שלוש, ארבע ולמגלשה: כך תעשו ספורט עם הילדים
גני השעשועים של היום הם חדרי כושר לכל דבר שממוקמים באוויר החופשי ואפילו מציעים כניסה חופשית. אז קומו מהספסל והפעילו את הילדים. תרגול משותף של הורה־ילד יעלה את מפלס הכושר והאושר המשפחתי, מבטיח ד"ר איתי זיו ומדגים מגוון תרגילים
לכאורה זה בטח עדיף על הבלגן בבית, ואם יש מזג אוויר יפה, בילוי בגן השעשועים יכול להיות אוויר לנשימה. אבל בפועל, מה באמת אנחנו רוצות? נכון, לשבת על הספסל בכיף שלנו, לדסקס עם אמהות אחרות על גנים או מטפלות, לקלף איזה תפוח מדי פעם ולראות את הקטן משעשע את עצמו לעייפה. כי, בינינו, היה לנו יום ארוך, עבר עלינו לילה קצר, ואם נקפל את עצמנו מעמדת התצפית הנוחה על הספסל, לא יישאר לנו כוח לקפל כביסה.
אבל לטענת ד"ר איתי זיו, סגן מנהל קמפוס "שיאים" (מרכז להסמכות בספורט ובתנועה) באוניברסיטת תל-אביב, גן השעשועים הוא עוד הזדמנות נפלאה להחדיר בילדינו את האהבה לפעילות גופנית. וכן, הדרך היעילה לעשות זאת היא להקים את עצמנו מהספסל ופשוט לעשות.
"חשוב להתחיל להרגיל ילדים לפעילות גופנית מוקדם ככל האפשר," מדגיש ד"ר זיו. "הליכה במקום נסיעה, מדרגות במקום מעלית, לפקוד את הפארקים וגני השעשועים באופן קבוע, ללמד לרכוב על אופניים, לעודד משחקי כדור וכדומה."
ברור שפעילות לילדים היא חיונית. אבל עד כמה חשוב שההורה יהיה פעיל עם הילד בפארק השעשועים?
ד"ר זיו: "המוטיבציה היא מרכיב חשוב בהתמדת הילד בפעילות הגופנית. כמובן שהילד צריך להיות בשל לביצוע התנועה או הפעילות הגופנית, אחרת הוא ירגיש מתוסכל ועלול לפתח התנגדות, אבל ללא ספק יש להורה משקל רב בהחדרת האהבה לפעילות, והיא תתבטא בכך שההורה יחזק את הילד על הישגים ויהווה מודל לחיקוי עבורו." על חשיבות ויתרונות פיתוח מרכיבי כושר שונים כגון שיווי משקל, קואורדינציה, מהירות, זריזות, כוח ועוד דובר כבר רבות. ובמציאות עתירת משחקי המחשב ותוכניות הטלוויזיה המקיפה את ילדינו, פיתוח הכושר חשוב במיוחד.
"בזמן הישיבה מול מחשב או טלוויזיה נחלשים חגורת כתפיים, שרירי הבטן וזוקפי הגו, נחלשים גם השרירים בעמוד השדרה הצווארי, ונוצר חוסר איזון בין שרירים המשפיעים על התפקוד היומיומי ועל מנח הגוף בכלל," מתריע ד"ר זיו. "בנוסף, ידוע שככל ששעות הצפייה בטלוויזיה ארוכות יותר, כך גובר הסיכוי להשמנת יתר."
אבל גם אם לא סופרים קלוריות, כושר גופני טוב משפיע על הביטחון העצמי, ההתמצאות במרחב, הדימוי העצמי, דימוי הגוף, פיתוח האומץ וההתמודדות עם פחדים מסוגים שונים (גובה, מתקנים מסוגים שונים ועוד.( את כל התכונות הללו, מתברר, ניתן לפתח כבר מגיל צעיר בגן השעשועים, חינם אין כסף.
"מומלץ להפעיל את הילדים תוך כדי משחק," אומר ד"ר זיו. "ובגן שעשועים ישנן אפשרויות רבות מאוד להפעלה. ילד שמבצע תרגילים שונים בגן השעשועים או מחוצה לו ייהנה מיתרונות רבים כגון: עלייה בצפיפות העצם, חיזוק השרירים, שיפור היציבה, תחושות פיזיות ונפשיות טובות יותר ועוד," הוא מבטיח.
כמעט כל גני השעשועים של היום מעוצבים ומתכננים כמו חדרי כושר. האם הם מתאימים לילדים?
"מתקני הכושר המודרנים שממוקמים כיום בפארקים נחשבים לטובים ומעודדים את האוכלוסייה לעשות בהם שימוש. מנגד ישנם תרגילים שאינם מומלצים לילדים מכיוון שהעומס המופעל על מערכת שלד־שריר עלול להיות גבוה מדי בשבילם.
המבחן אם המכשיר מתאים לילד הוא לאפשר לו לנסות - אם הוא מתעייף אחרי פעמיים-שלוש סימן שהעומס לא לכוחו. האתגר בסוג זה של מתקנים הוא ליצור עניין באמצעות משימות מסוגים
להורים שבכל זאת מתקשים להיפרד מהספסל, מציע ד"ר זיו להתחיל לטפס עליו. "חשוב שההורים יהיו פעילים עם הילדים, מה גם שזו הזדמנות נהדרת עבורם לחזק שרירים. למשל, עלייה על ספסל וירידה ממנו. התרגיל הזה תורם להעלאת הטונוס (מתח שרירי,( לעיצוב אזור הגפיים התחתונות, לרבות הישבן, הירכיים והבטן."
דבר אלינו בקלוריות, כמה שורפים?
"מספר הקלוריות שנעשה בהן שימוש בקרוסלה או בנדנוד זניח ולא משמעותי כלל. לעומת זאת בריצה, בטיפוס, בתלייה, ברכיבה על אופניים, במשחק כדור ובמשחקים שונים בתנועה נעשה שימוש בכמות קלוריות נכבדת - בסביבות 300-400 קלוריות בממוצע לילד וכ-250-400 אצל מבוגר שפעיל איתו במשך שעה. הדבר תלוי רבות במשקל הילד ובמשקל המבוגר, אינטנסיביות הפעילות וסוגה".
הילד עולה מסוף המגלשה כלפי מעלה ומסיים בירידה מהסולם. ניתן לשלב צורות עלייה שונות (עם עזרת ההורים בהתאם לגיל:( עלייה בהליכה, זחילה, ריצה, הליכה על הצד, הליכה לאחור, עלייה בעמידת ארבע (או שש,( עלייה תוך הפניית הגב למגלשה.
כמו כן ניתן להתגלש על הבטן או הגב, כשהראש נמצא בכיוון ההתקדמות או כשהרגליים לכיוון ההתקדמות. כשמדובר בילדים שנמצאים ברמת כושר גבוהה יחסית ניתן לבצע את תרגיל ה"מריצה:" הילד מביא את עצמו לשכיבת סמיכה קדמית, וההורה אוחז בכפות רגליו. מנקודה זו הילד מטפס בעזרת ידיו במעלה המגלשה.
הולכים עקב בצד אגודל על דפנות ארגז החול בצורות שונות: הליכה קדימה, הצדה, לאחור, על הידיים והרגליים, על ארבע קדימה, על ארבע אחורה, קפיצות על שתי רגליים, על רגל אחת, שינויי גובה, דילוגים ושילוב בין כל התנועות הללו.
ניתן לתת לילד יד תוך כדי התקדמות אם הוא פוחד במהלך התנועה (במקרה זה הילד יחוש ביטחון והנאה רבה יותר.( ניתן ואף מומלץ שההורה והילד יבצעו את התרגילים יחד בהנאה ובהנעה.
גן השעשועים הוא מתחם מרתק למשחקי תופסת, שמתאימים בעיקר לבני חמש עד שמונה. כך, למשל, ניתן לנצל את המרחב ל"תופסת עכברים" (כל ילד שנתפס עומד בעמידת פיסוק רחבה, וכדי להצילו צריך לזחול בין רגליו,( "תופסת גובה" (ילד שעולה על מקום מוגבה - אסור לתופסו) ו"תופסת צבעים" (אומרים שם של צבע, וכל הילדים צריכים למצוא אובייקט בצבע הרלוונטי ולגעת בו - מי שלא מצליח לגעת בצבע הופך להיות התופס.(
במרבית גני השעשועים יש כר דשא, וכדאי לנצל אותו למשחקי כדור כמו מסירות, כדרור ביד וברגל ועוד. חשוב שהכדור שייעשה בו שימוש יהיה כדור קטן, שמתאים למימדיו של הילד ושלא יהיה קשיח מדי כדי שלא יכאיב.
כל מתקן בגינה יכול להוות אתגר בהתאם לכללי המשחק שנקבעים מראש: מטפסים מעל, זוחלים מתחת, נעזרים במעקה אחד או בשניהם, מדלגים מעל שלב אחד או שניים.
והכי חשוב לקבוע חוקים שאינם מסכנים את בטיחות הילדים.
פעילות על קורה מהווה התמודדות עם גובה (בהשוואה להליכה על דופן ארגז חול אשר מחזקת את שיווי המשקל) ומפתחת את תחושת הביטחון הגופני. בתחילה ניתן לעזור לילד ולאחר מספר פעמים יוכל הילד לנסות ללכת על הקורה ללא עזרה. בהמשך ניתן להעלות את דרגות הקושי: הליכה על הצד, הליכה לאחור,
מעבר תוך כדי דילוג על הקורה, מסירת כדור להורה תוך כדי הליכה על הקורה, הליכה בעמידת ארבע (כפות הרגליים וכפות הידיים מונחות על הקורה,( או עמידת שש (כפות הרגליים, הברכיים וכפות הידיים מונחות על הקורה,( הליכה בעמידת ארבע לאחור, הליכה של ההורה והילד בידיים שלובות על הקורה, העברת כדור מאחורי הגב ולפני הגוף תוך כדי הליכה על הקורה ועוד.
ברוב גני השעשועים יש קורות מתח או סולם שלבים שניתן להיתלות עליהם. כדאי להחזיק את הילד בשלב הראשון ולסייע לו (על ידי החזקת מותניו) לעבור לשלבים הבאים באמצעות ידיו.
לאחר מספר פעמים (ימים או שבועות) יש להפחית את מידת הסיוע הניתן על מנת שהמעבר יתבצע בעיקר על ידי הילד עם סיוע מופחת של ההורה ואולי אף ללא עזרה כלל.
.1 משך האימון אינו מרכזי בביצוע פעילות גופנית: כל ילד על פי כישרונו ויכולותיו יבצע את הפעילות הגופנית. ילד אחד עשוי לבצע מדי יום במשך שעה פעילות גופנית מאומצת, ואילו ילד אחר עשוי להסתפק בחצי שעה ליומיים.
.2 אין צורך בביצוע תרגילים ספציפיים: הראייה צריכה להיות כוללת תוך חיזוק כל קבוצות השרירים בגוף. כל זאת תוך הקפדה יתרה על כך שהילד ייהנה מהפעילות ושהיא אינה גורמת לו סבל. כמו כן חשוב להימנע מתחרותיות, מלחץ המופעל על הילד וממשימות שאינו מסוגל לעמוד בהן בהצלחה.
.3 לזכור תמיד שילד אינו מבוגר קטן: יש להתייחס לצרכיו הרגשיים, ולא לדחוף אותו בכוח לפעילויות ומשימות מסוגים שונים שהוא אינו נהנה לעשותן, אפילו אם להורה זה נראה פשוט וקל.
.4 לא להעיר יתר על המידה: להימנע מאמירות חוזרות כמו "אל תרוץ," "אל תקפוץ," "תיזהר." בד בבד חשוב להיזהר ממכשולים שונים הנמצאים בשטח. חשוב לשמור על מרווחים בין ילד לילד במגלשה ובנדנדה, ולא לפגוע בילדים אחרים הנמצאים בקרבת מקום.
.5 לתת הנחיות בהתאם ליכולתו ולרצונותיו של הילד: אם הילד מסוגל לבצע את התרגיל בכוחות עצמו הדבר מעיד על מסוגלות (גם אם ההורה חושש - חשוב לתת לילד להתנסות).
6. לשתות מים ולא לבצע את הפעילות אם הילד לא אכל כמה שעות.
ניתן לאכול פרי לפני הפעילות או חטיפי אנרגיה דלי שומן. כמו כן ניתן להצטייד בכריך לאחר הפעילות (רצוי מלחם מחיטה מלאה עם גבינה רזה, או טונה, ביצה קשה, אבוקדו, טחינה, חומוס, סילאן ועוד.
7. לנעול נעלי ספורט: מבחינה בטיחותית הפעילות צריכה להיעשות עם נעליים שתומכות בכף הרגל. לעומת זאת בחוף הים או בדשא רצוי להציע להיות יחפים. כך מחזקים את מערכת השרירים המייצבים בכפות הרגליים (מומלץ בכל גיל.
8 .להיות ערים לכאב (אם יש) של הילד במהלך הפעילות: כשהילד מתלונן על כאב מכל סוג שהוא חשוב לעבור לפעילות אחרת. כמובן אם הכאבים נמשכים יש לפנות לרופא.
.9 להתמיד בפעילות יומיומית: העובדה שהייתם אתמול בגן השעשועים אין פירושה שאי אפשר לצאת לפעילות גם היום.
.10 ליהנות, ליהנות, ליהנות: מדובר ברווח נקי של זמן איכות רגשי ובריאותי - כדאי להפיק ממנו את המיטב כיוון שזהו נכס לחיים.
מדגימים: אדם הלקין, עומר כהן, עמית סגל זיו, אלה הלקין ודנדן רוזן הבגדים באדיבות רשת אופנה זברה
נא להמתין לטעינת התגובות
