ביקור שכנים: טיול באום אל קוטוף

על שתי גבעות נישאות, בינות עצי אורן וחרוב, נח לו בשלווה כפר אום אל קוטוף. מני נחמן ביקר תושבים חמים ומסבירי פנים, טעם לבנה, שתה קפה טוב ולמד קצת היסטוריה

מני נחמן | 13/9/2009 14:35

על שתי גבעות נישאות נח לו בשלווה הכפר הערבי אום אל קוטוף. כפר של שלום, עם תושבים משכילים, היסטוריה מעניינת ואוכל היישר מהטבע. ביקור בכפר הוא הזדמנות מצוינת להכיר את התרבות של בני דודנו המוסלמים, רק חמש דקות מחדרה.

אום אל קוטוף הוא כפר ערבי ישראלי ליד ואדי ערה, הנמצא בתחום המועצה האיזורית מנשה. הכפר נקרא על שם עץ השייך למשפחת האלוניים, אשר איכרי הכפר השתמשו בו ליצור כלי חקלאות. בתחומי הכפר התגלו בחפירות ארכיאולוגיות מקדש מהתקופה הפרסית וכמה מבנים שהיו בתי ספר בתקופה הביזנטית. עוד נתגלו שרידים מהתקופה הצלבנית והממלוכית.

תושבי הכפר כולם שייכים לחמולת כבהא הבדואית, שנדדו עם עדרי הצאן מערב הסעודית לפני כ-500 שנה לאיזור. אגדה בדואית מספרת כי מהענן הכבד המביא ברכה על הארץ לקח האל קטע וברא את הגמל – שהוא כבד ומביא ברכה כענן. על פי האגדה, מהרוח הסובבת את הארץ יצר האל את הבדואי – חופשי כרוח.

אבל העולם התקדם, והבדואים הנודדים הפכו ליושבי קבע במיקס מעניין של ישן וחדש, מזרח ומערב, מדבר ועיר. היום החמולה כוללת רופאים ומרצים למנהל עסקים, קבלני בניין ואמנים, רועי צאן ומסעדנים.

מגיש קפה באום אל קוטוף צילום באדיבות האתר למורשת הבדואים

החיים על פי אבו ג'אבר

בכניסה לכפר בקצה הגבעה נמצא ביתו של אבו ג'אבר ז"ל. הבית כולו מבנה קטן ומרובע, ולו שני פתחים: דלת גדולה ומכובדת מול השביל העולה ליישוב על מנת לקבל אורחים ודלת שנייה, קטנה וצנועה, לנשותיו ומשרתו.

מצוות הכנסת אורחים בתרבות הערבית חשובה ביותר. אבו ג'אבר היה מקבל את אורחיו בחיבוק, מודה להם שבחרו להתארח בצל קורתו הדלה ומכניס את האורח פנימה. משרתו היה מטפל בסוסו של האורח, ואבו

ג'אבר היה מתיישב על הכריות ומתחיל לכתוש את הקפה. הנימוס חייב לא לשאול את האורח שלושה ימים על מטרת בואו.

לאבו ג'אבר היו שלוש נשים ולכל אחת בנה בית לא רחוק משלו. כל לילה היה מזמין אליו אישה, כל אחת בתורה. כשהיו הנשים שומעות את הקשות טחינת הקפה, ידעו שהגיע אורח והיו מתחילות לבשל. את המטעמים היו מגישות על מגשי ענק דרך הפתח הקטן, אך לא היו מעיזות להיכנס פנימה לחדר האירוח.

על הטאבון

במהלך טיול בכפר אפשר להבחין בצורת הבנייה המיוחדת, לשתות כוס תה מתוק בחדר האירוח המקורי שבנה השיח' אבו ג'אבר ולבקר בבתי נשותיו ובבור המים האותנטי. בחצר הפלאחית ניתן לשבת בסוכת הגפנים ולטעום לבנה תוצרת בית על פיתות שנעשו בטאבון הבוץ של אום גיהאד. את הטאבון מזינים בגללים מיובשים של עדר העיזים של הכפר, שאריות מדריכת הענבים וממסיק הזיתים.

איברהים כבהא היה אחד מאמני כפר אום אל קוטוף. כתוצאה מתאונה הפך למשותק ולמד ציור. כשהלך לעולמו הפך בית משפחתו למוזיאון ליצירותיו, בהם הוא מתאר את חיי הכפר בתמונות עשירות בצבע ודמיון. סדרת תמונות נוספת ונוגעת ללב היא זו המתארת את חייו בדמות חתול כלוא בגופו המשותק.

את הטיול בכפר אפשר לקנח בטיפוס על גבעה מיוערת הנמצאת ממש לידו, ובראשה מצפה של קק"ל. בינות לאורנים ולחרובים פורחים באביב שלל רקפות כלניות וחרציות. זהו מקום נהדר למנוחה ולטיול רגלי. הנוף מהמצפה מרהיב: הים וארובות חדרה, יישובי הר קציר, חריש וברטעה, יערות קק"ל, כפרים ערביים וקיבוץ עירון. למידע נוסף על טיולים אצל שכנינו בכפרים הערביים בארץ מומלץ להיעזר ללא תשלום במדריכת הטיולים הדסה גזית.

מני נחמן הוא מדריך טיולים