הסמכות העליונה: מחווה לבשלנית ג'וליה צ'יילד
היא לימדה את האמריקאים לבטא שמות מאכלים בצרפתית תוך שהיא משטחת בפטיש 5 קילו את המנה העיקרית. ג'וליה צ'יילד, הכוהנת הגדולה של המטבח האמריקאי זוכה עכשיו לסרט מחווה
למרות שעברו חמש שנים מאז מותה של צ'יילד בגיל 91, נחילים של מבקרים ממשיכים "למלא את המטבח כל יום," אומרת אחת האוצרות, ריינה גרין. התצוגה כוללת קטעים מהמופעים של צ'יילד, מסמכים ופרטים אחרים שמזכירים אותה. כולם, אומרת גרין, רוצים לראות את מטבחה של האישה שלימדה את אמריקה איך לבשל.
הסרט, שבו מריל סטריפ מככבת בתפקיד צ'יילד, נע בין שנותיה של צ'יילד בצרפת בשנות ה-40 וה-50, כאשר התאהבה באוכל צרפתי ולמדה לבשל, לבין מטבחה הדי מוזנח של הבלוגרית ג'ולי פאוול (שאותה משחקת איימי אדמס), שב-2002 בישלה את דרכה מבעד למהדורה הראשונה של ספרה המשפיע של צ'יילד "להתמחות באמנות הבישול הצרפתי" (Mastering the Art of French Cooking) וכתבה עליו.
בינתיים, המטבח האמיתי, עם משטחי המייפל שלו, הארונות בכחול-ירוק עז וכלי החרס העמוסים כפות עץ, מזלגות, מברשות ומריות, זוכה למפגשי פנים אל פנים עם הציבור. מאז שהמוזיאון נפתח מחדש בנובמבר, לאחר שנתיים של שיפוצים, יותר מ-3.75 מיליון מבקרים עברו בין דלתותיו.
למרות שהמוזיאון אינו מבצע מעקב אחרי המבקרים במטבחה של צ'יילד, המוצג מאחורי זכוכית, גרין אומרת שרובם עשו את דרכם לתצוגה.
"פעמים רבות הם מגיעים למוזיאון כשהמטבח של ג'וליה הוא היעד," אומרת גרין. הם עומדים סביב מסכי הווידיאו, צופים וצוחקים ביחד מתוכניות הבישול הישנות של ג'וליה... הם קוראים זה לזה ומחליפים סיפורים על ג'וליה או הערות על המגנטים על המקרר שלה או על מדף ספרי הבישול שלה."
המטבח, שנבנה ב-1961, עוצב על ידי בעלה של צ'יילד, פול צ'יילד, ואורגן על ידי ג'וליה. המשטחים נבנו גבוהים ב-5 ס"מ יותר מאשר הגובה הסטדנרטי של 91.5 סנטימטרים, כדי שיתאימו לגובהה של צ'יילד שהתנשאה ל-1.89 מ'; סירים, מחבתות וסכינים נתלו על הקירות במיקום נגיש, הסירים והמחבתות על לוח תלייה סטנדרטי
במהלך העשורים הבאים, אביזרים חדשים התווספו – מיקסר של קיטצ'נאייד בכחול, מעבד מזון, תנור נוסף – אבל המראה והתכליתיות הבסיסית לא השתנו מעולם. "הוא היה וממשיך להיות ביטוי לחייה של צ'יילד", אומרת האוצרת פולה ג'ונסון, שעזרה לצלם, לקטלג ולסדר מחדש את 1,200 החפצים.
אישה אחת שמזדהה עם המטבח של ג'וליה היא ננסי פורווס פולארד, הבעלים של חנות ציוד המטבח "לה קוזין" בעיר העתיקה של אלכסנדריה בווירג'יניה. אין זה צירוף מקרים שחנותה של פורווס פולארד, עם הקירות העמוסים במתלים של סירי נחושת ותבניות אפייה, מדפים גדושים בקערות חרס, וכדים וצנצנות מלאים בגאדג'טים, דומה להפליא בעיצובה למטבח של צ'יילד, שבעצמו שיקף את תכליתיותם של המטבחים הצרפתיים הכפריים.
וממש כמו ציוד המטבח העמיד שהיא העדיפה, מטבחה של צ'יילד עמד במבחן הזמן, אומרת ג'ניפר גילמר, מעצבת מטבחים מאזור וושינגטון. "היא השתמשה בסירים ובמחבתות שלה כל יום, אז הגיוני שמיקמה אותם חשופים וזמינים," אומרת גילמר. "היום אנחנו עושים משהו יותר מהוקצע ממתלה סירים – אולי נייצר אותו במיוחד במקום לקנות מהמוכן – אבל הסגנון, המראה הכפרי, אפילו צבע הארונות, הם על-זמניים."
לג'ונסון יש תיאוריה אחרת למה המטבח של ג'וליה ממשיך לרתק את הציבור. "בשביל האורחים שלנו, המטבח נראה גם נגיש וגם יוצא דופן בעת ובעונה אחת," היא אומרת. "נגיש במובן זה שהוא נראה כל כך פשוט, לא ייצוגי ו'ממש כמו שלי', ויוצא דופן בכך שהוא מכיל ממש את אותם כלים וציוד שנאספו, היו בשימוש וטופלו על ידי ג'וליה צ'יילד האהובה."
נא להמתין לטעינת התגובות
