ארוחה היא טקס מאגי: אומרם מיכאל איבנהוב מסביר איך מנהלים אותו נכון
בני האדם מעולם לא הבינו שאפילו לפעולות הקטנות ביותר בחיי היום יום שלנו יש חשיבות עצומה. כיצד אם כן אפשר לשכנע אותם שהארוחות שהם אוכלים הן הזדמנות לפתח את השכל, את כוח הרצון ואת עוצמת האהבה?
אם אינכם שמים לב לצורת האכילה שלכם, אוכלים מהר, ברעש, תוך כדי ויכוחים ומתח נפשי, איזו תועלת תהיה למדיטציה או לתרגילי היוגה שתעשו אחר כך? ממש קומדיה! אינכם רואים את הסתירה הברורה? מדוע איננו יכולים לתרגל פעמיים-שלוש ביום הרפיה וריכוז ולהביא הרמוניה לכל תא בגופכם?
אבקשכם לעשות מאמץ ולאכול בשקט (לא לדבר, להימנע מרעש של הצלחות והסכו"ם), ללעוס כל נגיסה במשך זמן רב ולנשום כמה נשימות עמוקות מדי פעם בפעם, ומעל הכל, להתרכז באוכל שאתם אוכלים, מלאי הודיה לאלוהים על כל העושר והשפע הזה. התרגילים האלה, שנראים כה חסרי-משמעות, הם בעצם אחת הדרכים הטובות ביותר לרכוש שליטה עצמית אמיתית. השליטה בדברים הפעוטים הללו תאפשר שליטה בדברים גדולים יותר.
קשה להימנע מדיבור ולהתרכז אך ורק באוכל לכן, אפילו כאשר מצליחים לשמור על שקט חיצוני ולשלוט בתנועות הגוף, עדיין יש רעש רב בתוכנו. גם כשאנחנו שלווים ושקטים בתוכנו פנימה, המחשבות נודדות לכל עבר. לכן אני אומר שהאכילה היא יוגה, כיוון שכדי לאכול נכון דרושים תשומת לב, ריכוז ושליטה.
נכון, לא ניתן לפתור את כל בעיותיכם אך ורק על ידי אכילה נכונה. האכילה היא נקודת התחלה, חשיבותה בכך שכל יתר הדברים שנעשה במשך היום ייעשו בתשומת לב. שלא תבינו אותי לא נכון. עלינו לשים לב ולעמוד על משמרתנו במשך כל היום, בכל תחומי חיינו, ועלינו לשמור על תשומת לב זו גם במשך הארוחות.
ארוחה היא טקס מאגי, באמצעות המזון אנחנו משגיבים את הבריאות והכוח ומעצימים אהבה ואור. התבוננו בעצמכם: אכלתם בסערת רגשות, כעס או מרד, ובמשך כל היום אתם במצב רוח רע, נרגזים ועצבניים ואם עליכם לפתור בעיות קשות, תהיה לכם נטייה לגישה שלילית.
ברגע שמונחת צלחת אוכל לפניכם, יש לשים בצד את כל העניינים החשובים ביותר, כי הדבר החשוב מכל, הוא לאכול על פי הכללים האלוהיים. אם תאכלו נכון, תיישבו את כל יתר הבעיות שלכם חיש קל. האכילה הנכונה מאפשרת לכם לחסוך זמן ומרץ רבים.
בני האדם מעולם לא הבינו שאפילו לפעולות הקטנות ביותר בחיי היום יום שלנו יש חשיבות רבה. כיצד אם כן אפשר לשכנע אותם שהארוחות הן הזדמנות לפתח את השכל, כוח-הרצון ועוצמת האהבה? כולם חושבים שאת השכל מפתחים באמצעות לימוד, או באמצעות הקשיים והתהפוכות שמזמנים לנו החיים. תכונות הלב מתפתחות על ידי הצורך להגן על האישה והילדים ולדאוג למילוי צורכיהם. ואת הגוף מפתחים על ידי עבודה גופנית קשה, ספורט וכדומה. לא ולא! מי שחושב כך עדיין לא הבין כלום.
הזמן הטוב ביותר לטפל בדברים הבסיסיים האלה, כלומר, להתחיל לפתח את הלב, את השכל ואת כוח הרצון, הוא בזמן הארוחות. ומכיוון שבמילא אנחנו אוכלים מדי יום – אז למה לא לנצל את הזמן הזה להתפתחות?
אתם רוצים לפתח את השכל? ההזדמנות קיימת וממתינה לכם בכל פעם שעליכם להשתמש בחפצים כלשהם על שולחנכם. נסו להרים חפץ ולהניח אותו בעדינות, בלי שיקיש בשום דבר אחר. תרגיל מעולה לפיתוח תשומת לב וראיית הנולד. אנשים שמרעישים בסכו"ם שלהם
התנהגות כזאת מעידה על חוסר תשומת לב פנימית, והיא מאפשרת לראות, בקנה מידה קטן, את השגיאות שייעשו במאורעות חשובים אחרים בחייהם. כיצד ידברו וינועו ללא מחשבה תחילה, יתנגשו בזולת ויגרמו אי-נוחות לאחרים ולעצמם.
הביטו כיצד אני מרים בקבוק שהוצא מהמקרר, ולפני שאני מתחיל למלא את הכוס, נזכרתי שהוא רטוב ואם לא אנגב אותו, הוא עלול להחליק ולשבור את הכוסות. לכן, אם ברצוני לאחוז בו ולהיות בטוח שלא יחליק, עליי לייבש אותו. כך זה בכל דבר שאנחנו עושים, ליד השולחן ובחיים. אם חפץ מסוים אינו נמצא בתחום הראייה שלכם, ואינו מגיע לתודעתכם, אתם לא אדוניו ולא תוכלו לשלוט בו: הוא לא יציית לכם. אם ברצונכם לשלוט בחפץ כלשהו עליכם לדעת אותו באמצעות המחשבה. אם יחמוק מכם, לעולם לא תוכלו לאחוז בו.
לכן לפני שאתם מתיישבים לאכול, נסו לוודא שדבר אינו חסר, אחרת תצטרכו לקום מספר פעמים במשך הארוחה כדי להביא סכין, צלחת, מלח וכדומה. לעתים קרובות, אנשים נאלצים לקום עשרים פעם כי שכחו משהו, והרי כולנו יודעים היטב למה אנחנו זקוקים, כיוון שזה חוזר על עצמו מדי יום. אבל עושה רושם שאנשים פשוט לא שמים לב, וככה גם נראים החיים שלהם. גם בתחומים אחרים של החיים הם חסרי תשומת לב ורשלניים באותה מידה. כיצד הם מאמינים שיוכלו להצליח בחיים?
כשאתם אוכלים אתם שולחים אהבה למזונכם, רק כך הוא ייפתח ויעניק לכם את כל אוצרותיו. בוודאי שמתם לב איך הפרחים מגיבים לשמש: כשהשמש זורחת, עלי הכותרת נפתחים וכשהיא נעלמת הם נסגרים שוב. והמזון? אם אינכם אוהבים אותו, הוא לא יעניק לכם כמעט כלום, הוא ינעל את אוצרותיו. אך אם תאהבו אותו, אם תאכלו באהבה, הוא ייפתח, יפיץ את כל ניחוחותיו ויעניק לכם את כל חלקיקיו האתריים. אתם אוכלים באופן אוטומטי, ללא אהבה, פשוט כדי למלא את הריקנות. נסו לאכול באהבה ותראו איזה מצב רוח נפלא זה יחולל.
ידוע לי היטב שאין טעם לדבר על אהבה עם אנשים שאינם יודעים מהי אהבה. אין להם מושג מה פירוש לנשום באהבה, לעבוד באהבה. הם חושבים שאהבה פירושה להיכנס עם מישהו למיטה. הצרה היא שברוב המקרים אין שם אהבה: אילו אנשים ידעו באמת כיצד לאהוב, השמים עצמם היו נוכחים באהבתם.
ביכולתנו לפתח את ליבנו, את שכלנו וגם את הרצון שלנו בזמן הארוחות. בימים שאתם עצבניים, התייחסו לארוחותיכם כהזדמנות להירגע. לעסו את האוכל באיטיות, שימו-לב היטב למחוותיכם, וכעבור דקות תשוב אליכם שלוות הנפש. יש תרופות פשוטות לבעיית העצבים. אם מתחילים לעבוד ולדבר בחוסר מנוחה וערנות-יתר, בלי לעשות דבר בנוגע לכך, כל היום תחושו חוסר מנוחה וכל המרץ שלכם יתאדה כיוון ששכחתם "לסגור את הברז". לכן, עצרו לרגע ואל תאמרו דבר, אל תזוזו ואז, החלו שוב הכל מחדש בקצב שונה ובמגמה שונה.
הזמן הטוב ביותר לשליטה עצמית ואיפוק הוא בזמן הארוחות. תרגלו תשומת-לב מלאה לכל תנועה קטנה שתעשו כדי למנוע רעש ולאכול בשקט מוחלט.
אם תאכלו בשלווה, היא תלווה אתכם כל היום. גם אם תצטרכו למהר מדי פעם כל שעליכם לעשות הוא לעצור לרגע, ולחוש בשלווה. אם לא תאכלו בשלווה - לא חשוב מה תעשו, עדיין תהיו עצבניים, מתוחים וחסרי מנוח.
אפילו אם אתם טובעים תחת נטל העבודה, אל תתנו לתירוץ הזה למנוע מכם לפתח חיים רוחניים. מדי יום, שלוש פעמים – יש לכם הזדמנות פז להתחבר לשמים, לאלוהים. לאף אחד אין זמן להתפלל, לקרוא או למדוט כראוי, זה ידוע. אבל כולם חייבים להקדיש כמה דקות מדי יום לאכילה. אז למה לא לנצל את הדקות המועטות הללו כדי להתחבר לאלוהים ולשלוח לו מחשבה של הודיה ואהבה?
אנחנו כאן בעולם הזה רק לזמן קצר, כשנעזוב לא ניקח איתנו את המכונית והבית. רק את עושר הפנימי: הרכוש היחיד שניתן לשמור עליו לעד.
כל עבודה רוחנית, ניתן לבצעה בזמן הארוחות, גם אם היא בלתי-נראית ואיש לא יעריך אותה. קדימה, אספו אוצרותיכם והמשיכו לפתח את האיכויות הטובות ביותר שקיימות בכם. כשתשובו, בגלגול הבא, השמים יעניקו לכם תנאים טובים ביותר לפריחתכם, משום שהיום התחלתם לבצע עבודה אמיתית.
המאמר מעובד מתוך ספרו של אומרם מיכאל איבנהוב "היוגה של התזונה", הוצאת פרוזבטה