טביעות רגליים התגלו מתחת לפסיפס בלוד
הארכיאולוגים שעבדו באתר המשומר בלוד הופתעו לגלות את עקבות רגליהם של בוני פסיפס, שדרכו על הטיח בחוסר זהירות לפני 1,700 שנה
הפסיפס שהתגלה בלוד צילום באדיבות רשות העתיקות
צעד אחר צעד, חלק אחר חלק, ניתקו מומחי השימור של רשות העתיקות את פסיפס לוד מהקרקע, והעבירו אותו לשימור במעבדות השימור של רשות העתיקות בירושלים.
רצפת הפסיפס בת 1,700 השנה, מהמפוארות ומהגדולות שנראו בישראל שנחשפה בעיר לוד והוצגה לקהל, מוצאת כעת מהשטח לצורך שימור במעבדות השימור של רשות העתיקות.
הפסיפס, שגודלו כ-180 מ"ר, השתמר באופן יוצא דופן והוא מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים, ציפורים, דגים, מיני צמחים וכלי השיט והמסחר הימי שהיו בשימוש באותה תקופה. מומחים מעריכים שרצפת הפסיפס הייתה חלק מווילה של אדם אמיד בתקופה הרומית.
לאחרונה הופתעו המשמרים לגלות, כי בוני הפסיפס הטביעו במקום חותם אישי: במהלך העבודה על שלב הטיוח המקדים להדבקת הפסיפס, הם דרכו עליו - מי בסנדלים ומי ברגלים יחפות.
גם הם עבדו כאן, בדיוק כמונו
נגר הסביר כי כשמוציאים קטע פסיפס, נהוג לנקות את התשתית שלו, וכך לומדים את החומר ממנו נבנה הפסיפס ואת שלבי הבנייה. החוקרים מחפשים ציורים ושרטוטים שעשו האמנים בטיח, וציינו היכן תונח כל אבן.
"כך קרה גם בפסיפס לוד. מתחת אליו גילינו שבוני הפסיפס ציירו בחריטה קווים מנחים להנחת האבנים, ובהמשך, תוך כדי ניקוי השכבה, מצאנו בטיח העתקים של רגלים וסנדלים במידות שונות: 34, 37, 42 ו-44. לפחות עותק סוליה אחד מזכיר את הסנדלים המודרניים. מריכוז טביעות האצבעות והסנדלים נראה, כי ייתכן שקבוצת הבונים הידקה את חומר המליטה
ברגליים".
לדבריו, הפסיפס מורכב משלושה חלקים שבנו אמנים שונים, כנראה בתקופות שונות וסוגי אמנות שונים. רואים שהיד שהניחה את האבנים שונה, כי ההכנה שנעשתה לקראת העבודה היא שונה. מעבר למקצועיות הנדרשת, החשיפה הזו של טביעות הרגלים היא גם תוצר של הרבה מזל. לא תמיד ניתן לחתוך את שכבות הפסיפס במדויק, כך שמתגלה תמונה ברורה כל כך של שכבת טיח שעליה חריטה.
"ההתרגשות כאן הייתה גדולה. מרתק לגלות חותם אישי בן 1,700 שנה של אנשים שממש כמונו, עבדו בדיוק כאן על אותו הפסיפס. מרגישים פה את המשכיות הדורות", אמר.
נא להמתין לטעינת התגובות
