17 שאלות על אמהות עם דורין אטיאס

היא לא יוצאת איתו לשופינג, לא מרשה להעביר אותו מיד ליד (זה לא מנוע של אוטו, זה נשמה של ילד), לא מדברת עליו עם חברות רווקות וגם לא מראה תמונות. דורין אטיאס, סטייליסטית, נשואה לאליהו מדר, אם למורי בן החצי שנה

את
מלי זיידמן | 20/8/2009 12:51 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
האם, כמיטב הקלישאות, עולמך התהפך כשהפכת לאמא?
 
דורין אטיאס ומורי
דורין אטיאס ומורי צילום: יהונתן שאול

עולמי לא התהפך, אבל עולמי הוא עולם חדש עכשיו. אין שום זכר למה שהיה לפני שמורי נולד, אולי רק הבגדים ובעלי. אני לא חושבת שחיי השתנו מקצה לקצה כי הם לא הפכו מכהים לבהירים או מריקים למלאים, אלה פשוט חיים אחרים. היום בסדר העדיפויות שלי קיים איש אחד בן חצי שנה שקוראים לו מורי".

למה מורי?

"נתחיל מזה שאין שמות לבנים. אין. ובחודש שביעי פתאום בא לי מורי, ממור, שזה בושם. אליהו אמר: 'זה חצי שם, זה שם חיבה' ואז הוא התרגל לרעיון. הוא מאוד מורי, יש לו פרצוף מתוק כזה של מורי".

סדר היום שלכם?

"הוא לא הולך למשפחתון ואין לו מטפלת. הוא נמצא איתי רוב שעות היום ויש גם פגישות שהוא יכול לבוא איתי אליהן - פגישות לא רשמיות, התחלות של פרויקטים. כשאני עושה 'פרסונל שופינג' או כשיש לי ימי צילום אז נמצאים איתו אליהו בעלי, אמא שלי או בן דוד שלי אבי. אין לנו שגרה אדוקה: בימים שאנחנו בבית אנחנו יכולים לקום בשמונה או בעשר, אני מיניקה אותו, אנחנו שמים מוזיקה, אני שותה קפה ואז אני שמה אותו לראות 'בייבי איינשטיין'. בימים שאני לא עובדת אני לא יוצאת מהבית. בחום הזה אני לא יוצאת איתו החוצה ולטייל איתו בקניונים, מבחינתי זה לא בא בחשבון. אני לא מבזבזת את האנרגיות שלי ושלו על טיולים בחוץ. פעם בשבוע הוא לומד שחייה עם אבא שלו ב'דיאדה' וכל השאר זה אנטרטיימנט שלנו".

כמה קשה לך?

"האמת שאני מתמודדת למופת, נהנית מכל רגע. וגם אליהו מתנהג מדהים. אני מודה לאל שלא עשיתי אותו לפני זה, כי אם השינוי הזה היה קורה בגיל יותר צעיר, אני בספק אם הייתי מקבלת את זה ככה. האינטנסיביות לא מפריעה לי ואני מקבלת אותה. כמובן שלא הכל קל, כמו אצל אחרים גם לזוגיות שלנו קרה משהו, הסבתות קיבלו שוק מזה שנולד ילד ולכולם היו רגעים קשים. רק במקרה שלנו בגלל שהוא הגיע בגיל מאוחר, מיושב ובוגר, גם את העצבים קיבלנו באהבה וגם את הלילות בלי שינה".

מיניקה?

"עדיין. אני מתה על זה. בהתחלה זה לא בא לי בקלות אבל עשיתי מה שצריך וזה הסתדר. עכשיו אני יורדת בהנקה כי הוא לא עולה מספיק במשקל, אז הוא גם אוכל מרוסק וגם שותה בקבוק".

מצליחה לישון בלילה?

"לא, אלוהים ישמור, הוא קם המון. עכשיו השיניים מתחילות לצמוח והוא קם לאכול כל הזמן. אני לא מנסה לגמול אותו, לא מתעללת בו וזורמת איתו, כי זה לא הגיוני שאני אביא לעולם ילד ואני ארצה לנוח. הוא ישן איתנו כל הזמן. בנינו לו מיטה שיוצאת מהמיטה שלנו, רק קצרה יותר".

מתי בפעם האחרונה קראת ספר מההתחלה ועד הסוף?

"לא קראתי בחיים ספר מההתחלה ועד הסוף, אני תמיד קוראת רק מה שמעניין אותי".

חופשות - איתו או בלעדיו?

"ברור שאיתו. היינו ארבעה ימים בים בחוף הבונים בקמפינג היסטרי. עשינו לו אמבטיות של מים מינרלים שהעמדנו בשמש, הוא מצץ אבטיחים והיה עירום על הזמן. בעלי שדרג את המקום עם מזרני ספוג ופופים ומחצלות ומיטות שיזוף".

מי שומר עליו כשאתם יוצאים?

"אחות של אמא שלי או בן דוד שלי. אני סומכת עליהם ויודעת שאם יש בעיה הכי קטנה הם מתקשרים אלי, אז אני ממש לא דואגת".

את אמא משחררת?

"התחלתי כלא אבל אני מזהה שינוי חיובי. היה לי נורא חשוב שיתייחסו אליו כבן אדם. כשמורי היה תינוק וכולם רצו להעביר אותו מיד ליד לא נתתי. אמרתי להם: 'תחשבו שאתכם היו מעבירים מיד ליד באפריקה. לא הייתם מכירים את השפה, את הריחות. לא משנה אם את דודה שלו או אחות שלו,

לנענע אותו כשהוא בוכה או לעמוד מעל הראש שלו כשהוא שוכב ולהחליף פרצופים זה נראה לי הזוי. אז חשבו שאני משוגעת, אבל הבריאות הנפשית של הילד שלי חשובה לי יותר. זה לא מנוע של אוטו, זה נשמה של ילד, אי אפשר לתקן. הייתי מחוברת טוטלית וככל שהוא גדל אני משחררת יותר".

צעצוע אחד איכותי מעץ או מדפים מלאי צעצועים?

"יש לנו הכל: מעץ, מפלסטיק, ניירות, שקיות סופר, ומשחת השיניים שלי שהוא מאוד אוהב. אין לי גישה אחת, הכל מעורבב. הדבר היחיד שהחלטתי עליו שאני לא אחסן אותו ובאמת עדיין לא עשיתי לא שום חיסון. אני אתחיל לחסן אותו בגיל שנה".

טלוויזיה - אוהב או אויב?

"מורי רואה בעיקר 'בייבי איינשטיין', 'בייבי מוצרט' ו'בייבי גלילאו'. אני משתדלת לא יותר מצפייה אחת ביום, אבל זה לא תמיד קורה כי לפעמים צריך להתקלח או לקרוא מיילים".

גינה אהובה?

"אין לנו כזו. אנחנו גרים ביפו ואין פה גינות".

חברות חדשות מאז הפכת לאמא?

"לא. אין לי חברות עם ילדים ורובן גם לא נשואות. הן לא מבינות את העולם שלי. אני לא מדברת איתן על זה ורק כששואלים אותי אני עונה. אני שנאתי כשהייתי רווקה בלי ילד כשדיברו איתי על זה וזה לא עניין לי את התחת. אני גם לא מראה תמונות, כי אף פעם לא הבנתי מה אני אמורה לראות כשלא היו לי ילדים. היום הלב שלי פתוח לילדים ברמה כזו שאני רואה תינוק ברחוב ואני רוצה להתנשק איתו".

כמה ילדים את מתכננת?

"אני מנועה מלהגיד כי אליהו רוצה הרבה ואני לא רוצה יותר. אלא אם כן תבטיחו לי שבכל ילודה יוצאת גם אופר. בסוף אני בטח אביא לו איזה אחות וחצי".

מה הוא עושה שהכי מרגש אותך?

"כשהוא נושך לי את הכתפיים וצועק קריאת אהבה כזו תוך כדי".

מה הכי חסר לך?

"לצאת לבלות. את יודעת, לצאת עד הבוקר, להתנשק צרפתית במקום ציבורי, הומה אדם ואפוף סיגריות".

שופינג: 6 דברים שווים

עגלה: "בוגאבו בי" וגם "איי בי סי". בשתיהן אני משתמשת, אבל הבוגאבו היא יותר אורבנית.

מוצץ: המוצץ שהשאירו לנו בבית החולים, של "אבנט". מאז הוא לא רוצה שום דבר אחר.

בקבוק: "מאם", טורקיז או ירוק.

חיתול: פמפרס.

חפץ מעבר: ג'ירפה קטנה שקוראים לה אתי ודג שקוראים לו אודי. זה על שם חברים שלנו, הבעלים של "ילדותי", שגם תמיד מביאים לו מלא בגדים.

צעצוע: שקית ניילון של הסופר, וגם שרוול קטן עשוי רשת של חברת "סאסי", שדוחסים אליו פירות ומורי מוצץ את הפרי דרך החורים. הוא מת על זה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים