החיים על פי פנינה
תזונה: "לאכול נכון זה בדיוק כמו לטפח את עצמך מבחוץ"; פוליטיקה: "כל היום את צריכה ללקק"; קריירה: "את רוצה להצליח? את חייבת להיות מטופחת"; זוגיות: "שום דבר לא בא על הבאב אללה!". פנינה רוזנבלום משיקה שנה חדשה, קו מוצרי מזון טבעיים, סט מצעים, קאמבק טלוויזיוני ב"רוקדים עם כוכבים" ושלל תובנות לחיים מאושרים
אבל מאחורי המכתבה בקומה 12 מתנהל קרקס אחר לגמרי: רוזנבלום, כולל בלונד פלטינה ושילוב כובש בין גופייה לבנה לשיקוף רנטגן, מושלת באימפריית הקוסמטיקה שלה, בריכת אסטרוגן נשית, בצעקות. צחקוקים. חנחונים.
לבושה כולה בלבן, כולל פלטפורמות תואמות, רוזנבלום היא עדיין מופת פיזיולוגי מודע לעצמו, שאפילו סטרייטית, הומוסקסואל או ולדי בלייברג היו בוהים בו משורבבי לשון, במיוחד כשהיא מרימה בקוקטיות קרדית אבק סוררת מהרצפה. ועדיין, שימוש במילת הס' ההיא גורם דווקא לה, אישה שאחראית לרגעי מפתח של סקס אפיל ציוני, לרצות להוריד את ראשי בנשיכה.
"נו, מתוקה! למה את חושבת שאני סקסית?", היא כבר עולה אוקטבה. עכשיו, לכי תגידי לרוזנבלום שבגיל 54 מרפסת השירות שלה יכולה להיות מושא קנאה לפלוגות של בנות 16 עם מוח מקלקר ושאיפות ריאליטי. לכי תגידי לה שכאישה אינטליגנטית, היא גם יכולה לוותר על דיבור בקלישאית ("תמיד האמנתי בלא לספור קלוריות") ותובנות במשקל פכסם ("מה יודעים כיום על זוגיות? כבוד הדדי. סקס טוב. תקשורת. שום דבר לא בא על הבאב אללה! "). בכלל , לכי תגידי לרוזנבלום שהיא סקסית. ושהיא גם יודעת את זה. קודם כול, כי היא תחזיר לך. ושתיים, כי היא ממש לא פראיירית.
רגע. אל תכעסי. בואי רק נבהיר למי שלא הבין: את, פנינה רוזנבלום, לא סקסית.
"לא! אני חושבת שאני אישה יפה, ולאן שאני לא הולכת אומרים לי את זה".
אבל למה המילה הזאת מרגיזה אותך?
"זה לא מרגיז אותי. אני בת 54 ואני אישה!".
אני לא מבינה מה הסיפור. מה, אישה בת 54 לא יכולה להיות סקסית?
"זה נורא מביך אותי. די".
מה ההבדל בין יפה וסקסית בעינייך?
"את נורא מביכה אותי. אז אני מנסה להתחמק. מה ההבדל? המינון! אני נראית נשית, ואני מעדיפה את המילה נשית מאשר את המילה סקסית. או שבמקום נשית נסכם על יפה. ועכשיו אני נורא נבוכה, אז די".
רוזנבלום באריזה נבוכה היא בהחלט שי נאה לקוראינו לשנה החדשה. ראשית, בגלל העטיפה החדשנית: כבר 30 שנה שהיא מותג שביישנות לא קיימת בתוכנת ההפעלה שלו. מי שכונתה "השדיים של המדינה", הצטלמה בעירום חלקי כנערה, הייתה דוגמנית ואשת חברה, קיפצה לקריירת שירה, הגשה, עשתה חיים ורכילויות, מינפה עצמה לאשת עסקים מצליחה של חברת קוסמטיקה (וגם לקריירה פוליטית קצרה) והגישה תוכנית לייף-סטייל בטעם בוטוקס ("החיים על פי פנינה"), ספגה על הדרך קיתונות של עלבונות.
לזכותה ייאמר שבין אם לעגו לחלקי גופה הארוגניים, לשאיפותיה הפוליטיות או לאג'נדה שלה לסבוני גוף ארומטיים - היא תמיד הייתה קרירה, שאפתנית וחסרת רגשות לחלוטין. לפחות כלפי חוץ. את הרכות היא שמרה כנראה לקונדישנר. אולי לכן, רגע המבוכה האותנטי ההוא שכורך גיל, סקס והיסטוריה ארוכה של סמל מין, הוציא ממנה אשכרה רגש אמיתי.
אפילו השאלה אם חיקויים גרוטסקיים שנבנו על פיה במשך השנים גרמו לה להיעלב גורמת לה לנחרת בוז. "למה? ממש לא מעליבים אותי. אני לא אדם ממוצע, הרי אני יכולה לדבר על כל נושא שבעולם, בתוכנית כלכלית וב'רוקדים עם כוכבים'. אני אדם מגוון, מתוחכם, ולאיפה שאני לא הולכת נורא אוהבים אותי. חבל לך על הזמן".
מה שהכי חשוב לרוזנבלום בשנים האחרונות, וגם מתקשר לטראומת הסקסיות הנ"ל - הוא שתשכחו כל מה שאתם יודעים עליה, מלבד עשייתה העסקית. מותר לכם גם לזכור שהיא נשואה חמש שנים לאיש העסקים רוני סימנוביץ', ובמקביל לשכוח מיד את אפיזודת הטראש ההיא, משה חיים, עימו התחתנה פעמיים.
בלי קשר למה שהיא רוצה, דבר אחד בטוח: ברמה הכלכלית השנה האחרונה הייתה טובה לרוזנבלום, לפחות כך היא טוענת. על הבאה היא בכלל מהמרת בגדול. היא השיקה מוצרי קוסמטיקה נוספים, ויתרה חלקית על הצבע הוורוד המזוהה עם תכשיריה ("הוורוד הוא בלב, מאמא'לה"), ואחרי 20 שנה מצליחות בתחום הטיפוח וקבלת לגיטימציה גם מחונטת התעשיינים הצינית, היא החליטה לבקע את גנום מזון הבריאות.
בקיצור, תכירו את "בריא מהטבע פנינה רוזנבלום". בקולקציה : גרנולה, תערובות שונות לסלט ואורז, מיץ רימונים ורוזטה - שנמכרים ברשתות השיווק. השאיפה: כמו תמיד אצל רוזנבלום, מעט מגלומנית, אבל אל תתפלאו אם העניין יהפוך להצלחה היסטרית. כי תכלס? הכי קל להסתכל על רוזנבלום בתור הבלונדינית ההיא שצעקה "יש איזה מיקרופון פה או משהו?", כשנאמה בפני קהל חירשים בכנס "הקרן החדשה לירושלים".
אבל צחוק בצד, רוזנבלום, על תכשיריה הוורודים והמיתוג הצעקני, היא גאון שיווקי לאמצע הדרך הישראלי. וזה לא עניין של איכות, אלא של הבנת המוצר. והמוצר, אם עדיין לא הבנתם, הוא אתם, הקהל הנפלא שם בבית. "אני חזיתי את כל מהפכת הבריאות העולמית כבר לפני שמונה שנים", היא רוטטת. "ואני שיניתי דפוסים במדינה כבר לפני 20 שנה בקוסמטיקה, עכשיו נעשה את זה במזון".
"בעיניי זה מאוד דומה למה שעשיתי עד עכשיו. ותראי את הסמליות: אחרי 20 שנה של קוסמטיקה בחברת 'פנינה רוזנבלום בע"מ', אנחנו מתחילים עם 'בריאות מהטבע'. לאכול נכון זה בדיוק כמו לטפח את עצמך מבחוץ. ותמיד האמנתי באוכל בריא, אבל שגם יהיה טעים. מי יכול לאכול את האורגני הזה? גרנולה? איכס, עד שעשיתי את זה לא אכלתי את זה.
"אני פשוט מאמינה שאנשים יכולים לקבל מאוכל את מה שהגוף שלהם צריך במקום לקחת את זה בכדורים. אם לא תאכלי אוכל טוב העור שלך לא ייראה טוב. ובארץ יש היום יותר מודעות לטיפוח. נשים וגברים הבינו שחיצוניות היא אחד הדברים הכי חשובים בחיים: את רוצה להצליח בחיים, מתוקה? את רוצה למצוא בעל, מאמא'לה? להצליח בעסקים? את חייבת להיות מטופחת. להתלבש נכון, להתאפר נכון, לאכול נכון.
"היום נשים כבר מבינות את זה בגיל 18, לא בגיל 40. וגם גברים. ואת רואה? אני כל הזמן מנשנשת. זה טעים שחבל לך על הזמן. ותראי איך אני נראית כיום. המשקל שלי לא השתנה במהלך השנים ביותר משלושה ק"ג, ואף פעם לא עשיתי ניתוחים פלסטיים. לא בוטוקס. לא כלום".
אפילו לא טיפה בוטוקס?
"לא".
קצת סיליקון?
"כלום".
כלום?!
" כלום, מתוקה שלי. כל מה שאת רואה טבעי, מהטבע. הבוטוקסים האלה מפחידים אותי לאללה. מה, להזריק? אני לא מוזרקת, לא בפנים שלי, לא בגוף ולא בחזה. ואם את רואה אותי בלי איפור? בכלל. אין לי קמטים. יש לי גנים טובים ועור נהדר, אבל אני שומרת עליו כל החיים. עכשיו תטעמי את זה. אני לא מוותרת, חבל לך על הזמן!".
"הייתי מרדנית. לאמא שלי היה קשה לקבל את זה שאני רוצה להיות עצמאית, דוגמנית. וכן, כילדה תמיד אהבתי להיות עם מבוגרים יותר. אם הייתי תמימה? כן, הייתי סקרנית. רציתי לדעת יותר. הייתי עצמאית מאוד. ותמיד הייתי שאפתנית".
מה אומרת שאפתנות בגיל 14?
"דוגמנות הייתה דבר נחמד. הצלחתי מהר מאוד. מלכתחילה ידעתי שזה לא פוראבר, שזה צריך לקחת אותי הלאה, וזה מה שקרה. דוגמנית זה דבר זמני. צריך לקחת את זה בפרופורציות כדי לקדם את עצמך. אני הכנתי את עצמי לזה. עצם העובדה שהקמתי חברה לפני 20 שנה זו גאווה".
וכדוגמנית עבר שופעת יחסית, את לא מתפלצת מהמידות בתעשייה?
"לא. ממש אין לי ביקורת על זה. כן, הן רזות. גם אז הייתה טוויגי. אז מה? את רוצה להיות במקצוע הזה, אז תהיי רזה. אבל אני ממש לא מתעסקת עם זה יותר". בתחילת שנות ה-70 היא נכנסה בסערה לקטגוריית נערות הזוהר של "העולם הזה", שעד היום עושה לה צרבת. בריאיון קודם שקיימתי איתה לכתבה בנושא ב"סגנון" היא כמעט התפלצה מההגדרה: "נערת זוהר זה מונח שאין לו קשר אליי. אני הייתי זוהרת כי הייתי דוגמנית צמרת עם פרסונליטי. איזה ייחוד שקשה לי להסביר".
למה את כועסת על המונח הזה?
"למה לא להגיד על גבר נער זוהר? מה עומד מאחורי זה? מה, אם אני יפה אני נערת זוהר? זה מעליב בעיניי".
למה ? כי יש בזה משהו קצת זול? כי זה קושר אותך עם גברים עשירים? או שזה כמו סינדרום הסקסיות?
"זה מעליב. תגידי היא יפה, היא מדהימה, אל תגידי שהיא נערת זוהר. אל תגידי".
בשלב מסוים היא ממריאה לארצות הברית, משנה את שמה זמנית לפנינה גולן, מנשנשת מסלולי תצוגות, אוכלת פלאשים ונוגסת באמריקה מלוא המנשך. "אוי", היא נאנקת בנוסטלגיה. "כשטד קנדי נפטר לאחרונה זה העלה בי זיכרונות על הרומן שהיה לי איתו. איך שהוא היה. . . דינמי , שובב, שרמנטי, אוהב נשים.
"הכרנו בוושינגטון. ואני זוכרת אותו מגיע עם המוסטנג האדומה שלו, שרמנטי, ועם בקבוק יין. מאוד מפנק. אפילו בישלתי לו ארוחת ערב. עשיתי צלעות, ירקות מאודים. הוא היה נורא נחמד, נורא שרמנטי. והוא היה טס אליי. כשהוא היה בוושינגטון אני הייתי בניו יורק, וכשאני הייתי בלוס אנג'לס הוא היה בניו יורק, אז זה היה כזה קשר מרגש. אחר כך היה סלבדור דאלי ורוברט דה נירו, שהיה לי איתו רומן קצר. הוא היה נחמד נורא, אבל עובדה שזה לא המשיך. אבל כשטד נפטר עכשיו זה ממש הזכיר לי תקופה".
ובמעבר קצת נחשולי מקנדי: לאחרונה המון מפורסמות מבוגרות מגלות את התענוג בבחורים צעירים מהן משמעותית. למעשה, כשהיית עם גרושך משה חיים התחלת את מה שהיום נקרא קוגרית, ואז סתם נתפס כביזאר?
"הא? אני יודעת שהייתי החלוצה בה"א הידיעה במערכת יחסים עם גבר צעיר ממני. הרי משה היה צעיר ממני ב-12 שנה, וזה לא היה מקובל אז. אמרו שאין לקשר הזה סיכוי, ולמרות הכול היינו יחד 12 שנה והתחתנו והתגרשנו פעמיים. וזה לא שחיפשתי דווקא גבר צעיר ממני, כן? זו הייתה אהבה גדולה. ואני לא עשיתי חשבון לאף אחד. אם לגברים מותר, אז למה לא לנשים, סליחה? אני חושבת שעכשיו פשוט עוד נשים בטוחות בעצמן ולכן זה קורה יותר. אבל אני הייתי הראשונה. בעסקים אני קשוחה, אבל באהבה אני הכי אוהבת לתת, הכי מפנקת, רגישה, פגיעה, בוכה בקלות. ואני מאוד צריכה לאהוב, שיאהבו אותי".
הגעת להלוויה של דודו טופז. אני מניחה שאת רואה את הסיפור אחרת.
"הכרתי את דודו לפחות 20 שנה. הוא לא היה אדם קל, כמובן, אבל אליי הוא תמיד היה נחמד. תמיד היה אומר 'חבל שאנחנו לא מתחתנים ואיזה רייטינג זה היה'. את מבינה את הבן אדם? זה סיפור טרגי של אדם שפשוט לא ידע להעריך את מה שיש לו. והיה לו הכול. משהו שם באופי היה כנראה חלש מאוד.
"היה לי קשה לראות את כל האנשים האלה, שהוא העלה והוא עשה והיו בתוכניות שלו והצליחו, אבל לא באו להלוויה. וזה למרות שהוא עשה מעשים חמורים. צריך לזכור שדודו לא היה פושע. הוא לא היה רוצח סדרתי, אלים כל החיים שלו, מאפיונר, נוכל. הוא היה אדם שקרתה לו טרגדיה רצינית מאוד.
ומה האכזבה הכי גדולה שלך?
"הפוליטיקה הייתה אחד הדברים. והיה שם כאב. הקטע הזה של המאה אלף מתפקדים זה שטויות. בסוף זה חבורה של אנשים, וכל היום את צריכה ללקק לזה וללקק לזה. בר מצווה? לא תבואי? מוחקים אותך. ויש אנשים שזה מה שהם מחפשים לעשות. לי יש 150 עובדים. רציתי לעשות משהו. הייתי יותר מדי ישרה, אידיאליסטית, בלי אינטרסים, ולא חיפשתי להתפרסם".
ומה יש לך להגיד לנשים כמו אורלי לוי, דוגמנית בעברה, שמגיעה לפוליטיקה? המראה מסייע?
"תמיד אמרו לי 'תהיי יפה ותשתקי'. זה יותר קשה למישהי שהיא גם יפה וגם יש לה מה להציע. לפעמים, כמו שיופי פותח דלתות הוא גם יכול לסגור אותן. את זה הבנתי בפוליטיקה. יש פוליטיקאיות בעולם שהן מאוד מאוד יפות, וגם פוליטיקאיות ישראליות יכולות להיות יפות.
"אישית, אני מרגישה שאני צריכה להתחדש ולהראות שאני יכולה לעשות דברים חדשים, אבל אני לא עושה את זה כדי להוכיח שאני חכמה או לא מטומטמת. את זה עשיתי לפני 20 שנה. היום אני לא צריכה להוכיח לאף אחד שום דבר".
יש לי תחושה שאת בעיקר מנסה להוכיח לעצמך.
"יכול להיות. מתוקה, אני לא צריכה פסיכולוגים ולא יוגה ולא כלום. לא בנויה לזה. אני בנויה ללבד. אני נראית פתוחה, אבל אני אדם סגור. מי שקרוב אליי מגלה שאני ילדה מאוד קטנה".
"והנה הימור: את מתחרה בעיקר נגד עצמך. מה יהיה ב"רוקדים עם כוכבים" ?" אני רוצה לנצח כמו כל אחד. לא מפחיד אותי שום דבר. אני לוקחת הכול בקלות. נהניתי? עשיתי חיים? זה הכול. זה החיים שלי. אני לא בתחרות עם אף אחד".
ואם כבר קלישאה לשנה החדשה: מה גורם לך אושר, חוץ מעסקים?
"אני מאוד מאושרת. מאוד! ואני הכי מאושרת שאני נכנסת לשנה חדשה. אני מרגישה את האנרגיות, את הכוחות, והמשבר העולמי ייפתר. אני מאחלת להרבה אנשים שירוויחו יותר ואני גאה במדינה שלנו".
פנינה?
"מה?"
חוץ מעסקים.
"בריאות ואהבה וחום ובית. ואיך שאתה מסדר את המיטה שלך, ככה אתה חי. אני חושבת שסידרתי אותה טוב. את יודעת שהוצאתי עכשיו גם סט מצעים".
***
קרדיטים צילומים:
שיער ז'אן כהן איפור שירלי ויינר ע' סטיילינג הילית טהרי בשער ובעמוד זה שמלה, דולצ?ה וגבאנה באמור; גרבונים, וולפורד; נעליים, כריסטיאן לובוטן באמור; שרשרת ועגילים, פדני חנויות אמור, ה' באייר 52; וולפורד , ה'באייר -4 תל אביב; רשת פדני
נא להמתין לטעינת התגובות
