אל תחשבו על זה: המחשבות שרודפות אחרינו
כמה פעמים דמיינת את עצמך מכלה את ימייך כרווקה מזדקנת? ואתה, לא חי בסרט שבו עשית בעבר בחירה גורלית שאין לך ממנה מוצא? המחשבות הטורדניות שמשתלטות לנו על החיים - קואצ'ינג למתחילים
מי מכם לא מוצא את עצמו לעתים תכופות חושב על העבר: כואב רגעים נפלאים שלא ישובו עוד, או שוקל את בחירותיו בנוגע לזוגיות או לקריירה; מצר על ההחלטות שלקח ועל אלו שעליהן ויתר, מדמיין כיצד הכול היה יכול להראות אחרת.
ומי מכם לא מוצא עצמו תכופות חושב על העתיד - מדמיין תסריטים מפחידים, רואה עצמו ללא עבודה ובלי מספיק כסף בגיל מבוגר, חנוק בבית עם אישה שהוא לא אוהב או מכלה את ימייך כרווקה מזדקנת, ללא בן-זוג.
חלק ניכר מהמחשבות שלנו במהלך היומיום עוסק בצער על העבר ובפחד מפני העתיד. התסריטים שרצים לנו בראש על מה היה יכול להיות ועל מה שעתיד לבוא לא היו מביישים אף תסריטאי הוליוודי. אבל אנחנו לא חיים אותם כתסריטים, אלא מגיבים עליהם כמציאות מאכזבת או מפחידה, וההשפעה על רגשותינו ועל תגובותינו הפיזיות היא כאילו האירועים קרו או עתידים לקרות באמת. אנו מתמלאים במתח, חרדה ואף דיכאון.
כשאנו מנסים לגרש את המחשבות השליליות ולחשוב מחשבות חיוביות במקומן, עולה בנו כעס על עצמנו ועל המחשבות ששוב מופיעות, ואנו מנסים בכל הכוח להבין, "למה?!" - למה אני חושב ככה? למה אני מרגיש ככה? למה אני לא מצליחה לגרש את המחשבות שאין בהן טעם?
בעבר חששתי מאוד מפני מחשבות מסוימות, וכתוצאה מפחד זה היו המחשבות נתקעות בראשי למשך תקופות ארוכות, עולות שוב ושוב. ובכל פעם שהמחשבה עלתה הייתי נחרדת וכועסת: "אוף, למה אני חושבת על זה שוב?", מנסה בכוח להדוף את המחשבה, אך היא, כמובן, היתה שבה ועולה.
ואז חל שינוי. יום אחד הבחנתי בכך שהמחשבות המטרידות מופיעות דווקא בתקופות הטובות שלי, כאילו משהו בי מפחד מפני הטוב. וכפי שקורה פעמים רבות ברגעים של ייאוש, עשיתי מעשה מועיל ובמקום לדוש בשאלה: "למה אני מפחדת מהטוב" התחלתי פשוט לקדם את המחשבה המטרידה בברכה. בכל פעם שזו היתה מופיעה הייתי מוסיפה בתוכי:
למדתי כי הפחד מפני התחושות והמחשבות אותן אנו מכנים "שליליות" גורם לנו להתנגד להן ולנסות לגרשן, ושהתנגדות זו דווקא מעצימה אותן. כי הרי כשאני חושבת "אני לא רוצה לחשוב על כך", "אני לא רוצה להרגיש כך", זה בדיוק הדבר שיעמוד מולי ויתגנב שוב לתודעתי.
רגשות אותם אנו תופשים כשליליים, כגון דאגה, פחד, עצב או קנאה, הם רגשות טבעיים. פחד גורם לנו להיזהר, קנאה גורמת לנו להתפתח ועצב עשוי להיות צדה השני של אהבה, אך כשאנו שוללים אותם אנו הופכים אותם למשהו לא טבעי ומעצימים אותם.
זה בסדר לחשוב כל מה שאתם חושבים! זו בסך הכול מחשבה, היא לא תהרוס אתכם ולא תהפוך למציאות שלכם אם תתנו לה לחלוף בטבעיות. היא כן תהפוך למרכז תשומת הלב שלכם כל עוד תתנגדו לה ותנסו להדחיק אותה. השיפוטיות שמתווספת לרגש או למחשבה היא שגורמת לנו כאב עז, אף יותר מאשר הרגש או המחשבה עצמם.
כל מי שכבר ניסה, כמוני, את טכניקת "המחשבות החיוביות" אם על ידי שינון בעל פה, כתיבה או תליית אמרות מחזקות בבית, מן הסתם הבין כבר שאין בכך תועלת אמיתית. אין לנו יכולת אמיתית לשפוט עד הסוף מה טוב ומה רע לנו מבלי לראות את התמונה הכוללת, לעיתים בפרספקטיבה של שנים. לדוגמא, הכאב שנגרם לי בשל המחשבות "השליליות" הוא שגרם לי להפסיק להילחם בהן, וכך הן נעלמו. בכל פעם בחיי, כשהרגשתי שאני לא יכולה להמשיך באותה הדרך, הכאב גרם לי לעשות שינוי מכריע, שלקח אותי למקום טוב בהרבה.
במקום להלחם בפחד, בתחושות ובמחשבות נסו להמשיך ולצעוד לצדם, אל תתנו להם לעצור אתכם מלפעול ואל תתקעו בשאלה "למה?" כי חוץ מלגרום למחשבות נוספות, היא לא תועיל במאומה.
שרון שחף היא מאמנת אישית ועסקית ומנחת סדנאות להתפתחות אישית ומודעות.לאתר הבית
נא להמתין לטעינת התגובות
