איך הוא עושה את זה? איציק כהן, גרוש, אבא לדניאל
הוא מכבס, תולה, מבשל, מטאטא, שוטף, עושה כלים, קניות, מקרצף, מגהץ ומוריד את הזבל. איציק כהן חי בנפרד מאשתו, מגדל את דניאל בת ה-7 ואין מאושר ממנו כשהוא צריך לסרק אותה במסרק כינים

בן ,40 אבא לדניאל (שבע וחצי), שחקן מצחיק, כריזמטי ועוצמתי. הוא פרץ לתודעה כשגילם שורה של דמויות נשים מזרחיות קאמפיות (דוריס, גלאדיס, ירדנה ג'עלה), ומאז הופיע בעשרות הצגות, סרטים, ותוכניות טלוויזיה, ובהן "הבחור של שולי," "סימה וקנין מכשפה," "המפיקים," "הצמה של אבא," "כנר על הגג," "סלאח שבתי" והסרט "סיפור גדול." לפני כארבע שנים הוא נפרד ממיכל כהן, אם בתו ומנהלת "בית הספר לתקשורת מודעת".
קריירה: דניאל, הילדה שלי, שחררה אותי מעצמי וזו הייתה הקלה עצומה. מהרגע שהיא נולדה הבנתי שאני לא הכי חשוב, שאני לא מספר אחת, וזה מאוד הקל עליי. לפני כן, כמו רוב חבריי השחקנים, התעסקתי בעיקר בעצמי - איך הייתי? מה אמרו עליי? מה התפקיד הבא? זה לופ אינסופי. ברגע שדניאל נולדה, הפוקוס השתנה והחיים שלי השתנו. פתאום זה לא אני שחשוב, קיבלתי פרופורציות שונות לדברים. עניינים שפעם העסיקו אותי ממש לא מזיזים לי. בשבוע שעבר הילדה חזרה מהקייטנה, וחמישה ימים רצוף סירקתי לה את השיער שעה וחצי כל פעם כדי להוציא לה כינים - ויש לה שיער מתולתל וארוך. אחרי זה לך תתעסק עם עצמך. רק מי שהיה שם מבין איזו הקלה עצומה זו לא להתעסק עם עצמך.
לא אעשה תפקיד שירחיק אותי מדניאל: כשצילמתי את "סיפור גדול" זו הייתה תקופה מאוד אינטנסיבית. אמא שלי שמרה על דניאל, ומיכל, בת זוגי לשעבר, הביאה אותה לצילומים כמעט כל יום, למרות שזה לא מקובל. הייתי חייב לראות אותה. אני לא רואה את עצמי בשום צורה ודרך נפרד מדניאל ליותר מארבעה ימים, אפילו לא בשביל תפקיד חיי. לא תראו אותי ב"האח הגדול" ולא בשום דבר המצריך התנתקות - והיו לא מעט הצעות. אני מרגיש קודם כול אבא של דניאל ורק אחר כך כל דבר אחר. מצחיק אותי שכל מיני אבות תופסים אותי לשיחה ואומרים לי "היום אני בייביסיטר של הילדה." זה מטריף אותי, מה בייביסיטר? זאת הילדה שלך!
עבודות הבית: יש לי עוזרת פעם בשבוע, אבל חוץ מזה אני מכבס, תולה, מבשל, מטאטא, שוטף, עושה כלים, קניות, מקרצף, מגהץ, מוריד את הזבל. אני חי בנפרד מבת זוגי מיכל ומנהל בית לבד. לא חולה ניקיון, אבל משתדל שכשהילדה חוזרת מבית הספר החדר שלה יהיה מסודר, יהיה אוכל, שיהיה נעים. מיכל אחראית על ספרי הלימוד, אבל חוץ מזה אני אחראי על הכול - קונה לה בגדים, איתה ולבד, וכשאני נוסע לחו"ל אני חוזר עם מזוודות לדניאל. הרבה יותר כיף לי לקנות לה מאשר לי. חוץ מזה, אני עושה שיעורים ועבודות, לוקח לחוגים, עושה עוגות לבית הספר - עקרת בית מושלמת.
מאז הילדה קשה לי לישון: השינה שלי לעולם לא תחזור לאיך שהיא הייתה לפני שדניאל נולדה. אני בדריכות כל הזמן, אוזן אחת תמיד מופנית החוצה. אני קם מוקדם מאוד בבוקר. אם אני מצליח לישון שש שעות אני מבסוט, אבל זה לא קורה הרבה, לא יודע למה, אולי האחריות לילדה. מאז שהיא נולדה אני ער, והייתי אדם שישן המון.
סידור עבודה: קמים לבית הספר בשבע, אני מכין סנדוויץ' ויוצאים. עד אחר הצהריים, כשהיא חוזרת, אני בחזרות ובפגישות עבודה. מהרגע שהילדה חוזרת אני איתה ורק איתה, זה הזמן שלה. אנחנו הולכים לבריכה, לחברים, לפארק, לסרטי ילדים. אני מת על זה. בשש בערב אני בדרך כלל יוצא להצגה. כשיש דברים דחופים אני לוקח אותה איתי, היא באה לכל מקום. כשאני מגיע לבד לפגישות עבודה אנשים מתאכזבים, "מה באת לבד, איפה דניאל."? דניאל
אני אבא זורם יחסית: כשיש בית ספר אני מקפיד שהיא לא תלך לישון אחרי .21:00 אני לא מרשה לה לראות בטלוויזיה חדשות, או את ערוץ "ג'טיקס," "ניקלודיאון" או ערוץ הילדים, כי יש שם המון מכות ואלימות. חוץ מזה אסור אצלנו לאכול בשעה מאוחרת וגם אין מגירות ממתקים וחטיפים. זה בגללי - אם יהיה, אני אוכל הכול לבד.
נקיפות מצפון: הילדה זה התחום היחיד בחיים שיש לי בו נקיפות מצפון, בכל שאר התחומים ממש אין לי. אם יוצא שבגלל עבודה אני לא רואה אותה יומיים, אני מרגיש איום, ממש מתייסר. אנשים שמכירים אותי צוחקים עליי, "אפשר לחשוב, מה קרה,"? אבל אני סובל. גם קשה לי עם זה שאני בטלן, שאני לא לוקח אותה מספיק לטיולים, לקמפינג. זה מציק לי, אבל העצלנות הטבעית לא מאפשרת לי להשתנות. האמת, שנינו בטלנים. אנחנו בעצם הכי אוהבים לשכב יחד על הספה ולראות טלוויזיה או סתם להסתובב.
זוגיות: אני כרגע פרוד ממיכל, ובכל זאת אנחנו מקפידים להיות בחגים תמיד ביחד כולנו, אין פספוסים בעניין הזה. אנחנו לא מוותרים על ארוחות משפחתיות משותפות, חגים משותפים, חופשות ביחד. אם יש לי פגישה רומנטית, אעדיף להפריד אותה מדניאל. אלה שני דברים נפרדים, ואין סיבה שתפגוש אם זה לא ממש רציני, וכרגע זה לא.
דימוי גוף: לתפקיד ב"סיפור גדול" העליתי 30 ק"ג, אז כרגע אני סובל כדי להתכווץ. אני חייב, אין ברירה. יש לי מטפלת ששמה אירנה שנדשטיין, שאני כל יום מתייצב אצלה לשעה של טיפול ,LPG שזה טיפול שמכווץ וממצק את העור. חוץ מזה אני בדיאטה חריפה וגם עובד עם מאמן כושר אישי שלוש פעמים בשבוע. יש לי עוד המון להוריד וזה לא קל. להעלות היה הרבה יותר קל ונעים.