המנהרות הסודיות של ברלין
בימי המלחמה הקרה ניסו מאות אנשים לחצות את חומת ברלין אל המערב. המנהרות והמחילות הסודיות שחפרו מתחתיה הן היום אחד האתרים התיירותיים המפחידים והאפלים, אך גם המרתקים, בבירה הגרמנית
היום, כמעט 20 שנים לאחר נפילתה של החומה, מערכת הבונקרים והמנהרות הברלינאית מזמן המלחמה הקרה הופכת לאחד ממוקדי המשיכה הפופולאריים לתיירים ומקומיים כאחד. ב-2008 יותר מ-150,000 מבקרים גילו את הבטן הרכה של הבירה הגרמנית בסיורים בבונקרים והמנהרות הנטושים שמשמשים תזכורת מצמררת לתפקיד האלים ומעורר המתח שמילאה העיר בקורות המאה ה-20.
משנות ה-60 עד שנות ה-70 עזר האסו הרשל לעשרות אנשים לברוח מהמזרח אל המערב דרך המנהרות הסודיות, שאת חלקן חפר במו ידיו. "זה הדבר הטוב ביותר שעשיתי בחיי", אמר באחרונה הגימלאי בן ה-74. הרשל מלווה באופן קבוע קבוצות במשעולי העולם הסודי שמתחת לרחובות ברלין, ומסביר כיצד פעלו נתיבי הבריחה התת קרקעיים.

הרשל, שברח למערב גרמניה עם דרכון מזויף ב-1961, חפר כמה מנהרות לא חוקיות מתחת לחומה, הראשונה שבהן בספטמבר 1962. הכניסה אליה הייתה מוסתרת בתוך בית בצדו המזרחי של הגבול, ממש מול החומה ברחוב ברנאואר, כך לדברי אחותו של הרשל, אניטה מולר, שעזרה לו לעבור לצד השני.
"נכנסנו אל הבית, ירדנו למרתף, ואז היינו צריכים להיכנס לחור ברצפה", אמרה מולר, שברחה עם בתה התינוקת ועם בעלה. "בהתחילה חששתי, בגלל שאני קלאוסטרופובית. אני פוחדת ממקומות חשוכים וצרים... אבל מרגע שהייתי בתוך המנהרה, לא נשאר עוד זמן לפחדים שלי". בהמשך, ברחו 29 אנשים דרך המחילה הזאת, והפכו אותה לאחד ממיזמי המנהרות המוצלחים ביותר של אותם ימים.
בעוד חלק מהמהנהרות היו באורך של פחות מ-30 מטרים בלבד, היו כאלה שאורכן הגיע ל-170 מטרים. חלק מהן
הימלטות ממזרח גרמניה באותה תקופה הייתה מסוכנת. שומרי הגבול קיבלו הוראות לירות במקום בכל מי שיסתנן. חוקרים מעריכים ש-136 אנשים מתו כשניסו לחצות את החומה, ו-700 עד 800 איבדו את חייהם לאורך 1,400 הקילומטרים של הגבול שהפריד בין מזרח גרמניה למערבה. לא ברור כמה נהרגו כשניסו להימלט דרך מערכת המנהרות. בחודש שעבר העיר חלקה כבוד לזיגפריד נופקה ודיטר הוטגר שנתפסו על ידי רשויות מזרח גרמניה ב-12 ביוני 1962, כאשר חפרו מנהרה. נופקה נהרג והוטגר שרד אך נפצע קשה.

לעתים קרובות מנהרות התגלו על ידי חיילי הגבול או השטאזי. המשטרה החשאית מטילת המורא של מזרח גרמניה, עוד לפני שנעשה בהן שימוש. מנהרות אחרות התמוטטו לפתע, הוצפו על ידי מי תהום או נקברו תחת אדמה לא יציבה. "בסך הכל ספרנו 71 מיזמי מנהרות ו-20 אחוזים מתוכם היו מוצלחים", אמר דיטמר ארנולד, ראש "אגודת העולם התת קרקעי של ברלין", שמפעילה את הסיורים ופועלת לפתיחתם של מבנים תת קרקעיים נוספים לציבור. "רוב המנהרות נחפרו מהמערב למזרח, לעתים קרובות על ידי אנשים שכבר ברחו למערב ואז ניסו לחלץ את יתר משפחתם מגרמניה המזרחית," אמר ארנולד למבקרים במהלך סיור במנהרות.

לאחר מכן הקבוצות ממשיכות לרחוב ברנאואר בשכונת מיטֶה, אחד מהיעדים הפופולאריים ביותר בקרב חופרי תעלות בזמן ההוא, הודות לכמות גדולה של חמר באדמה. לפחות 15 ניסיונות נעשו ברחוב ברנאואר לחפור נתיב אל החופש מבעד לאדמה, זאת על פי ארנולד. "היום אף אחת מהתעלות המקוריות אינה נגישה, אבל לפעמים, במהלך עבודות בנייה ברחוב, מתגלות תעלות לא מוכרות," הוא אמר.
בחודשים הראשונים שלאחר הקמת חומת ברלין, ב-13 באוגוסט 1961, כ-600 פליטים ברחו דרך תעלות המים של העיר ומערכת הרכבת התחתית, אבל לקראת סוף 1961 חיילי הגבול של גרמניה המזרחית אטמו לחלוטין את דרכי הגישה. זה היה הזמן שבו אנשים החלו לחפור את דרכם אל החופש. "זחלנו על ארבע דרך הבוץ, עד שהגענו אל סולם שבו טיפסנו למעלה," נזכרת אניטה מולר. "לקח לי זמן עד שהבנתי שאני חופשייה... רק אז חוויתי את האושר הפנימי הזה."
תיאום סיורים במנהרות הבריחה של ברלין אפשר לעשות באתר http://www.berliner-unterwelten.de או בטלפון 49-30-499-105-17+ . סיור M מוצע באנגלית בימי רביעי בשעה 13:00 עד סוף אוקטובר, ובגרמנית בימי שבת וראשון בשעה 11:00.
המחיר למבוגרים: 12 יורו ולנוער: 9 יורו.