ברוסית זה נראה טוב יותר
תזקפו את זה לזכות הלוק האירופי הנחשק, מוסר העבודה הגבוה או היעדר מגבלת השפה בתחום, אבל העובדה היא שסיפור האהבה של עולם האופנה הישראלי והדוגמניות הרוסיות רק הולך ומתחזק. 20 שנה אחרי העלייה הגדולה, האם היופי הרוסי הוא היופי הישראלי החדש?
אבל כנראה "הם" ידעו בדיוק מה הם עושים. עם פתיחת מסך הברזל בשנות ה-,80 נחשפה תעשיית האופנה העולמית ליפהפיות של ברית המועצות, שכבשו את סוכנויות הדוגמנות בסערה. בזכות העלייה הגדולה לארץ בשנות ה-,90 גם ישראל יישרה קו עם המגמה העולמית.
"אחרי שנים בהן מודל היופי השחרחר שלט, אנשים היו צמאים לשינוי," מסבירה היסטוריונית האופנה דליה בראור, "והעלייה הרוסית סיפקה את הצורך הזה. כל מה שידעו בארץ התבסס על שמועות שגונבו לאוזנינו מאחורי מסך הברזל, לפיהן הרוסיות הן בבושקות עבות בשר במגפי גומי. ואז הגיע לארץ גל של יפהפיות בלונדיניות ותכולות עיניים. ההפתעה הזו הייתה חלק מרכזי מהסיבה להתלהבות מהיופי הרוסי."
בעיניים מערביות, המראה הסלאבי נחשב כאידיאל - פנים סימטריות, גוונים בהירים, לסת רחבה, עצמות לחיים גבוהות ושפתיים בשרניות. צרפו לזה מבנה גוף גבעולי, בהשוואה לאגן הים תיכוני המצוי, וגובה שלצברית הממוצעת קשה להתחרות בו, וקיבלתם שדרוג אינסטנט לביצת הדוגמנות המקומית.
"כשבחורות ישראליות מגיעות לאודישן יחד עם דוגמניות רוסיות, אתה רואה את מבטי הקנאה," סיפר סוכן הדוגמניות עדי ברקן בריאיון למגזין רוסי משנת ,2008 שפורסם תחת הכותרת "ישראל מתחננת: שילחו לנו עוד רוסיות."!
"הרוסיות גבוהות יותר, בלונדיניות יותר ובעלות מבנה גוף צר ורזה יותר. לא חשוב מה הישראליות יעשו, המבנה שלהן לא ישתנה. זה גנטי." גם שי אביטל, מבעלי סוכנות "עלית מודלס," התראיין לכתבה ההיא. שנה לאחר מכן הוא עדיין נחרץ בדעתו: "הדוגמניות הרוסיות חד-משמעית העלו את הרמה שלנו בעולם מבחינת אופנה. יש להן נתונים פיזיים מדהימים, הן מביאות רמה של מקצוענות מעל מה שאנחנו מורגלים אליה בארץ, והן שולטות בתעשייה ביד רמה."
מוסר העבודה הגבוה המיוחס לדוגמניות הרוסיות מצוין בהערצה על ידי גורמים רבים בתעשיית האופנה. "הישראליות הרבה יותר מפונקות: קר לי, דוקר לי, אני עייפה, אני רעבה," אומרת בטי רוקאווי, בעלת סוכנות הדוגמנות "אימג."' "את הדוגמניות הרוסיות אפשר להעמיד שעות באותה הפוזה והן לא יתלוננו."
ליאנה קלמן, מלכת היופי לשנת ,1995 יש הסבר למוסר העבודה הגבוה: "היום זה בטח אחרת, אבל בתקופה הקומוניסטית בה אני גדלתי לימדו אותנו לחשוב איך אנחנו כפרטים משרתים את החברה," היא אומרת. "חינכו אותנו להיות חזקים ולעשות את מה שנדרש מאיתנו בלי לדבר." עבור קלמן, שעלתה לארץ שנתיים בלבד לפני שהפכה למלכת יופי, שימשה התחרות כמקפצה לישראליּות.
"ניגשתי לתחרות כעולה חדשה וסיימתי את שנת התואר כצברית משופשפת. באותה השנה למדתי את השפה, התרבות וההסתכלות על החיים, וזה ללא ספק נתן לי כלים לא רק להיות חלק מהחברה הישראלית,
תחרות מלכת היופי משקפת בבירור את השינוי שחל במודל היופי הישראלי בעקבות העלייה הרוסית, כשבין השנים 1990־1995 נבחרו שלוש מלכות יופי יוצאות חבר העמים, מהן שתי עולות חדשות (יאנה קלמן ויאנה חודריקר.( "כשאדם נבחר לייצג מדינה, קל וחומר כשהמדדים הם חזותיים, הוא הופך להיות סמל," מסבירה בר-אור, "והעולות מחבר העמים הפכו לסמל היופי החדש. העולים החדשים הבינו מהר מאוד שהיופי הוא מפתח כניסה לחברה הישראלית, שמחפה על חוסרים אחרים כמו שליטה בשפה או כישורים מקצועיים."
"אני חושב שבחרו את הרוסיות במחשבה רק על התחרות הבינלאומית - מי תיקח תואר ותהיה מוצלחת ביחסי ציבור," אומר עדי ברקן. "הכול פוליטיקה והחשיבה היא מסחרית נטו." אולם כשזה נוגע לקמפיינים המסחריים הנחשבים, הרוסיות נותרות מאחור. בתעשייה בה הקמפיינים הגדולים מתחלקים בין טאלנטים, פליטות ריאליטי ובר רפאלי, כמעט לא נותר מקום לדוגמניות פרופר, מוצלחות ככל שיהיו.
"משרדי הפרסום בארץ הם פחדנים שהולכים על בטוח," מטיח גורם בתעשייה. "ברמה הפרסומית אנחנו מדינה נחותה. יאנה גור, דוגמנית מדהימה עם לוק עמוק ואינטליגנטי, שמובילה את הקמפיין של המעצב רונן חן בארץ ובחו"ל, לא תוביל קמפיין לחברה כמו 'קסטרו,' ואין לזה קשר למקום שבו היא נולדה אלא לזה שהיא לא גל גדות, אילנית לוי או מירי בוהדנה. מה שמוכר בארץ זה פרחיות וסקס זול."
ברקן מוסיף כי "מותגים ישראליים כמו ‘פוקס’ ו’קסטרו’ רוצים לקחת מישהי שמשדרת כחול-לבן. ואין מה לעשות - העם עדיין מעדיף צבריות."
עברו 20 שנה מאז העלייה הרוסית, אוכלוסיית העולים מהווה 13 אחוז מכלל אזרחי המדינה וזה עדיין לא נחשב חלק מהיופי הישראלי?
ברקן: "עובדה שעדיין קוראים להן רוסיות." בר-אור: "אנחנו מדינת מהגרים והדברים האלה לוקחים זמן. המיקס המעניין והמיוחד שנוצר בארץ הוא מה שיהיה כנראה, בסופו של התהליך, היופי הישראלי החדש. לצערי, כיום אנשים בחברה עדיין רואים את זה כ'הם ואנחנו."'
אלא שיאנה גור, שבמקביל לדוגמנות גם משחקת בטלוויזיה ובקולנוע, היא כלל לא דוגמה מייצגת. בעוד הדוגמניות הישראליות טורחות לציין בכל הזדמנות שהדוגמנות היא רק תחנה בדרך למשהו אחר, שבדרך כלל נמצא על הסקאלה שבין טלנובלה יומית לתיאטרון וחלומות על הוליווד (לגל גדות זה עבד, לא,(? רוב הדוגמניות הרוסיות מתייחסות לדוגמנות כאל פרנסה עיקרית ומספקת.
"בשנות ה-,90 במקביל לעלייה הגדולה מברית המועצות, הטלוויזיה המסחרית בארץ תפסה תאוצה, ופתאום דוגמניות התחילו לדבר, לשחק, לרקוד ולהוציא יומני נוער," מסביר ברקן. "הדוגמניות הרוסיות, אם בגלל המבטא ואם בגלל המנטליות, לא מוצאות את עצמן בכל זה ולכן הן נשארות בדוגמנות נטו, שם יתרונן הפיזי ברור. הישראליות, לעומתן, מתחילות בדוגמנות במטרה להפוך לכוכבות, בידיעה שאם את לא טאלנט תרוויחי חמישית."
צלם האופנה אלון שפרנסקי, לעומת זאת, מאמין שההבדל טמון בהתייחסות לדוגמנות כמקצוע. "אני חתום בסוכנות במילאנו, והאיטלקים אומרים אותו הדבר על האיטלקיות - שהדוגמנות עבורן זה רק שלב בדרך לטלוויזיה או לחתונה עם שחקן כדורגל. רוב הישראליות אכן מתייחסות לדוגמנות כאל תקופת מעבר, ותמיד מרגישות צורך להתנצל ולהסביר שהן בעצם חולמות על משחק. הדוגמניות שבאות מהתרבות הרוסית לא מתנצלות. זו תרבות שנותנת כבוד לכל מקצוע. אלו שמגיעות לטופ הן בחורות שמבינות אופנה ולוקחות את המקצוע שלהן ברצינות."
אבל גם אם רוב הדוגמניות הרוסיות לא שואפות "להתקדם" לתחום המשחק, בתוכניות הריאליטי מקומן בטייפ-קאסט מובטח. בעונה הראשונה של "הישרדות" קיבלנו את ליה, ורה, ויקה ומרינה, שזכו להוביל קמפיינים עם תום התוכנית, והעונה הנוכחית מתהדרת בדוגמניות אינה בקלמן ונטלי ניב. גם ב"היפה והחנון" ארבע מתוך עשר היפות היו תוצרת ברית המועצות. הודות לנוכחות המסיבית של יוצאות חבר העמים בתעשיית האופנה, מובן שהריאליטי "הדוגמניות" היה זה ששבר שיאים - יותר מחצי מהבנות בקאסט נולדו בברית המועצות לשעבר, ובעונה האחרונה ששודרה שלוש מהן כבשו את הגמר הגדול: הזוכה אלה משקאוצן והסגניות, סשה טפטיקוב וריטה אוס.
"הטענה העיקרית שנשמעה על ולדי הייתה שהוא שידר משהו רוסי מדי," אומר ברקן. "כואב להגיד, אבל אנחנו עדיין קצת גזענים, לא בשלים לומר שזה הישראלי האמיתי. הרוסים עדיין נכנסים לנישה מסוימת ונכון להיום זה בעיקר סביב הנתונים החיצוניים שלהם." איבונה קרוגליאק, שעשתה הסבה מדוגמנות לתחום הפרסום, טוענת כי "התפיסה מהו יופי ישראלי אומנם משתנה עם השנים, אבל עד היום אם רוצים משפחה ישראלית בפרסומת לא ייקחו משפחה בלונדינית, כי זה לא משדר לוק ישראלי."
אף שחלפו 20 שנה וקרוב למיליון עולים עלו ארצה, היופי הרוסי עדיין נתפס בעיני רבים כיותר אירופי ממקומי. המותגים שבוחרים בדוגמניות רוסיות כפרזנטוריות הם לרוב אלה שמנסים להתעטף בניחוח בינלאומי, בעוד החברות הגדולות הולכות על בטוח עם דוגמניות "תוצרת הארץ." "זה נכון שהישראליות מביאות ערך מוסף למותג שהן מובילות, אבל כמודל יופי זה כבר לא הולך," מסכם אביטל. "מעבר לזה שהן כבר חלק בלתי נפרד מהישראליּות, הדוגמניות הרוסיות פשוט העלו את הרף".
נא להמתין לטעינת התגובות
