תיק עבודות: נחושתן וקידר מסטודיו לופה
רעות נחושתן ומיקי קידר, מעצבת ומשווק בינלאומי, הכירו במסדרונות המחלקה לעיצוב טקסטיל ומאז הם מייצרים בדים ביחד, בסטודיו Loopa, ומשווקים לכול העולם
על הסטודיו: "אחרי שנים של עבודה במפעל, הבנו שנוכל לעשות אותו דבר באופן עצמאי. התחלנו לגשש והחלטנו להקים ב-2005 את סטודיו .Loopa השקענו בתוכנה ובציוד היקרים, כך שיהיו אצלנו בבית ולא נהיה תלויים באחרים. קיבלנו פרויקט ראשון ממפעל בטורקיה שהזמין אצלנו קולקציות בדים, וכך יצרנו ביקוש ממפעלים נוספים ששלחו הזמנות לעוד ועוד קולקציות. כל זה התנהל עד תחילת ,2007 כשבדרך גם מצאנו את הזמן להתחתן."
תהליך העבודה: "בשלב מסוים מיקי נסע לסין, פגש שם את האנשים הנכונים ופשוט הקמנו מערך שלם של ייצור מרחוק, כשאני מעצבת את הבדים בארץ ושולחת במחשב, ומיקי נוסע לפקח על הייצור. כך הוצגה הקולקציה הראשונה בתערוכת הטקסטיל של אוגוסט 2007 בשנחאי, ומאז אנחנו שם."
מתפתחים: "מה שהיה חסר לנו בעסק זה משהו שיתרחש במקביל בארץ. החלטנו ליצור קשר עם חברת Kas האוסטרלית, והיא שלחה לנו ארגז מצעים במטרה לבחון את התאמתם לקהל הישראלי.
תלינו אותם על חבל ועשינו מכירת ניסוי בקיבוץ. עוד באותו יום קיבלנו הזמנות ל-40
מה בקולקציה: "מצעים ממאה אחוז כותנה באפליקציות ובגוונים עשירים, בסטים של זוג, יחיד וילדים, ובקרוב גם תינוקות. כמו כן יש כריות משחק ונוי וכרבוליות מסוגים שונים."
בית: "לא מזמן החלטנו ששני ילדים קטנים והתרוצצויות בעולם, בשילוב אפשרות העבודה מול המחשב גם מרחוק, מחייבים מעבר. עברנו לקיבוץ רעים, שבו נולדה רעות, והתאפשר לנו לשכור בו בית וסטודיו. השינוי ניכר בחיי היומיום כשאתה עובר מלהיות תל אביבי אנונימי לחלק מקהילה אינטנסיבית. מכיוון שרק עברנו לבית גדול יותר בתוך הקיבוץ, הוא מאוד נקי ועדיין לא מעוצב, אבל יש חצר גדולה ואנחנו משלבים בין חיים בו עם הילדים לבין העסק."
חלום: "להצליח עם Kas כמובן. בעיצוב הבדים המסחריים אנחנו רוצים לעשות משהו בעל ערך, כמו בדים ידידותיים לסביבה עם חזון של מפעל אקולוגי. היינו רוצים גם להקים קבוצה של מעצבים שישתפו פעולה בכיוונים שונים, או אולי אפילו לחזור לאקדמיה. בא לנו לפרוץ קדימה ולהיות מעורבים ובעלי שם. לא ברור לנו אם נגיע לשם, אבל זו בהחלט השאיפה וזה בטח יקרה."
נא להמתין לטעינת התגובות
