חפירות עומק: המדריך לשתלים דנטליים
כדי למצוא תחליף לשן שאיבדתם תיאלצו להיפרד מאלפי שקלים ולבלות שעות, במשך חודשים ארוכים, אצל רופא השיניים
באופן טבעי, כל שן בפה מקובעת לחיך באמצעות שורש השן. כאשר שורש השן נפגע, השן מאבדת מיציבותה, מתנדנדת ונופלת. שתל דנטלי נועד להחליף את שורש השן הטבעי, ומהווה עוגן עבור תחליף השן שייבחר. השתלים הדנטליים עשויים מטיטניום ומוחדרים אל תוך החניכיים, ונחשבים לתחליף יציב והולם לשורש שן טבעי.
רוב האנשים שנזקקים להשלמת שורש שן יוכלו להיעזר בשתלים דנטליים. עם זאת, יש מספר אלמנטים שעלולים להקשות על הטיפול. אנשים בעלי בעיות חניכיים יצטרכו לעבור טיפולים לפני ההשתלה, וכך גם מי ששיניו פגועות, במיוחד אלו הסמוכות לשתל המיועד.
בעיה נוספת שעלולה להקשות על השתלה דנטלית היא מחסור בעצם לסת, אולם ניתן להתגבר עליה באמצעות טיפול מקדים נפרד – השתלת עצם לסת. בעיות נוספות שעלולות לפסול התאמה להשתלה דנטלית קשורות למחלות כרוניות, כמו סוכרת ובריחת סידן.
ההכנות
ההליך להחדרת שתלים דנטליים לפה ארוך ומורכב יחסית, וכדי להבטיח את הצלחתו יש להתכונן אליו כראוי. הדרך לשתלים דנטליים מתחילה במרפאה לשיקום הפה, שם עוברים בדיקה כללית של מצב הפה, אבחון מספר השתלים הנדרש וסוגם, צילומי רנטגן ובדיקת מצב החניכיים.
אחת ההחלטות העיקריות בתהליך היא על סוג הטיפול - השתלה בשלבים או העמסה מיידית. השתלה בשלבים היא הסוג הנפוץ יותר, כיוון שהיא מתאימה לפלח אוכלוסיה רחב יותר, אולם בעלי עצם לסת חזקה דייה ויכולת ריפוי גבוהה עשויים ליהנות מן הנוחות שבהשתלה בהעמסה מיידית. בחירה נוספת היא של תחליף השן שיישען על השתלים – כתר, גשר או שיניים תותבות. במידה שיתגלו בעיות, ייתכן שתצטרכו לעבור טיפולים מקדימים להשתלה.
בימים שלפני ההשתלה כדאי להקפיד על מספר כללי היגיינת פה: לצחצח היטב את השיניים, לרבות שימוש במי פה, לבקר אצל שיננית (עד שבוע לפני ההשתלה) ובעיקר להימנע מעישון, המזהם את חלל הפה ומאט את קצב הריפוי. קחו בחשבון גם כי יש להימנע ממזון ומשתייה חמה בשעות שלאחר הטיפול.
הטיפול
שיטת ההשתלה במספר שלבים אורכת כמה חודשים בממוצע. השלב הראשון מתבצע בדרך כלל בהרדמה מקומית ותוך מתן נוגדי זיהומים, ובמהלכו השתל מוחדר לתוך עצם החיך ומקובע למקומו באמצעות תפרים.
לאחר כמה חודשים, כאשר השתל מתייצב במקומו באמצעות צמיחת העצם סביבו (בדומה לשורש שן טבעי), נעשית חשיפה מחודשת של האזור ונערכות מדידות שישמשו ליצירת תחליף השן. לאחר לקיחת המידות מוברגת אל השתל 'כיפת ריפוי', אביזר מתכת קטן שתפקידו לשמור ערוץ פתוח בין השתל ובין החלל המיועד לתחליף השן (שלב זה אינו הכרחי בכל סוגי השתלים).
במהלך הזמן שבין החדרת השתלים לבין חשיפתם תידרש ביקורת של כמה ביקורים במרפאה, על מנת לערוך מעקב על מצב השתל. השלב המסכם של הטיפול מתבצע בשבועות שלאחר התקנת כיפת הריפוי. בשלב זה מוחלפת הכיפה במבנה ממתכת, ועל המבנה מורכב תחליף השן הקבוע.
השיטה השניה היא של השתלה בהעמסה מיידית. בשיטה זו החדרת השתל, נטילת המידות עבור תחליף השן והרכבת התחליף הזמני מבוצעים בטיפול אחד, ללא צורך בשימוש בכיפת ריפוי. עם זאת, גם בשיטה זו יש צורך להגיע למרפאה לפחות פעמיים, כיוון שיש לחכות לפחות מספר ימים עד להכנת תחליף השן הקבוע, ורק אז מסתיים הטיפול.
ההחלמה
בשתי השיטות צפוי המטופל לחוש בכאבים בימים שלאחר הניתוח, מה שדורש מנוחה, התנזרות מאוכל קשה ומשתייה חמה והיצמדות להרגלי היגיינת הפה. מלבד משככי כאבים יש להקפיד על נטילת תרופות נוגדות זיהום. את התפרים מורידים בביקור נוסף במרפאה כעבור כמה ימים.
התוצאות
שתלים איכותיים שבוצעו ביד מיומנת צפויים להחזיק מעמד כ-15 שנה ויותר. אף שכדאי לנהוג עמם במשנה זהירות, הם עמידים ללחצים כמעט כמו שן רגילה. מבחינה אסתטית, אין כמעט חשיבות לשתל, ועיקר המראה תלוי באיכות תחליף השן.
הסיכונים ותופעות הלוואי
שתלים דנטליים כרוכים בפעולה מורכבת, שעלולה להסתבך. הגוף עלול לדחות את השתל, מה שמייצר זיהומים, כאבים חזקים או דימומים. שתלים דנטליים הממוקמים באזור רגיש עלולים גם לפגוע בסינוסים, בחלל הפה
או בחניכיים עצמן.
הסיכונים החמורים ביותר בהשתלה דנטלית נובעים מעבודה לא מיומנת, וכוללים שפע תופעות לא נעימות: החל משימוש בשתלים שאינם מתאימים למטופל וכלה בזיהומים קשים.
המדריך לשתלים דנטליים - באדיבות אתר אסתטיקה
נא להמתין לטעינת התגובות
