שש אמהות: איך אמא שלך משפיעה על בחירת בן הזוג שלך?
אנוכית, תחרותית, שתלטנית, מזניחה, תלותית, ביקורתית - יש גם אמהות נרקיסיסטיות. איך הן משפיעות על הבנות שלהן ועל יחסיהן עם גברים?

רונית סיימה את התיכון, אבל לאמה היה כאב ראש באותו ערב והיא לא יכלה לבוא לטקס. אמה של רחל עודדה אותה ללמוד פסנתר, אבל הפסיקה את לימודיה בדיוק כשהמורה רצתה לארגן לה קונצרט. אלינור התחתנה בגיל ,30 ואמה סירבה לבוא לחתונה בתואנה שהחתן אינו עומד בציפיות שלה עבור בתה. ואמה של חן סירבה לבקר את נכדיה והמשפחה ברגע שהנכדה הגדולה פיתחה אנורקסיה, כי לא יכלה להתמודד עם הבעיות שלהם.
מה המשותף לכל האמהות והבנות האלה? על פי ספר שכתבה קאריל מקברייד - (MCBRIDE) "האם אהיה אי פעם טובה דיי? ריפוי בנות לאמהות נרקיסיסטיות," האמהות והבנות האלה כלואות בתוך מאבק תחרותי לתשומת לב, מאבק שאין בו מנצחים. במשך 30 שנה טיפלה מקברייד במאות נשים שגודלו על ידי אמהות נרקיסיסטיות, אנוכיות ותחרותיות, והיו או מעורבות במידה מוגזמת בחיי בנותיהן ושלטו בהן, או שדחו והזניחו אותן. בשני המקרים האמהות הללו אינן רואות כלל את אישיותן ואת צורכיהן של בנותיהן. הן אגוצנטריות, שחצניות ושקועות בעצמן. מכיוון שגם האמהות שלהן לא טיפחו אותן כראוי, הן משתמשות בבנותיהן כדי לפצות את עצמן על החסך הזה. למשל, חנה, ניצולת שואה, הייתה מלאת ביקורת כלפי בתה דורית והתעלמה מצרכיה, ולכן קיים סיכוי גבוה שכשתהיה לדורית בת, דורית תנסה להשיג ממנה את תשומת הלב שלא קיבלה מאמה.
ממצאיה של מקברייד מראים שלנרקיסיזם האמהי ישנם שישה פנים. הסוג הראשון הוא הסוג הראוותני-מוחצן. האם הראוותנית היא בולטת, זוהרת, מבדרת ומקסימה. היא לא מפגינה כלל חום כלפי בתה, ושומרת את אישיותה הנפלאה לחברים ולמעריצים. אילנה, למשל, אהבה מאוד את מאפיה של אמה, ואמה הייתה גאה בכישורי האפייה שלה ואף התפארה בהם. אבל תמיד כשאפתה עוגיות ועוגות נהדרות הקפידה להקפיא אותן ולא הרשתה לאילנה לטעום אפילו אחת. כך המטבח היה אפוף ניחוחות אפייה ואילנה הייתה מנועה מליהנות מהמאפים. היא יכלה רק להתבונן כשהאורחים התפעלו ממאפיה של אמה ואמרו שהיא בוודאי גאה מאוד שיש לה אמא כזאת.
האם ההישגית רואה הצלחה במה שבתה עושה ולא במה שהיא. היא דוחפת את בתה ללמוד ציור, ריקוד, נגינה או רכיבה. היא דורשת מבתה לנגן לפני חבריה. אבל היא גם תחרותית כל כך שהיא מחבלת ביכולתה של בתה ושולחת לה מסר כפול מוזר. כשאמה של שרי נתנה לה שיעורי ציור, היא לקחה אותה למוזיאונים ולימדה אותה על אמנים מפורסמים. חלק ניכר מה"הוראה" היה הפגנת ידע של האם, וכששרי השתעממה ורצתה לעבור לתמונה הבאה, כעסה אמה על כך שאינה זוכה לתשומת הלב המגיעה לה. כששרי ניסתה לצייר עם ערכת הצבעים היפה שאמה קנתה לה, לעגה אמה לכל מה שציירה ואמרה שהציורים "ילדותיים" (אכן, שרי הייתה ילדה.( אז ציירה אמה על גבי הציור, ודאגה להשאיר קטעים מהציור של שרי כדי ששרי תוכל תמיד להשוות את מה שהיא ציירה למה שציירה אמה.
האם הפסיכוסומטית זקוקה לתשומת לב תמידית בגלל בעיותיה הגופניות. אבל הבעיות מופיעות כשהיא חוששת שאינה זוכה לתשומת לב. למשל, אמה של נועה חלתה רק כשנדרשה לטפל בנועה או לעזור לה במשהו. אם התבקשה לשמור על אחד הנכדים, פיתחה פריחה. כשנועה הוציאה לאור ספר ועשתה מסיבה, לא יכלה אמה לבוא כי דלקת הפרקים שלה התפרצה. אבל שבוע אחר כך היא נסעה לטיול עם חברים. לאם המכורה יש תירוץ לחוסר יכולתה לטפל בבתה - התמכרות. ההתמכרות יכולה להיות שתייה, סמים, ניקיון כפייתי, נסיעות תמידיות, או כל התנהגות אחרת שחוסמת את המעורבות הרגשית עם בתה. אמה של לני הייתה מכורה לקניות. פעמים רבות לקחה את לני איתה כדי ליהנות מהתהליך, אך
לאם הרעה בסתר יש "אני" ציבורי כאם מצוינת ו"אני" פרטי של מתעללת. היא עסוקה מאוד בבניית הדימוי של ההורה המושלם. היא דואגת לכך שכולם יידעו שהיא מסיעה את ילדיה לכל החוגים, או שהיא דואגת להם לשיעורי עזר ונותנת להם מתנות. אבל בתוך המשפחה היא מספרת סיפורים שילדים לא אמורים לשמוע. אם כזאת סיפרה לבתה שהיא בכלל לא רצתה בה וניסתה להפיל פעמים רבות. היא המליצה לבתה לא להביא ילדים לעולם כי זה פשוט לא שווה את זה, אבל מחוץ למשפחה היא מספרת כמה נפלא לגדל ילדים.
הסוג השישי של האם הנרקיסיסטית הוא האם התלותית רגשית. כל האמהות הנרקיסיסטיות הן תלותיות רגשית, אבל האם מן הסוג הזה זקוקה לאישור תמידי שצרכיה נמצאים במקום הראשון. לדוגמה, כשטליה מתקשרת לאמה ומספרת לה שהיה לה יום מעייף, אמה מיד אומרת: "עייפה - אני אגיד לך מה זה עייפה,"... ומתחילה לספר באריכות על היום שלה. האם התלותית רגשית אינה יודעת בדרך כלל מה בתה עושה, מה קורה בעבודה שלה, מה קורה בחייה. היא תמיד מוכנה לספר לבתה על עצמה, על היום שלה, על בעיותיה ועל פגישותיה. היא מספרת לטליה על חבריה כאילו היו חבריה של טליה, ומצפה ממנה לזכור מה קורה לכל החברים האלה, לשאול שאלות ולהתעניין. אבל היא לעולם אינה שואלת את טליה על חייה שלה.
כאב רב נגרם לבנות שנוטות להאשים את עצמן ומרגישות כאילו שמשהו לא בסדר אצלן ולא אצל אמותיהן. בנוסף, הבנות האלה נכנסות פעמים רבות לקשרים רומנטיים שבהם הן מנסות לקבל מבני זוגן את האהבה שלא קיבלו מעולם מאמותיהן. לרוע המזל, התופעה הנפוצה היא שבת לאם נרקיסיסטית בוחרת לה בן זוג שאינו יכול למלא את צרכיה הרגשיים. ייתכן שאיש אינו יכול, כיוון שמלידתה היא הוזנחה והתעלמו ממנה כאילו היא בלתי נראית, וצרכיה כה עצומים אבל מלווים בתחושת חוסר תקווה ורגישות רבה מדי לדחייה. עם זאת נשים כן מקוות שיהיה בן זוג שירפא אותן סוף סוף וייתן להן תשומת לב עמוקה ואוהבת באמת. במקום לנסות למצוא גבר שימשיך במקום שהאם נטשה, הגיוני יותר לרפא את עצמך מהטראומות של היותך בת לאם נרקיסיסטית. רעיון ההחלמה בא מהספרות על טראומה והתעללות. בתה של אם מזניחה, קרה ואפילו רעה, שהציגה חזות מזויפת כלפי העולם, צריכה לעבור תהליך החלמה רציני מאוד. הוא כולל קבלה של העובדה שאכן התרחשה התעללות אמיתית ושהיא לא הייתה באשמתה של הבת. הוא יכול לכלול גם את העובדה שלמעשה לא הייתה לה מעולם אם אמיתית, מה שמפריד אותה מרוב בני האדם, שכן חוו אהבה אמהית נורמלית, וקבלת הרעיון שאת כל כך שונה עלולה להיות מכאיבה מאוד. העבודה הפסיכולוגית היא רצינית ועמוקה. היא כוללת היפרדות מהאם, לפעמים פיזית, אבל ללא ספק רגשית. היא כוללת את הלמידה לחבב ואפילו לאהוב את עצמך, ולהיפטר ממסרים שנזרקו לעברך בגיל צעיר: את רגישה מדי, תלותית מדי, אנוכית מדי ובעיקר - אינך עונה על צרכיה של אמך.
האם הנרקיסיסטית רגישה מאוד לכל פגיעה או זלזול ונוטרת טינה. לכן כשהבת מתחילה לעבוד על עצמה ולהפריד את עצמה מאמה, פעמים רבות תשיב האם בתלונות, בניתוק או במחלה. ישנן אמהות ש"מתמוטטות" כשבנותיהן מתחילות להפריד את עצמן מהן. האירוניה היא שהאם הנרקיסיסטית השקיעה זמן רב מאוד בהבהרה לבתה שהיא מאכזבת אותה, אבל כשהבת מנסה להיות אדם טוב יותר, האם מרגישה נבגדת. הבת תיאלץ להתמודד עם עוינות וקנאה אמיתית מצד אמה. ככל שהבת מאושרת יותר, כך האם מאושרת פחות. אמהות אלה אינן שמחות בצמיחתן של בנותיהן, הן רוצות בה לעצמן. לא קל להתמודד עם כל זה. כיוון שהאמהות מסוג זה מתמחות ביצירת תדמית, דרוש אומץ לעמוד מול האמת, ללא קשר לשאלה עד כמה האמת שונה מזו שלימדו אותך כל חייך. מטפל טוב מתאים לביצוע העבודה הזאת יותר מבן זוג מבולבל.
תרגום: ורד איל-סלדינגר
פרופ' קלייר רבין היא מחברת הספרים "משחק הוגן" ו"טובים השניים," מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב, יועצת ומטפלת בנושא זוגיות ובעלת מכון קלייר רבין" לטיפול זוגי





נא להמתין לטעינת התגובות

