שרה יודעת לשחק אותה: אוכל בולגרי ביפו
אוכל בולגרי משובח מוצאים ביפו, ומסעדת שרה מדגימה את זה בצורה מושלמת. יעל פז-מלמד צלחה את החפירות והתענגה על קבב, מוסקה ופלפל ממולא, אבל גם על המחירים הנמוכים
אלא שכיוון שהיינו בדרכינו למסעדת "שרה" הבולגרית, לא חסרה לנו נחישות, וכך צלחנו בראש מורם את כל המהמורות בדרך. יפו, חוץ מחפירותיה, היא גם כידוע, מעוז האוכל הבולגרי.
לא צריך להיות בן העדה הזו, כדי לאהוב את האוכל שלה, כמו שלא צריך להיוולד ברומניה, כדי להשתגע על האוכל הרומני, ויש לא מעט קשרים בין שני המטבחים. אוכל בולגרי אמיתי, כמו אוכל רומני, הוא כזה שמוגש במסעדות לא מעוצבות, שכשמשפצים אותן מחליפים את הפורמייקה הלבנה-אפורה בפורמייקה חומה, ומקסימום מחליפים כיסאות עם גב של אותה פורמייקה לבנה-אפורה - בריפוד מסקיי שחור.
אנחנו הגענו מורעבים אל פאתי מסעדת "שרה". פה ושם תלויים על הקיר תמונות ענק מארץ המוצא, לפעמים חפצי פולקלור מאותה ארץ, ואצל "שרה" גם ישנן המלצות על טיולים לבולגריה. כמעט התפתינו.
מסעדת שרה עברה שיפוץ בעת האחרונה. המקום גדול יותר, כבר יש משהו כמו 15 שולחנות, חלונות הזכוכית המשקיפים על רחוב יהודה הימית חודשו, אבל כמו בבית טוב, מי שחש שם בבית טרם מתיחת הפנים, ימצא את עצמו מיד. הקונספציה "העיצובית" היא שזו מסעדה. באים לשם לאכול, לשבוע וללכת. לכן הכל צריך לשרת את המטרה הזו.
עוד לפני שהספקנו ארבעתנו להתיישב, כבר הונחו על השולחן סלסילה עם לחם לבן אחיד, טרי מאוד, חתוך לפרוסות עבות, צלחת עם כרוב כבוש עשוי כמו שצריך, ובקבוקי השתייה שהזמנו תוך כדי פעולת הישיבה. למרות שהמסעדה היתה מלאה, ולמרות שיש רק שני אנשים שמגישים אוכל, אחד מהם בעל הבית, לא חלפו שתי דקות וכבר נשאלנו מה אנחנו רוצים לאכול.
ביקשנו תפרט. שלחו אותנו אל לוח גדול התלוי על הקיר, שעליו המנות המוצעות באותו יום. אין תפריט, כי בכל יום מבשלים הכל מחדש, כל פעם דברים אחרים. הסתכלנו על הלוח שוב ושוב כלא מאמינים.
לתל אביבים כמונו נראו המחירים מוזרים, שלא לאמר מופרכים. איך ייתכן שמנה עיקרית של שלוש קציצות בקר גדולות, ברוטב עגבניות נהדר, עם תוספת של אורז ושעועית עולה רק 26 שקלים. עובדה.
ואיך יכול להיות שמנה נפלאה של פלפלים ממולאים, עשויים בדיוק כמו שצריך, עולה 20 שקלים. עובדה. לראות ולא להאמין. כיוון שהיינו רעבים הזמנו לא מעט מנות ראשונות, שיכולות בקלות לשמש גם מנות עיקריות. לקחנו מנה מצוינת של מוסקה, מנה של פלפלים ממולאים, בצק עלים ממולא בשר (שזו אחת ממנות הדגל של המסעדה) סלט של פלפלים קלויים, כבד קצוץ מעולה, למרות שהוא לא כל כך מזכיר את הכבד הקצוץ שאנחנו מכירים.
את כל המעדנים הללו אכלנו כמובן עם הלחם האחיד הטרי והמצוין, ומכל השילוב הזה עמד בפינו טעם של ימים אחרים וטעימים.
מה
הפעם הלכנו גם על עיקריות, שהיו טובות, אבל לא טובות כמו הראשונות, אולי מפני שהגענו אליהן שב? עים מדי. היו שם ארבעה קבבים, כבד על האש וקציצות ברוטב. לכל זה נוסף הגיבץ' המפורסם של האזור, ואנחנו ביקשנו אותו עם תוספת של בשר. מנה טובה מאוד. אחרי הכל עוד לקחנו מנה אחת אחרונה של אורז עם חלב, שגם היא מנת דגל בולגרית, ועל כל זה, בתוספת שתיות מלוא החופן, שילמנו 260 שקלים עבור ארבעה סועדים, וגם זה רק משום שכדרכנו הגזמנו בגדול בתאוותינו לטעום מהכל.
בקלות רבה, ובאותו התענוג, אפשר היה לצאת משם עם הרבה פחות כסף. אז שלא נרוץ ל"שרה" גם בפעם הבאה שנרצה להימלט מעוד איזה קרפצ'ו עם נגיעות של שמן זית ולימון? ועוד איך נרוץ. כמובן, אחרי שנתגבר על חפירות הרכבת הקלה.
שרה, יהודה הימית 2, יפו , טלפון: 03-6821694
נא להמתין לטעינת התגובות
