עושה טעים בלב: המשלוח הטבעוני מבודהה בורגר
השליח המבוגר על האופניים הביא שייק אבוקדו והמבורגר שלא דומה לשום דבר אחר. יואש פלדש הזמין משירות המשלוחים הטבעוני של בודהה בורגר ויצא מעולף מעונג
הקציצה של בודהה בורגר צילום: יואש פלדש
בחורה צעירה עונה לי. "שלום", אני אומר, "אפשר להזמין?"
"לא, אי אפשר להזמין", היא אומרת ופתאום פורצת בצחוק. "סתם, סתם, ברור שאפשר להזמין".
הקול שלה אטום כמעט לחלוטין, אבל לרגעים אפשר לשמוע משהו שמבקש להיפתח בתוכו. קצת כמו הית' לדג'ר ב"הר ברוקבק". אני יכול לחקות היטב את איך שהוא מושך את השפתיים שלו פנימה, כאילו הוא מעוניין למשוך את המילים שלו בחזרה. זה אחד החיקויים האהובים על יוני.
אני מתלבט אילו שייקים בריאים ילוו את ארוחתנו הקטנה. עוד מעט ישדרו את הקלטת של גלעד שליט ואנחנו לא רעבים מאוד. "תזמין לימונענע-מלון-ליצ'י", אומרת הטלפנית.
למה?
"הוא קליל יותר משאר המשקאות", היא אומרת, "אני שותה אותו עכשיו".
"בסדר", אני אומר.
אני מוסר לה את פרטי כרטיס האשראי, והיא מבקשת את תעודת הזהות שלי.
"וואו", אני אומר.
"מתי ואיפה נולדת?" היא ממשיכה.
"מה?"
"סתם, סתם, שיהיה לך יום טוב", היא מנתקת.
אני מחכה לו עם הדלת פתוחה. הוא עולה בעצלתיים במדרגות. לא נותן לשום פעולה להחיש את קצב נשימותיו. יש לו כפכפי אצבע שמשמיעים נקישות ומכנסי ברמודה. הוא כבן שלושים או אולי יותר. מעט שיער על הכתפיים. זיפים קצרים. הוא מושיט לי את השקית. הוא לא אומר דבר. אני מניח בידו המחוספסת את הטיפ, והוא פונה ויורד במדרגות. נראה כאילו הוא אפילו לא עצר. כל חייו הם בתנועה מתמדת, איטית מאוד. אני רץ לחלון לראות כיצד הוא עולה על אופניו, מתיישב על הכיסא הצר, מדווש הלאה.
אנחנו מתיישבים אצל השולחן. אני הזמנתי את מנת הדגל: בודהה בורגר. כל המנות של המקום הן טבעוניות לחלוטין. ללא בשר, ללא ביצים, ללא חלב וגבינות. בקופסת פלסטיק שקופה, ממתין כמו לב להשתלה, אני רואה את ההמבורגר שלי: לחמנייה רכה, זרוית שומשום, אפויה מקמח מלא, ובתוכה עגבנייה אדומה, עלה רסה רענן, בצל סגול, ותלולית של עירית. הקציצה עצמה ארוזה בנפרד בנייר אלומיניום. אני מניח אותה בתוך הכריך. היא עשויה, אם הבנתי נכון מהאתר שלהם, מנבטי עדשים, פטריות, סלרי ואגוזי מלך. עליה אני מורח את הגבינה הטבעונית הלבנה, שמרקמה הוא משהו בין מיונז לטחינה, ומעט חרדל (הגיע חרדל היינץ). אני נוגס.
טורטיית הפיטריות צילום: יואש פלדש
לצד ההמבורגר אני שותה שייק אבוקדו. הוא כולל עלים ירוקים, תמרים, סילאן וחלב סויה. הוא סמיך מאוד, כמו יוגורט, ירקרק. מעט מתוק. אני שותה אותו בקש. מאמץ את ריאותי כשאבוקדו סותם אותו. אני מרגיש כאילו אפשר היה לחבר את השייק הזה כעירוי ישר למחזור הדם שלי. לא צריך את התערבותה של מערכת העיכול. זה חלק ממני. השייק חזר הביתה, אלי.
יוני מופתע לגלות שהוא הזמין בוריטו
פורטבלו. בעצם הוא הזמין משהו אחר, אבל אני התבלבלתי. לא נורא. בתוך נייר פרגמנט הוא מגלה טורטייה דקה מקמח מלא שבתוכה מלופתים פטריות פורטבלו שחורות, עסיסיות, שמגירות מיץ שחור, קסום, נבטים, גזר, עלי בייבי, בזיליקום ועוד כל מיני דברים שאין לי מושג מה הם. אין קשר לעגבניות המיובשות ולכל שאר הדברים שמוזכרים בתפריט. לא נורא. אני לוקח לו ביס. טעם – וריח – של יער אירופי, ליתר דיוק גרמני, בשעת בוקר מוקדמת, כשמתעוררים חצי לבושים על האדמה הרטובה. אני מתלהב.
"סתם לידע כללי", אומר יוני, "אני לא אוהב פטריות".
"באמת?" אני מודאג.
"כן", הוא עונה, "אבל זה דווקא די טעים".
הוא שותה את הלימונענע-מלון-ליצ'י שהית' לדג'ר אוהב. זה דליל בהרבה משייק האבוקדו, טעים, מתוק ומהנה.
החשבון
בודהה בורגר - 23 שקלים
בוריטו פורטבלו - 29 שקלים
שייק אבוקדו - 15 שקלים
מיץ לימונעע-ליצ'י-מלון - 15 שקלים
משלוח (על אופניים בלבד) - 10 שקלים
סה"כ: 92 שקלים
להזמנות:האתר של בודהה בורגר
נא להמתין לטעינת התגובות
