מנה מסובכת: טייק אווי מסביח פרישמן
השליח המודאג, הסיגרים הפריכים, שייק האבטיח המדמם ומעל הכל: סביח בריאות יפהפה שנח בפיתה פחוסה ורכה. יואש פלדש הזמין משירות המשלוחים של סביח פרישמן וקיבל מנה שנעמה לחיכו
"מה, עוד מישהו מזמין סביח?" אני מתפלא.
"בטח, כולם מזמינים", הוא עונה.
"ואתה מביא להם?" אני שואל.
"לא, יש לנו שליח".
כעבור כחצי שעה אני פותח את הדלת בביתי. לעיני נגלה השליח בסנדלי שורש מאובקים. תלתלים חומים, מסורקים לאחור בכף היד, מוחזקים במשקפי שמש גדולות, שחורות, עבות מסגרת. פנים ארוכים, מנומשים, מצח קטן. גובהו ממוצע. הוא מושיט לי שתי שקיות. יש דאגה בעיניו. אני קולט את שקית הנייר החומה בידי, ואילו השנייה – שקית ניילון ובה המשקאות שהזמנו – כמעט נשמטת. בתנועה מהירה השליח רוכן, מנסה לתפוס אותה. אבל זה בסדר. אני מחזיק אותה.
אנחנו מחייכים בהקלה. אני בתחתונים. בדיוק יצאתי מן המקלחת.
"טוב", הוא אומר כשאני מושיט לו את הטיפ, "שיהיה לך בתיאבון".
"תודה", אני אומר, צופה בו יורד במדרגות. ממכנסיו מציצים תחתונים סגולים. הם נראים לי חדשים.
אני מעיר את יוני. פורסים על השולחן את הגיליון האחרון של "תרבות וספרות", ועליו את המנות. הסביח, למרות חששותי, הגיע במצב מצוין. כל פיתה – בחרתי את פיתת הבריאות, העשויה קמח מלא – עטופה בנפרד בשקית מצופה אלומיניום. הן שרדו היטב את המסע, נותרו חמימות. הפיתות פחוסות מעט, לא מפוצצות, מגרות. הבריאות זורחת מהן.
אני פוער מעט את הפיתה, להתבונן במרכיבים: ביצה שנמעכה (במזלג?) היטב לגבישים יפים וחומים, פטרוזיליה, פרוסות חציל מושחמות, רצועות עסיסיות, קצרות, של בצל סגול, מעט עגבניות, טחינה, ועוד מיני תוספות שאיני זוכר. והכל מפולפל היטב. החריפות הדקה, הנעימה, סוחפת אותי למקומות אחרים.
הפטרוזיליה מעוררת. הסלט מרענן. והביצה והחציל מושכים אותי מטה. אני רוצה ליפול איתם. תחושה של קניבליות. הסביח הוא הטיט שממנו עשוי הגוף. נדמה לי שאני אוכל את האיברים הפנימיים שלי עצמי. אני לועס בתשוקה. ביחס האהוב עלי – יחס של תמורה מול מחיר – זו המנה הטובה ביותר בעיר.
עם הסביח קיבלנו גם ערימה מתחשבת של מפיות, לניגוב השפתיים שלנו, וערכה של חמוצים: מלפפונים קישחים מעט, גזר וכרוב. אני אוכל אותם באצבעות. הם לא שכחו את מקורם. לא נכבשו למוות. מצוין.
לקינוח הזמנו סיגרים. בצק פילו דק, מטוגן, ממולא תפוח אדמה. הם הגיעו קרים, בשקית נייר כחולה, עם פנכה קטנה של טחינה. אני טובל קצהו של אחד בטחינה. פריך, לא שמנוני מדי.
את הארוחה אנו חותמים במיצי פירות. יוני שותה מיץ אבטיח, שהגיע בכוס בינונית, שהחור לקש שלה נסתם במדבקה. המיץ אדום מאוד, מדמם, וצפים בו שני גרעינים שחורים של אבטיח. כבר הרבה זמן שלא ראיתי גרעינים כאלה. המיץ קר, נוזלי יחסית, מעורבב עם קרח מרוסק. אני מרגיש את זעקת האבטיח מתוכי. אני שואל את יוני לדעתו. הוא אומר שהמיץ מזכיר לו את הארי פוטר.
אני הזמנתי מיץ מנגו-תפוזים-בננה על בסיס יוגורט. אל תמהרו לשפוט אותי. הגיעה כוס ענקית, גודלה ליטר שלם, וגם בה – החור לקש מודבק במדבקה. המיץ סמיך, חלק, עם גבישי קרח קטנים. זה כמו לשתות יהלומים קרים. בתחילה אני מרגיש את המנגו, אחר כך את התפוזים ולבסוף – כמין הד רחוק – את התפוזים. כיף לשתות את זה.
אני מסתכל על יוני. מקמט את העיתון עם כל האריזות, ומנשק אותו נשיקה עזה, ארוכה, שבסיומה שנינו מנגבים את השפתיים עם הזרוע, פולטים מין "אהההההה" של רוויה, כמו ביום קיץ לוהט, אחרי ששותים כוס צוננת של תה קר.
חשבון
סביח בריאות - 16 שקלים
5 סיגרים - 7 שקלים
שייק אבטיח - 5 שקלים
שייק בננה מנגו תפוז על בסיס יוגורט - 15 שקלים
משלוח 7 שקלים
סה"כ: 66 שקלים
סביח פרישמן, פרישמן 42 תל-אביב, צמוד לבית לסין. הזמנות משלוחים באתר.
נא להמתין לטעינת התגובות
