועה של הגוף יש השפעה פיזית, מנטלית, רגשית ואנרגטית. אמנות ריקוד החיים מהותה בגילוי החיבור שבין תנועה, צבע צליל ואנרגיה. היא מתבססת על עיקרון ההדהוד, הקובע כי דברים דומים – כלומר כאלה המשדרים על אותו תדר, משפיעים זה על זה.

כך, למשל, השפעתן של תנועות גליות מרגיעה. הן דומות לתנועת גלי הים וקשורות לאלמנט המים ולתדר הכחול. תנועות מעגליות בליווי קצב הוואלס ישפיעו על מערכת הדם, ישקיטו או יטענו את הגוף בכוח, בהתאם לקצב התנועה. תנועות זוויתיות קצובות יעלו את החיוניות ואת הריכוז, והן קשורות לתדר האדום. כאשר הן נעשות במקצבים משתנים יעזרו התנועות הקצובות במצבי היפראקטיביות והפרעות קשב וריכוז.

בתהליכי התנועה אנו מאמנים את עצמנו ביכולת לנוע מתדר לתדר בהתאם לצורך. כל יום וכל סיטואציה בחיים מרמזים על התאמת גוון מסוים, על מנת שנוכל לשהות במיקום הפנימי הנדרש בצורה הנכונה ביותר. כך, אני זקוקה לתדר מסוים על מנת לעזור לבתי להירדם ולתדר אחר בתהליכי קבלת החלטות או יצירה.

שפת תדרי הצבעים היא מפתח פשוט ליעילות בכל תחומי החיים: הריקודים הירוקים עוזרים להתחיל את היום עם חיוך, או להרכיב את משקפי האופטימיות בזמנים קשים; כוח הריקוד האדום מעלה חיוניות, תעוזה ואת רוח הלוחם האמיץ. הוא נדרש כאשר לפנינו ניצבת משוכה הנראית גבוהה מדי; המחול הכחול משקיט ומסייע להיות קשובים להנחיה הפנימית. התנועה בכתום עוזרת לא לשקוט על השמרים, והריקוד הצהוב מרכך, מאחה קרעים, ובניגונו הרך ממיס ופותח את הלב לדברים היקרים לו.
להכיל את הניגודים

כמו הניצנים הראשונים בטבע. תדרים בתנועה
כמו הניצנים הראשונים בטבע. תדרים בתנועה יח''צ

ירוק הינו הצבע של הצמיחה. כמו הניצנים הראשונים בטבע, מסמן הירוק את הבטחת תחילתם של הדברים. כעלווה הצומחת על גבי ענפי עצים לאחר הגשם, כך גם הריקוד הירוק מביא עמו התחדשות וצמיחה.

המקצבים הירוקים עוזרים להתחיל את היום, להתרענן בזמנים "נבולים". הריקוד הירוק מוציא מהאדם את שובבותו, את סקרנותו ואת צחוק הילד שבכל אחד ואחת מאיתנו. הוא חסר עכבות. כזה הוא למשל הריקוד המסורתי האירי, המהווה את תמציתה של אירלנד, ארץ הגבעות הירוקות. זהו מחול הלוקח את   הירוק לשיא שיש בו עבודת רגליים מהירה מאוד וזקיפות קומה.

בצהוב מצוי מפתח הלב. כמו השמש, כך גם התנועות בצהוב: שופעות, חמימות, קשתיות, רכות ופותחות את הלב. התנועה של הצהוב דומה מעט למעופו של העיט. אזור מקלעת השמש, אזור הלב ואזור הגרון קשורים לעולם הרגש שלנו. כל מי שכבד לו שם יודע איך זה מרגיש: מחנק בגרון, אבן שכאילו "יושבת" לו על הלב. כל האנשים חסומים בצורה זו או אחרת ברמה הרגשית.

התנועה הצהובה פותחת את האזור, ממקלעת השמש אל עבר הלב, שיחוש יותר מאוורר. הצהוב הוא תדר רך, היוצר אינטימיות ורומנטיות. הוא משפיע בתחומי האינטימיות ויצירת הקשרים. כשרוקדים את המקצב הצהוב כבר לא רוצים להיות לבד, משום שהוא מחבר בין אנשים.

הכחול הוא כמרחביו וקרירותו של הים, ועל כן הוא מרגיע ומקרר. תנועות התדר הכחול הן גליות כגלי הים, איטיות ומרגיעות. בנוכחות הכחול
מתחדדים האינסטינקט הטבעי שלנו, הרגישות לדקויות וההקשבה הפנימית. יש בו מרכיב חשוב של מסננת הגנה מפני הלחצים של היומיום, והוא טוב להתרגעות הנשמה.

האדום, צבע האש, מייצג בטבע אזהרה ואכן קשה להתעלם מנוכחותו. האדום מייצר סדר וגורם להתחממות. הצהרתו היא הנעה לפעולה. בריקוד מתקיימים שני רבדים של האדום, השונים זה מזה: האחד נושא עמו את איכויות האדמה, והוא נפוץ ביותר  באפריקה. ריקוד "אדמתי" כזה נעשה בברכיים כפופות, קרוב לאדמה ומחובר לשורשים. התנועות זוויתיות וקצובות. הן מעלות את החיוניות והריכוז, את הנחישות, את הלוחם שבאדם, את האסרטיביות הנדרשת ואת הכוח להתמודד עם פחדים.

לאדום יש גם צד פראי, זה של האש משולחת הרסן. בריקוד כזה אנחנו מעודדים את האש החוצה, אל עבר תשוקת החיים והתעוזה. כשתנועות התדר האדום נעשות במקצבים משתנים, הן יעזרו במצבי היפראקטיביות והפרעות קשב.

הכתום, המורכב מצהוב ומאדום, נושא את רוח הנעורים ומתקשר לאזור הרחם: ליכולת להוליד, לפריון. הריקוד הכתום הינו אש מתונה, עדינה. הצהוב שבו ממתן את האדום.

בריקוד הסגול קיים שילוב של כחול ואדום, ועל כן הוא מלמד את האפשרות להכיל את הניגודים של החיים. בתנועה הסגולה ניכר שילוב של הצד החם של קשת הצבעים (אדום) והצד הקר (כחול). זהו שילוב בין המהיר לאטי, בין הזכרי לנקבי. העוצמה שבשיתוף הפעולה בין השניים מאפשרת התבוננות בדברים ממבט על.

שפוף ומגונן

כל אדם הרוצה שינוי בחייו, כל מי שמבקש לפרוץ דרך, פוגש את הדפוסים וההרגלים המונעים ממנו  להשתנות באמת. אלו הם דפוסים מעכבים רגשיים (כרגשי נחיתות או עליונות), או דפוסים מנטליים דוגמת חשיבה נגטיבית, שיפוטיות ומתח. דפוסים אלו נרשמים בגוף עד לרמת התאים הנושאים את ההיסטוריה האישית. על כן, בגוף של כל אחד מאיתנו נמצאת הביוגרפיה שלו ושפת הגוף והתנועה, המספרת מדי יום את סיפור חיינו.

דפוסי הרגש והחשיבה יתבטאו ביציבה, בתנועה ובשפת הגוף .שינוי הדפוס הגופני יעזור בשינוי הדפוס הרגשי – מחשבתי, ולהיפך: שינוי הדפוסים המחשבתיים והרגשיים ישפיעו על הגוף.

אחד הדפוסים המוכרים כמעט לכולנו הוא זה של חוסר בטחון עצמי ורגשי נחיתות, המתבטאים ביציבה שפופה ובכתפיים המגוננות על הלב (מעוז הרגשות). כדי לשנות אותו נתאמן בריקוד המישיר מבט, תוך תנועות דוגמת הליכת האריה ו"הריקוד האדום של הלוחם האמיץ" – המסגלות הליכה זקופה בחזה פתוח שתרומם את האמונה בעצמי.

מובן שעל מנת לרפא את פצעי הלב המדממים שנים וגורמים לחולי ולכאב, נדרשים תהליכים עמוקים של מחול המחילה והחמלה (כמה תבונה יש בריקוד האותיות). כולנו זקוקים לחסד ולשלווה, הנמצאים בלב קשת הצבעים, במבט העל שאינו שבוי בכלא הדואלי, באיזון שבין עשייה להוויה, בין פנים וחוץ.

ב"תדרים בתנועה" אנו מתרכזים בחיפוש אחר דרכים להביא את ריקוד השלום הפנימי למקומות שונים, על מנת לאפשר מרפא ברמה המשפחתית, הקהילתית ואולי אף הלאומית. ריקוד השלום הפנימי ישלב את המקצבים של הצהוב והכחול, שילוב שמביא לתקווה ירוקה.

רוית יסעור, מנהלת מרכז "תדרים בתנועה" ומפתחת השיטה, מנחת קורסים וסדנאות. מורה מוסמכת לאיזון ומרפא בתנועה, רפואת המזרח ויוגה.­פרטים נוספים

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''בין גוף לנפש''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים