מזל, דגים: ביקור במסעדת ארמנדו

המחירים, האווירה, התיירים - הם סיבות מספיק טובות להימנע מלאכול במסעדות טיילת תל אביב. למרות הכול, עשה אלון צרפתי מאמץ, התיישב במסעדת הדגים החדשה ארמנדו וחזר עם חיוך

אלון צרפתי | 23/8/2009 8:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בגלל הים. ארמנדו
בגלל הים. ארמנדו צילום: בועז לביא
"המסעדה בהרצה", נכתב בשלט מאיר עיניים בפתח המסעדה, "נא לא לבוא בתלונות". טוב , אמנם לא זה הנוסח המדויק, אבל המשמעות זהה: רק פתחנו, וסביר להניח שיהיו לנו תקלות, אז דחיל רבאק - אם לא היה לכם טעים, אל תתלוננו, רק שלמו ובואו שוב בעוד מאה ימים. זה מספר ימי החסד שנותנים פה, לא?

חובבנות היא הבעיה השנייה בחומרתה של ענף המסעדנות בארץ (גאוותנות, אגב, היא הבעיה הראשונה). מסעדה מקצוענית לא הייתה תולה שלט כזה, אלא מריצה את עצמה לדעת בקרב פמליה סגורה. הבעלים היו מזמינים בני משפחה וחברים, כאלה שגם אם יאכלו דג מקולקל, לא ירוצו לספר על זה לאילנה דיין, מפיקים לקחים, מתקנים תקלות, מספיקים להדריך את הצוות, לשייף סכינים, לתקן את התיבול - וכשהיו מרגישים שזה "זה", היו פותחים את המסעדה לקהל הרחב.

כשמבקשים מלקוחות לא להתנהג כלקוחות, יש בזה מן הרפיסות ומן החוצפה. ברגע שמסעדה גובה מחיר מלא מסועד היא מכריזה בזאת כי היא כשירה לעמוד לדין, לחיוב או לשלילה.

ארמנדו בטיילת תל אביב
ארמנדו בטיילת תל אביב צילום: בועז לביא
החדשות הטובות הן שב"ארמנדו", מסעדת הדגים ופירות הים החדשה שקמה על חורבות "קקאו" שבטיילת תל-אביב, לא מצאנו תקלות מביכות. השלט, כך נראה, מיותר ממילא. האמת היא שנהנינו כל כך ששקלנו להגיע לשם שוב בהמשך השבוע עם חברים נוספים. מפתיע במקצת בהתחשב בעובדה שאנחנו וחברינו, כמו רוב הישראלים, לא ממש מגיעים לאכול במסעדות הנמצאות בטיילת. המחירים, האווירה, התיירים - כל הסיבות נכונות. והנה, מהפך.

"ארמנדו" קרויה על שם בעל הבית, הידוע בכינוי שנולד אתו - עמי קדוש. קדוש ניהל במשך כמעט עשור את "בני הדייג" לפני שפתח מסעדת בשרים בחיפה, ועתה הוא נוחת במקום לא מי יודע מה אטרקטיבי עבור הישראלים. כדי למשוך את הקהל המקומי הוא מצהיר עם פתיחת המסעדה כי הוא משתמש בדגים הטריים ביותר, בירקות בלדי המובאים במיוחד למסעדה ובשמן זית, זיתים ולבנה אותנטיים, המגיעים היישר מהכפרים הערביים בצפון הארץ. בדיעבד אנחנו יכולים לספר שהשתכנענו.

 
למרות המיקום. ארמנדו
למרות המיקום. ארמנדו צילום: בועז לביא

פתחנו במגוון סלטי הבית (חינם למזמיני מנה עיקרית, 35 שקלים לכל השאר), בלחמניות (שני שקלים לסועד) ובחומוס (16 שקלים). פיתות לא מחלקים כאן, וחבל. אמנם הן עממיות יותר, אבל העם מעדיף לנגב בהן את החומוס. במקומן קיבלנו לחמניות, אמנם בשני צבעים, אבל מופשרות - תוכן הקר לא אפשר מקום לספק. החומוס כאן מוגש עם טחינה (חבל שזה לא מפורט בתפריט ולא נאמר לנו מראש), אבל בכל זאת היה טעים. והסלטים - ובכן, זו כבר ליגה אחרת.

14 סלטים הוגשו לשולחננו, ובהם סלט עגבניות שרי, מטבוחה ביתית, פלפלים קלויים, חצילים במגוון צורות וטעמים, לבנה אמיתית וזיתים סוריים. כל הסלטים טריים, עם מידה גדושה (ומבורכת) של לימון כבוש. מלבד זאת, זכינו לטעום, ללא תמורה נוספת, חציל שלם קלוי על האש ועליו טחינה משובחת, סלט ירקות חביב המספיק למשפחה ומשולשי גבינה בולגרית - תוספת שבדרך כלל אינה נראית במסעדות דגים. התענגנו על הסלטים

באטיות עד שהגיעו הדגים.

כשהם הגיעו היינו שבעים למדי. בכל זאת, הריח העז שעלה מהצלחות לא הותיר מקום לספק - הדגים טריים ודורשים טעימה. בין מנות הדגים שאפשר למצוא במסעדה מוסר, פילה שולה, בס, בורי, מושט ופילה סלמון (9 שקלים ); ברבוניה ודניס (94 שקלים ), סטייק לוקוס (120 שקלים); ודגי ים במשקל - פרידה, לברק, לוקוס, מליטה ומוסר ים (עשרים עד 29 שקלים למאה גרם). הלברק היה מושלם - במראה, בריח ובטעם.

אנחנו ביקשנו אותו עשוי בתנור (קיימות גם אופציות של גריל וטיגון) בדיוק מרבי. לידו נח לימון עסיסי, והשמחה הייתה רבה. גם פילה הסלמון הוגש במראה אטרקטיבי: נתח עסיסי של 300 גרם, ועליו ירקות מגרים בצבעם ובמרקמם. במקום מגישים גם פירות ים למכביר, אבל אנחנו נמנענו מלטעום. קינחנו בטירמיסו מתוק מדי ומשעמם למדי, שמוגש כאן עם כדור גלידה, אבל הי, אי-אפשר להיות מושלמים. בטח לא בזמן הרצה."

ארמנדו, הרברט סמואל 88, טיילת תל אביב (ליד "מייקס פלייס" ), טלפון  03-5101601

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

ביקורת מסעדות

מבקרי המסעדות של מעריב מגישים את התרשמויותיהם המלומדות מבתי האוכל הפזורים בארץ

לכל הכתבות של ביקורת מסעדות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים