דברים שרואים: ביקור ירוק בפירנאים
מרכז מבקרים סולרי, קפה בתרמוס, פרצוף צרפתי עקום עם בקשה לשקית ניילון ואפילו אנשים שאוספים את הלכלוך אחרי הפיקניק. הם מסתובבים בפירנאים
ספרד עדיין לא נגמלה מההתמכרות לשקיות. בסופרים במדריד מחלקים בקופה שקיות לכל דורש, מה שגורם קשיי הסתגלות למי שחוצה את הגבול לצרפת. הכביש אותו כביש, הנוף, לפחות בקרבת הגבול, אותו נוף, אבל כשמסתיימת הקנייה והתייר המזדמן ניצב חסר אונים ליד ערימת המצרכים, הקופאית הצרפתייה נועצת בו מבט צונן. רכישת שקית כרוכה בתשלום 15 סנט (קצת פחות משקל) ובהרבה אי נעימות. למחרת כבר דאגנו להצטייד בתיק.
ואגב חד פעמיות: בבוקר הראשון בצרפת, בעיירת הפירנאים המופלאה גברני, חשקנו בקפה טייק אוויי. בעלת בית הקפה הקשיבה בעניין לבקשה המוזרה, וירתה: "אין בעיה. הבאתם איתכם תרמוס?"
משק האנרגיה הספרדי שועט אל המחר: בצידי הדרכים משתרעים שדות ענק של פאנלים סולאריים כחלחלים מרצדים בשמש, על הרכסים הארוכים שמשתרעים ממדריד צפונה מזדקרות המוני טורבינות רוח שמנסרות את האוויר במרץ. חברת החשמל הצרפתית (EDF) הקימה מרכז מבקרים
הפירנאים הם ארץ פלגי מים: בכל עיקול פוגשים בנהר שמוביל את מי השלגים בדהרה מהפסגות המפשירות אל העמקים הירוקים. במהלך קילומטר אחד על הכביש הצר המתפתל לבנאסקה, עיירת הרים ספרדית, ספרנו שישה מפלים שמתנפצים לצד הדרך. אנשים שולפים בקבוקים וממלאים מי מעיינות צלולים, היטל הבצורת נראה מכאן כל כך רחוק.
אלא שהאשליה מתפוגגת ברגע שיורדים מההרים. ספרד חומה, לוהטת, מסכמת כמה שנים של בצורת קשה. גם שפעת המים של הפירנאים לא יכולה לפרנס מדינה כה גדולה, שלא לדבר על העלויות והקשיים הלוגיסטיים של ההובלה. מתקן ההתפלה הענקי שנחנך לאחרונה בברצלונה אמור להקל מעט על המצוקה, אבל יש תחומים שבהם הספרדים מביטים בנו בקנאה: ישראל היא אלופת העולם בהשבת מים לחקלאות (יותר מ-70 אחוז), ספרד שנייה - כ-15 אחוז. לפחות בטיהור שפכים יש לנו מדליית זהב.
האוטוסטרדה למדריד רצופה שילוט אלקטרוני המתריע מפני סכנת שריפות. עם 40 מעלות ומישורים עצומים של עשבים יבשים, התלקחויות ענק הן עניין יומיומי. במלון במדריד דיווח סי-אן-אן ממוקד הלהבות: למזלנו זו היתה יוון שבערה על המסך. בחלק הדרומי של אירופה התחממות כדור הארץ היא כבר מזמן לא איום עתידני.
רק לקראת סוף הטיול הבנו מה פשר התחושה המוזרה שליוותה אותנו במהלכו: את רוב הימים בילינו בהליכה בשמורות טבע, מוקפים גדודי ספרדים וצרפתים שיצאו לדרך עם תרמילים גדושים במזון ומשקה, נחושים לסיים את המסלול ולהרוויח את הפיקניק שלהם ביושר. על גדות האגמים ולמרגלות הצוקים, אלפי מטיילים רעבים פרסו מסביבנו לחמים, גבינות משובחות וירקות חתוכים, והתקפלו בלי להותיר אחריהם בדל לכלוך, שלא לדבר על בדל סיגריה, שום רמז לחאפלה שהיתה כאן. הרי צריך לשמור על הטבע נקי, שיהיה לאן לחזור בשנה הבאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
