ביטוח משלים: אודטה מחלקת ביטחון עצמי
איך רוכשים ביטחון עצמי, איך מטפלים בכפפות מסריחות ואיך מוציאים את המקסימום ממיץ רימונים בעזרת כף מעץ? אודטה עם הטיפים שאפילו לא ידעתם שאתם צריכים
אני אומרת לך באחריות שביטחון עצמי בתחום אחד לא מבטיח אוטומטית ביטחון עצמי גם בתחום אחר. זה, אגב, ההסבר לתעלומה איך כוכבי קולנוע מפורסמים יכולים להקרין מהמסך כריזמה וביטחון כובש - ובחיים, אחד על אחד מול אנשים, הם חסרי ביטחון כעלה נידף. וזה קורה ככה כי במלאכת ההצטלמות הקולנועית יש להם ידע ומיומנות, שזו מילה אחרת לניסיון והתנסות, אבל בהופעות מול קהל אין להם ידע, וכתוצאה מכך גם לא הזדמנות למיומנות. וידע נרכש מעוד ועוד ניסיון. כמה שתשתפשף, תתאמן ותעשה שיעורי בית בתחום מסוים, ככה תהיה בו יותר טוב - יענו, בעל יותר יכולת.
כל הבעיות "הפסיכולוגיות", המונעות מאנשים לרכוש ידע בתחום מסוים, הן רק פחד של האגו מ"התבזות" או מפגישה עם חלקים חלשים באישיותם. שחס ושלום לא תיסדק התדמית העצמית הפנימית "המושלמת" והרעועה. לזה בדיוק התכוונו חז"ל כשאמרו: "אין הביישן למד". אם בנאדם מתבייש לחשוף חולשות - ולו בפני עצמו - הוא לעולם לא ילמד מאומה. יש רעיון טיפולי גאוני האומר שהכי נכון לטפל בחולשות של הבנאדם דווקא דרך חיזוק החלקים החזקים שלו. וזה עובד, כי מי שחווה עצמו ממש חזק בתחום מסוים, יש לו עוגן תדמיתי טוב בתוך עצמו והוא יכול להרשות לעצמו להיות "חלש זמנית" בתחום אחר וכך להתנסות וללמוד.
אין מה לעשות: ביטחון עצמי הוא תוצאה של יכולת בתחום מסוים. אם תרכוש לעצמך יכולת בהרבה תחומים, פשוט תרכוש לעצמך ביטחון עצמי בהרבה תחומים. ואיך רוכשים ביטחון עצמי בתחום שרוצים להתחזק בו? אם מבינים עד הסוף שחוסר ביטחון מתקיים בהיעדרו של ידע, וכל הביטחון נובע מידע - משלמים את מחיר הלימודים: טועים, נופלים, קמים שוב ושוב - ולא מפסיקים עד ששולטים בחומר.
זה כמו רישיון נהיגה: אחד מקבל אותו אחרי עשרה שיעורים, שני אחרי 100, אבל בסוף כולם נוהגים. אני לא מתעלמת מפקטור הכישרון (ואם תחשוב טוב, כישרון בתחום מסוים גם הוא ידע, אבל מולד, בילט אין), כי יש נהגים מחוננים יותר מאחרים. אבל גם הנהג הכי צילייגער, אחרי מספיק שיעורים (קרי: ידע וניסיון) ירכוש מספיק ביטחון עצמי כדי לנהוג לבד במכונית. ועם כל קילומטר של נהיגה, הביטחון הזה רק יגדל.
תרשים הזרימה הוא השגת ידע בתחום מסוים, ואז הרבה התנסות בתחום הזה, ואז מיומנות בתחום הזה, ואז ביטחון עצמי בתחום הזה. וככה בכל תחום ומקצה. פשוט, אה?
"כל המשפחה שלי", כותבת י', "משתמשת בכפפות גומי רב פעמיות לשטיפת כלים, רצפות ולניקיונות שונים. והנה, למרות שאני הופכת אותן מיד לאחר השימוש, הן מסריחות רצח!!! אנחנו לא משתמשים בכפפות חד פעמיות כי יש לנו כלבה עם 'תסמונת אדיסון' שמשתינה הרבה בבית. היא מטופלת בתרופות, אבל תוך שבוע כל הכמות נגמרת, וזה עולה המון. מה אפשר לעשות כדי למנוע את הריחות מכפפות הגומי העבות?"?.
טוב, יקירה, שימי לב שאת מקצה לניקוי שתן הכלבה זוג כפפות נפרד, ואחרי כל שימוש - לרחוץ היטב במים וסבון את הידיים העטויות בכפפות (בתור שיטה נוחה לכבס אותן). אחרי הניגוב במגבת, תדאגי להפוך אותן, לעטות אותן במצב הפוך ושוב לרחוץ היטב את הידיים
ואם הכפפות הן מגומי דק, שיטה קלה להפוך אותן היא לכווץ להן מאד את פתח היד ולנשוף לתוכן בכל הכח כאילו היו בלון. האצבעות מתהפכות וקופצות - פלוק-פלוק-פלוק - החוצה. אחרי הרחצה והייבוש, הופכים אותן בחזרה באותה השיטה. וכדי למנוע את הסירחון - כדאי מאד לבזוק פנימה לפני כל שימוש (ממלחייה ייעודית) אבקת סודה לשתייה. הסודה הבסיסית לא תאפשר לבקטריות לחיות, ו"ריח" זה בקטריות. וזו, אגב, הסיבה לכך שפיזור אבקת סודה לשתייה מתחת לבית השחי בתור דאודורנט היא פעולה כל כך יעילה. בהצלחה!
כותב ב' מחולדה: "...חציתי רימון לרוחבו, החזקתי כל חצי בכף ידי, ואז, כעצתך, דפקתי עליו עם כף עץ ארוכת ידית. נראה שלכף העץ (בניגוד לכף המרק) יש כוחות מאגיים המייעלים מאד את העבודה. אבל המכות על הפרי פוצעות את הגרגרים וגורמות לזליגת מיץ. אולי גם לכך יש פטנט?".
יקירי, פעולתה של כף העץ טובה יותר, פשוט כי הידית הארוכה מאפשרת בעיקרון המנוף מכה חזקה יותר בקצה. כשהרימונים טריים וקליפתם לחה (בניגוד לרימונים ישנים שאת קליפתם היבשה צריך לרכך בהרבה מכות), אין אובדן גדול של מיץ. ובכל מקרה, שמור במקרר, בקערה מכוסה, את הגרגרים פלוס המיץ - וכל הוויטמינים אצלך. שלא כמו במיצי פירות אחרים, סגולותיו של מיץ הרימון נשמרות גם אחרי בישול (!).
וזה המקום לציין את שמן גרגירי הרימון בכבישה קרה של "נטע רוקחות" (בכל חנויות הטבע). שמים חמש טיפות מתחת ללשון בבוקר ובערב עם הארוחות, וזה מחזק את המערכת החיסונית, הנשית, הלב, כלי הדם וכוח הגברא. גם בשמן וגם במיץ הרימון ישנן סגולות מופלאות, וזה לא בא האחד במקום השני. תבדקו אצל הרמב"ם.
הצעות, רעיונות, בקשות, פטנטים, טיפים? שלחו מייל עבור אודטה: odetta@maariv.co.il
אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם
נא להמתין לטעינת התגובות
